תנאי העובדים הורעו, ויוזמה של איש צעיר אחד, הביאה את עובדי הסניף של רשת מכוני הכושר הולמס פלייס בדיזנגוף סנטר בתל-אביב, להתאגד במסגרת ההסתדרות. סער לזר (26), מאמן כושר במכון מזה כ-3.5 שנים, אמר ל-ynet כי ההתאגדות נועדה לשפר את תנאי ההעסקה של עובדי הסניף ולעגן אותם תחת הסכם עבודה קיבוצי.

הכל החל לדבריו לפני כחודש וחצי, אז הנהלת המכון, שהתחלפה לאחרונה, בישרה למאמני הכושר במפתיע כי מורידים להם בשכר האימונים אישיים. את ההודעה הם קיבלו, לדבריו, באמצעות הודעת טקסט לטלפון הנייד.

לדבריו, ההנהלה ישבה בהמשך עם העובדים, אך השיחות הגיעו למבוי סתום. "כנראה שהם חשבו שהזמן יעשה את שלו ושזה יעבור לסדר היום, אבל אני חושב שיש גבול. בנקודה מסוימת צריך להילחם על העקרונות. זה פחות העניין הכספי, כמו ההרגשה של זלזול בעבודה, בנו ובאינטליגנציה שלנו".

לזר החליט הרים את הכפפה ובשיתוף פעולה עם חבר בית נבחרי ההסתדרות מטעם חד"ש, יואב גולדרינג, המכהן גם כחבר מועצת העיר ת"א-יפו (מסיעת "עיר לכולנו"), החל לפעול לאיגוד כל צוות עובדי המקום: המאמנים ועובדי המנהלה, שגם הם סבלו לדבריו מפגיעה בתנאים. "ההתאגדות התבצעה מתחת לרדאר של ההנהלה. אני יודע שזו זכותי, אבל גם יודע שמנהלים אוהבים לטרפד מהלכים כאלה", הוא מסביר. "דיברנו עם העובדים ולאחר שראינו שרוב המועדון בעניין, פנינו להסתדרות".

לעזרתם של העובדים נרתם גם אלון לי-גרין, מנהיג עובדי רשת בתי הקפה קופי-בין ומפעילי מק"י הבולטים בתל-אביב שהחל כניסיון שלו לאגד את 18 עובדי סניף אבן גבירול בתל-אביב, והסתיים בהסכם בין ההסתדרות לרשת בתי הקפה לגבי כל 300 העובדים, זאת לאחר מאבק ארוך מול ההנהלה, שסירבה להכיר בהתארגנות. "אלון-לי סייע בכל הפרטים הטכניים, מה מותר, מה אסור ואיך צריך לפעול", מספר לזר.

לפני כשבוע ביקשה ההסתדרות מהנהלה, לשבת למו"מ מיידי על מנת להסדיר את זכויות העובדים. עד כה לא התקבלה תשובה מההנהלה, שביקשה לטענת לזר לפתור את העניין ישירות מול העובדים ולהגיע להסכם בלי ההסתדרות. "אנחנו סירבנו כמובן, מכיוון שהסכם שכזה אינו בר תוקף אמיתי וההנהלה תמיד יכולה לבטל אותו באופן שרירותי. כארגון עובדים לעומת זאת, ההנהלה לא יכולה לפגוע לנו בתנאים בלי לאשר את זה מול ועד העובדים". 

גולדרינג, שליווה את עובדי מכון הכושר מהיום הראשון להתארגנותם, מסר כי "כפי שכבר ראינו עם אלון-לי גרין בקופי בין, עובדים אמיצים מסוגלים להביא למהלכים מרשימים של התארגנות המבטיחים את תנאי העסקתם. גם ההסתדרות הרימה את הכפפה ומארגנת מקומות עבודה בתנופה מחודשת". גולדרינג הוסיף כי "לקראת האחד במאי, מעודד לראות שיותר ויותר עובדים מבינים שכוחם באחדותם למול המעסיקים המעדיפים אותם בנפרד זה מזה במחיצות של חוזים אישיים".