מאת שלמה ווייניש. פורסם באתר "דוגרינט".

מאז תחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית, נראה כי הנושא היחיד בראש מעייניה הוא בנייה. לא ברור מי היועץ האסטרטגי, שרקח את הנוסחא המדהימה, אבל עיון קצר בכרוניקה של התנהלות הממשלה מגלה, כי בכל פעם שהיה צורך בתוכניות ופעולות לפתרון בעיות מדיניות, כלכליות וחברתיות, כונסה מסיבת עיתונאים דרמטית, שבה הציג ראש הממשלה – כשהוא מעטר את השולחן, כל פעם עם שר שונה – תכנית המהפכנית חדשה למצוקת הדיור בישראל.

יהיה אשר יהיה אותו יועץ אסטרטגי אין ספק שהוא גאון. הוא הצליח לזהות את הנושא, שפוגע בבטן הרכה של החברה הישראלית ואשר דיון בו מצליח להשכיח את הצורך האמיתי בהתמודדות עם בעיות קיומיות של החברה והמדינה. זה גם נושא, שקל מאוד להצהיר בו הצהרות בומבסטיות, מבלי שיהיה לכך גיבוי מעשי. חמש (!) מסיבות עיתונאים שכאלה כינס כבר ראש הממשלה. באחרונה שבהן, סיפר בפאתוס על האויב החדש של החברה הישראלית- "הבירוקרטיה בוועדות התכנון והבנייה". 

הוא הצליח לצייר את המציאות כ"מצב חירום לאומי", שבו אנו מתמודדים עם מפלצת דמונית, שהדרך היחידה להתמודד עימה היא לעקוף את ועדות הבנייה. התכנית שהציג ביבי כפיתרון הוא תכנית שמטרתה להביא במהירות רבה לבניית עשרות אלפי יחידות דיור בתוך 18 חודשים. ובמהלכה יתאפשר מסלול מהיר לקבלת אישור לבניית דיור אזרחי. ובלשונו הציורית של ראש הממשלה- "הוועדות יהיו אוטוסטראדות לשיווק עשרות אלפי דירות, הן יהיו מסלול עוקף בירוקרטיה".

אלא שעם פרסומה התברר כי התכנית הזאת לא באה באמת להקל על אזרחי ישראל בבניה וממילא היא נועדה לחול רק על אזורי הביקוש במרכז הארץ ועל דירות בגודל מסוים. יתר על כן, אל אוכלוסיה שלמה מתוך אזרחי ישראל, התוכנית איננה מכוונת ממילא, אם הם גרים במרכז או בפריפריה. היא איננה מכוונת להקל ולרווח את מצוקת הדיור בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.

מצוקת הדיור הזו, הולכת ומחריפה משנה לשנה ואין זולתה כדי להדגים טוב יותר את אי השוויון בין האזרחים הערביים ובין יתר האזרחים במדינה. עיון בדו"ח של מינהל מקרקעי ישראל לגבי היצע יחידות הדיור בתמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית) על פי תחזית גידול האוכלוסייה עד שנת 2030 מגלה מחסור ממשי בהיצע תכנוני של עשרות אלפי יחידות דיור עבור האוכלוסייה הערבית בישראל. רק לסבר את האוזן, האוכלוסייה הערבית בישראל מונה כ- 20% מאוכלוסיית המדינה, אבל שטח השיפוט של כלל הרשויות המקומיות הערביות מהווה כ- 2.5% בלבד משטח המדינה.

גם אם המדינה הייתה מתכוונת להקל באופן אחיד וליישם סדרי עדיפות כלליים ושווים בהשקעה בתשתיות בסיסיות, התומכות בפיתוח פיזי אופטימאלי ומודרני של כלל קבוצות האוכלוסייה במדינה, הייתה עוזרת רק באופן חלקי לאוכלוסיה הערבית כי מצוקת הדיור בקרבה מתייחסת, בעיקר, לגורמי קרקע. בפועל המצב רחוק מאוד מחלוקה שוויונית בסדרי העדיפויות וסיור קצר ב"רחובות" חלק מהכפרים הערביים ימחיש זאת. אך אותה מפלצת בירוקרטית שזיהה ראש הממשלה – הפשרת קרקעות לבנייה, תכנון ובנייה בפועל, מוכרת בקרב האוכלוסייה הערבית כ"חסמים בירוקראטיים" מזה שנים והיא לא ניתנת לשינוי, היא עוד יציר פלא של מכבסת המילים הישראלית לתיאור אי השוויון של האוכלוסייה הערבית בישראל בתחום הדיור.

בתי מגורים רבים בנויים (חלקם יותר מחמישים שנה כבר) ללא היתר כי אין תוכנית מתאר לאזור בו הם בנויים. תוכניות בניין ערים "שוכבות" בועדות השונות שבע ואחד עשרה שנים והיד עוד נטויה. וכל זה מבלי להביא בחשבון נושאים כמו יישובים לא מוכרים, תחומי שיפוט ופיתוח סביבתי. רק כדי לסבר את האוזן, קרקע לבנייה בסח'נין עולה כמעט כמו קרקע במקומות היקרים במרכז הארץ– זאת בהנחה האופטימית שיש מי שמוכן למכור. מאידך, רמת השירותים (של הרשות המקומית, אבל גם של המדינה) והתשתיות רחוקה מזו של מרכז הארץ, הרבה יותר מהמרחק הגיאוגרפי בין שתי יחידות הקרקע.

על מנת הסר ספק, חשוב להדגיש שלמרות הביקורת העניינית כנגד התנהלותן, ועדות הבנייה והתכנון הן גוף חשוב מאוד, שמאפשר בקרה ומונע עיוותים ובהקשר זה, ברורה צעקתם של הגופים ה"ירוקים" ביחס להצעה להקים ועדות "עוקפות ועדות תכנון ובנייה". ועדות הבנייה והתכנון הם המקום היחיד בו מצליחה החברה האזרחית לשמור על אינטרסים סביבתיים. יותר מזה, ראשי הרשויות הערביים מוכנים לסמוך את ידיהם על התוכנית, בתנאי שתכלול את יישוביהם ותביא לפתרון אמיתי של מצוקת הדיור בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.

טוב ייעשה ראש הממשלה אם יפסיק להשתמש במצוקת הדיור כמטה קסם לפתרון כל בעיותיה של ישראל. אבל, אם הוא באמת רוצה להתמודד עם הבעיות האמיתיות בתחום הדיור, חשוב שיעשה זאת עבור כלל החברה הישראלית ובאופן אחיד ולא ימשיך להנציח את אי השוויון בין האוכלוסיות בתחום. אם יפעל בכיוון זה, אני בטוח שראשי הרשויות הערביים יהיו הראשונים להתייצב לצידו במלחמתו נגד "מפלצת הבירוקרטיה בועדות הבנייה והתכנון".

עוד בנושא:

http://www.maki.org.il/he/component/content/article/85/9518