מאת תמר גוז'נסקי

שביתת הרופאים שבה וחשפה את חוליי מערכת הבריאות הציבורית. יש מי שמנסה לנצל את המשבר, כדי להכניס שוב רפואה פרטית לבתי החולים הציבוריים.

    בסעיף 1 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי נכתב, כי "חוק זה יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית". ההגדרה נראית כמעט בנאלית, אך בטרם אישורה התחוללה מערכה פוליטית נוקבת. כמה מחברי הכנסת, שהשתתפו בדיוני הוועדה המיוחדת לחוק זה, וגם נציגים של גורמים בעלי עניין (קופ"ח מכבי, למשל), התנגדו בלהט להכללת המושגים "צדק" ו"שוויון" בהגדרה. בסופו של דבר היה רוב לתומכי הצדק והשוויון. אך המערכה על השוויון והצדק במערכת הבריאות הציבורית לא נסתיימה, ואפילו מחריפה.

ההסתדרות הרפואית (הר"י) יצאה בתחילת אפריל למערכה לוחמת תחת הכותרת "להצלת הבריאות הציבורית". בנוקטה בשלב זה בשביתות חלקיות ומוגבלות בזמן, מנסה הר"י ללחוץ על האוצר להעלות את שכר העבודה הנמוך לשעה, המשולם לרופאים; לקצץ בשעות העבודה הארוכות של המתמחים; להוסיף תקנים של רופאים; לפתור את המחסור המחריף ברופאים במקצועות מסוימים. באוצר מתחמקים ממענה לדרישות באמצעות ההצעה להעביר את הסכסוך לבוררות.

על רקע סירוב האוצר לסגת ממדיניות "הייבוש התקציבי" של בתי החולים הציבוריים, השמיע סגן שר הבריאות, ח"כ ליצמן, את ההצעה, לפתור את המשבר באמצעות השבת השירות הרפואי הפרטי (שר"פ), המכונה גם שירות רפואי נוסף (שר"ן) לבתי החולים.

אין זו הפעם הראשונה, שהשר"פ מוצג כפתרון זמין ויעיל למחלות מערכת הבריאות הציבורית. בשעתו, הונהג שר"פ בכמה בתי חולים במרכז הארץ. אך היועץ המשפטי לממשלה וגם בית המשפט העליון פסלו פרקטיקה זו ב-2002 בנימוק, שהיא חותרת תחת עקרון השוויון. יחד עם זאת, בית המשפט העליון לא שלל את האפשרות, שהממשלה תסדיר את עניין השר"פ בתקנות, כלומר אפילו ללא חקיקה ראשית.

השר"פ היה ונותר צעד מרכזי במהלך ההפרטה של בתי החולים הציבוריים. עד כה כבר נעשו כמה צעדים בכיוון של הפרטה, כמו הפיכת בתי החולים הציבוריים לגופים כלכליים, הנדרשים לגייס כספים ממקורות חוץ-ממשלתיים. דרישה זו הצמיחה כמעט בכל בית חולים בארץ מיני-קניון, חנייה בתשלום, קרנות שונות בניהול בית החולים, ועסקים כגון טיפול רפואי פרטי בתיירים (הזוכים לתנאים משופרים ולטיפול מהיר) והכשרה לסטודנטים לרפואה מחו"ל. ובכל זאת שר"פ עלול להיות לא רק צעד של הפרטה, אלא צעד של חיסול הרפואה הציבורית, המקיימת (גם אם בצורה מוגבלת) את עקרונות השוויון והצדק.

שר"פ מאפשר לחולה לבחור, תמורת תשלום, ברופא שיטפל בו ובמנתח שינתח אותו. כיום, תושב המשלם עבור ביטוח משלים, רשאי לבחור רופא מנתח, אך הניתוח עצמו נעשה בבית חולים פרטי. כעת מציעים, כי בעלי הביטוח המשלים יוכלו לבחור את הרופא ולבצע את הניתוח בבית החולים הציבורי עצמו. מה יהיו ההשלכות של מהלך כזה?

ראשית, לרבע מהתושבים בארץ, המבוטחים כולם בביטוח בריאות ממלכתי, אין ביטוח משלים. במקרה של הנהגת שר"פ, אלה נידונו מראש להיות בסוף התור, אחרי אלה שיוכלו לשלם באמצעות המשלים.

שנית, באשר המשלים יופעל בבתי החולים הציבוריים, השימוש בו למימון ניתוחים פרטיים יגדל פי כמה, והתוצאה – תעריפי המשלים ינסקו.

שלישית, בעקבות הנהגת תשלום עבור בחירת מנתח, אפשר יהיה לקבל, תמורת תשלום גם חדר נפרד, אחות פרטית וכן הלאה, והעניים יישארו לקבל את השירות הציבורי המדולדל.

רביעית, הסידור הזה יועיל כלכלית רק לרופאים המנוסים, שבהם יבחרו החולים, והמתמחים לא ייהנו ממנו.

חמישית, אם כבר היום מממנים אזרחי ישראל 42% מההוצאה לבריאות מכיסם (תשלומים לתרופות ולביקור אצל רופא, ביטוח משלים, ביטוח פרטי), הרי הכנסת השר"פ תקפיץ הוצאה זו. וכך תתקבע ברפואה הציבורית הצרעת החברתית ששמה רפואת עשירים טובה ורפואת עניים דלה.