האחד במאי – חשיבות מיוחדת לצאת ולהפגין

 

מאת איתן קלינסקי.

 

מול קולות רופסים אפילו מחוגי השמאל כמו פרופסור נסים קלדרון, שכתב בהתנשאות רברבנית כבר לפני שנה במדור דעות באתר ynet  שהוא לא יפגין באחד במאי בתוספת ביטויי בוטות בכסות אינטלקטואלית לעבר הנוער השבע המפגין באחד במאי, אני רואה השנה חשיבות מיוחדת ביציאת ההון האנושי המתניע את ההון בישראל לצאת להפגין ולומר את דברו דווקא באחד במאי.

כמי שעבד ארבעים שנה במערכת החינוך בתפקידי הוראה , ניהול ופיקוח אתחום את רשימתי זו בד' אמות של התייחסות לתופעת הניצול המחפיר של 4.500 עובדי הוראה במסגרת "תוכנית קרב". ניצול המתבצע כחוק וכדין במערכת החינוך בישראל .

במסגרת ההפקרה של תחומי חינוך בידי חברות כוח אדם אנו עדים לקיומה של חברה בעלת אינטרסים כספיים , שמפעילה תחומי חינוך על בסיס רווחי שיא מצד אחד והשקעת מינימום בכוח העבודה מצד שני .

מדובר ב-4,500 עובדי הוראה האוהבים את עבודתם, מבצעים אותה במסירות רבה תוך מחויבות רבה לתלמידיהם. רק שעל בשרם נרקמת תוכנית הפרטה מזוויעה, שמצביעה על כיווני דרך. מדובר בתוכנית המעניקה שיעורי העשרה ב-110 רשויות מקומיות וכוללת למעלה מ-260,000 תלמידים.

"תוכנית קרב" מופעלת על-ידי חברת כוח אדם בשם "מרמנת". כך מתנהלת לה מציאות קפקאית ,לפיה משרד החינוך קובע את תכני הלימוד , "תוכנית קרב" מקבלת מימון לביצוע התכנים הלימודיים ממשרד החינוך, רשויות מקומיות ומימון של ההורים.

"תוכנית קרב" מעבירה את כל תחומי העסקה של המורים והמדריכים לחברת כוח אדם בשם "מרמנת". חברת "מרמנת" מחתימה את העובדים על חוזים אישיים. כל מורה בתחום עבודתו כמו – מדעים, מחשבים, מוזיקה, אנגלית, מתמטיקה , פיזיקה, אומנויות, מנהיגות חברתית.

חברת "מרמנת" ככל חברת כוח אדם מונעת מתוך שיקולי רווח והפסד. החברה מחתימה את המורים על שמונה חודשי עבודה בשנה. השכר באותם שמונה חודשים הוא על בסיס שעות העבודה בפועל. מכסת השעות יכולה לרדת מהיום למחר ללא כל הודעה מוקדמת. גם הפסקת עבודה יכולה להתקיים אפילו מהיום להיום .

מורים ומדריכים לכל דבר במערכת החינוך, שכרם נע בין 20 ל-40 שקל לשעה ללא תנאים סוציאליים. עבודת המורים משולבת בתוכנית הלימודים הבית ספרית. בעיני תלמידיהם הם מורים ככל מורה בבית הספר. אבל משרד החינוך משחרר עצמו ממתן מענה למצוקות המורים בתוכנית. הוא מפנה את המורים ל"תוכנית קרב" והיא מצידה מפנה אותם לחברת כוח אדם בשם "מרמנת".

ביוני 2009 קיבלו אלפי המועסקים "בתוכנית קרב" מכתבי פיטרים מחברת "מרמנת" בטענה , שהחברה אינה יודעת אם תזכה במכרז החדש. כעבור כחודש זכתה חברת "מרמנת" מחדש במכרז. היא הסכימה לקבל את המורים והמדריכים לעבודה רק אחרי חתימה על ויתור כל התביעות שיש להם כלפי "מרמנת". משמעות החתימה היא ויתור על פיצויי פיטורים כלפי התקופה הקודמת וויתור על דרישות לזכויות סוציאליות.

המורים והמדריכים – מתוך מלכוד בין המחויבויות שיש להם לתלמידים ואהבת העבודה החינוכית ובין הצורך הקיומי לחיות ולהתפרנס – חתמו על ההסכמים המשפילים .כך שלחה מערכת החינוך בישראל מורה מושפל בשכר רעב לסייע לתלמידים הזקוקים לו .

מתוך 4,500 עובדים ב"תוכנית קרב" למעלה מ-500 עובדים התארגנו במסגרת "כוח לעובדים". כדי ש"כוח לעובדים" יהיה ארגון עובדים מייצג ומוכר הם צריכים להגיע ל-1500 עובדים – שליש מהמועסקים.

אני לתומי, כמי נתן ארבעים שנה למערכת החינוך , ציפיתי שהסתדרות המורים תהיה זו שתיקח על עצמה את המחויבות לדאוג למורים ב"תוכנית קרב", שיזכו לקבל משכורת במהלך כל שנת העבודה .

טבעי היה שהסתדרות המורים תירתם למאבק לתת למורים ב"תוכנית קרב" ביטחון תעסוקתי, ולא להפקיר 4.500 עובדים לשררה וחוקי הג'ונגל של חברות כוח אדם.

קשה להבין כיצד ערב חג החרות יקבלו עובדי תוכנית קרב משכורת רק עבור שבוע עבודה אחד, כשלושה שבועות הם בחופשה מאונס.

למעשה מדובר עכשיו ב-4,500 עובדי "תוכנית קרב" יש עוד אלפי עובדים בקרו "רש"י", בתוכנית מצוינות 2000 ועוד שפע של עמותות וקרנות, המעסיקות באותם תנאים משפילים עובדי חינוך.

מצערת העובדה, שמשרד החינוך מוכר שירותי חינוך לחברות הגורפות רווחים יפים באמצעות חברות כוח אדם. הסתדרות המורים מתנערת ממחויבות של איגוד מקצועי מתוך הסכם שבשתיקה עם משרד החינוך.

במציאות הזו טוב שקיים כוח רענן כמו "כוח לעובדים", ארגון שנותן את כל הסיוע בהדרכה ובליווי נבחרי ציבור העובדים, שהם , ורק הם, ינהלו את המשא-ומתן. לא הקסם של אדון עיני שבא מלמעלה,היודע מה טוב לעובד, ותוך קריצת עין עם שר האוצר חותם על הסכם, כמו ההסכם שמכר את העובדים הסוציאליים. "כוח לעובדים" מבסס את דרך פעולתו על-ידי העצמת העובדים ונבחריהם, שהם הלוקחים את גורלם בידיהם ומנהלים את המשא-ומתן מול המעסיק . דרך עבודה זו הביאה להישגים נאים לעובדי ה"אוניברסיטה הפתוחה".

אני מאחל לחמש מאות העובדים ב"תוכנית קרב", שיגיעו עד האחד במאי למצב, ששליש מהעובדים יהיו חברים ב"כוח לעובדים". בסיוע האיגוד המקצועי יוכלו למנף את מאבקם להשגת שכר הוגן במהלך כל שנת העבודה, מימוש הזכות לביטחון תעסוקתי וקבלת תנאים סוציאליים כמו לכל מורה בישראל.

אני מבקש לסיים את המאמר באיחולי הצלחה לכל הארגונים החברתיים בישראל, המבקשים השנה לעשות יד אחת לקיים מפגן המוני באחד במאי, לצבוע את מרכזי הערים באדום. המורים ב"תוכנית קרב" – הנלחמים על זכויותיהם, ולמעשה נאבקים נגד הפרטה המזוויעה של החינוך ומסירתו למלתעות חברות כוח אדם – מקומם בהפגנות האחד במאי על-מנת לעורר את הציבור להטות כתף להציל את החינוך בישראל מתהליכי הפרטה ההולכים ומתעצמים, וזאת לנוכח הסכמה בשתיקה של יו"ר הסתדרות המורים, מר יוסף וסרמן.