ריאיון עם ח"כ מוחמד ברכה, חבר הלשכה הפוליטית של מק"י ויו"ר מועצת חד"ש, על ההסכם הפנים-פלסטיני ופגישותיו בקהיר. הריאיון התקיים למחרת שובו מהטקס של חתימת ההסכם בין הארגונים הפלסטיניים, שנערך בקהיר ב-4 במאי.
מהי משמעות הסכם הפיוס שנחתם בקהיר?
המסמך, שעליו חתמו בקהיר כל הארגונים הפלסטיניים, הוא מסמך מצרי, שהוכן עוד לפני שלוש שנים. המסמך כולל נספח, המפרט את הנושאים שלגביהם הושגה הסכמה: הקמת ממשלת מומחים ועריכת בחירות, תוך שנה, לנשיאות, למועצה המחוקקת ולמועצה הלאומית הפלסטינית. להסכם נודעת משמעות רבה:
ראשית, זו הפעם הראשונה, שכל הארגונים הפלסטיניים, לרבות חמאס והג'יהאד האיסלמי, חתמו על הסכמה בדבר הדרך שבה תנוהל המערכת הפוליטית הפלסטינית. סוכם למשל, כי הבחירות יהיו בשיטה רובנית- אזורית.
שנית, החתימה על ההסכם נתנה ביטוי מוחשי לאחדות הגדה המערבית ורצועת עזה;
שלישית, החתימה ביטאה אחדות סביב העקרונות של התנועה הלאומית הפלסטינית לגבי ההסדר המדיני – קווי ה-4 ביוני 1967; ירושלים המזרחית בירת המדינה הפלסטינית; פתרון שאלת הפליטים הפלסטיניים; כיבוד החלטות האו"ם בנושא הפלסטיני;
רביעית, בחתימתם על ההסכם הכירו כל הפלגים הפלסטיניים בסמכותו של אש"ף לנהל את המשא-ומתן המדיני.
הנואם המרכזי באירוע החתימה, מחמוד עבאס (אבו-מאזן), אמר: "אנו שמים מאחורינו את פרק הפילוג הקודר", והדגיש את ההחלטה הנחושה להביא להחלטה של עצרת האו"ם בדבר הקמת מדינה פלסטינית בקווי ה-4 ביוני 1967.
חאלד משעל, מנהיג החמאס, הפתיע לטובה, כאשר דיבר במפורש על תמיכה במדינה פלסטינית בגדה וברצועה והדגיש, כי חמאס מוכן לשלם כל מחיר למען הפיוס. משעל הביא אכזבה מהמשא-ומתן העקר במהלך עשרים השנים האחרונות, אך ציין כי הוא מוכן לתת הזדמנות נוספת למשא-ומתן מדיני.
מדוע התאפשרה החתימה כעת?
ההתקוממויות בארצות הערביות, וקודם כל במצרים, וההתפתחויות בסוריה יצרו אקלים פוליטי חדש באזור, המתבטא בנכונות כל הארגונים הפלסטיניים לשתף פעולה על בסיס עמדות ההנהגה הפלסטינית.
במהלך ביקורי בקהיר שוחחתי עם עמר מוסא, מזכיר הליגה הערבית ומועמד מוביל בבחירות שיהיו לנשיאות מצרים. מוסא ציין, כי משטר מובארק מצידו ומשטר אסד מצידו הכשילו את מאמצי הפיוס הפלסטיני במהלך השנים האחרונות. הייתה מספיקה שיחת טלפון מוואשינגטון, כדי שהמשטר המצרי יתיישר לפי הקו האמריקאי-ישראלי, שהטיל וטו על עצם הפיוס. עמר מוסא הדגיש, כי מציאות זו עברה מן העולם.
זרזה את החתימה על ההסכם גם המערכה הציבורית, שנוהלה בחודשים האחרונים בכיכרות הערים הפלסטיניות בגדה וברצועה בתביעה לסיים את הפילוג בעם הפלסטיני.
הרשות הפלסטינית עצמה גילתה יוזמה מדינית חשובה בעצם הפנייה לעצרת האו"ם. בשיחתי עם אבו-מאזן ערב טקס החתימה, הוא הדגיש את אחריות הקהילה הבינלאומית להביא לסיום הכיבוש ולכינון פלסטין העצמאית בקווי ה-4 ביוני 1967.
ברור, כי המבחן של ההסכם יהיה ביישומו, תוך התגברות על מכשולים פנימיים, אזוריים ובינלאומיים.
מדוע נבהל נתניהו מעצם ההסכם?
ראש הממשלה נתניהו מעריך, ובצדק, כי ההסכם שנחתם בקהיר גזל ממנו קלף תעמולתי מרכזי. הרי נתניהו הוא שטען, כי אי-אפשר לחתום על הסכם עם אבו-מאזן, משום שהוא איננו כתובת, כל עוד אינו מייצג את עזה. ולכן נתניהו המציא עכשיו טיעון הפוך: מאחר שהוקמה אחדות בין הגדה והרצועה, לכן עכשיו אין כתובת להידברות. זו התנהגות פוליטית פתטית ומגוחכת.
אבו-מאזן הגיב לתירוצים של נתניהו בהדגישו בנאומו: "נתניהו אמר שעלי לבחור בין ישראל לבין חמאס. אמרתי כמה וכמה פעמים – חמאס הם האחים שלנו וחלק מהעם שלנו. נכון, יש בינינו מחלוקות רבות, אבל הם חלק מעמנו. נתניהו, אתה זה שצריך לבחור בין ההתנחלויות לבין השלום".
השאלה של הבחירה שתעשה ישראל בין המשך הכיבוש וההתנחלויות לבין הסדר שלום עם המדינה הפלסטינית, שתקום בצידה, קיבלה דחיפות רבה דווקא לאחר חתימת ההסכם הפנים-פלסטיני ולקראת מושב עצרת האו"ם הקרוב בספטמבר. מכאן המשמעות המיוחדת של המערכה הציבורית לליכוד כוחות השלום בישראל מול ונגד המדיניות ההרסנית של נתניהו.
לכן נודעת חשיבות בלתי-רגילה להפגנה של כוחות השלום, המתוכננת ל-4 ביוני בת"א, בדרישה שממשלת ישראל תתמוך בעצרת האו"ם בכינון מדינה פלסטינית בקווי ה-4 ביוני 1967. זו צריכה להיות התגייסות רחבה של פעילי מק"י וחד"ש ושל כל שוחרי השלום, יהודים וערבים.
מהם רשמיך מביקורך הראשון במצרים לאחר ההתקוממות שהפילה את מובארק?
במהלך ביקורי בקהיר פגשתי מצרים לא מעטים והתרשמתי, שהם בטוחים בעצמם, כי יש סיכוי לשינוי. הם משוכנעים, שמובארק יועמד לדין, ומתנגדים למתן חסינות למושחתים. בכיכר תחריר בקהיר דיברתי עם אזרחים והאזנתי להתכנסויות, המתקיימות במקום ללא הפסקה. ישנן עדיין התנגשויות בין אלה שנותרו נאמנים למובארק לבין מתנגדיו.
נפגשתי לשיחה עם סלאח עדלי, המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית המצרית, שלאחרונה אוחדה מחדש. המפלגה חנכה את איחודה בעצרת הפגנה המונית לכבוד ה-1 במאי, שנערכה בכיכר תחריר. הקומוניסטים המצרים מודעים לקשיים שביישום התמורות הדמוקרטיות ולסכנה, שהשלטון החדש במצרים יפנה עורף לדרישות לצדק חברתי.
המפלגה הקומוניסטית המצרית נערכת לבחירות הקרובות לפרלמנט. היא משתתפת במסגרת הכוללת כמה ארגונים, שערכה לאחרונה אירוע בשם ועידת מצרים הראשונה.
