אזרחי איסלנד הצביעו נגד הצעה להחזיר חובות לאומיים בסך 3.9 מיליארד אירו לבנקים בבריטניה ובהולנד, בהמשך לקריסת המערכת הבנקאית במדינה ב-2008. זאת, כתוצאה מהמשבר הקפיטליסטי העולמי. מתוצאות משאל העם שנערך במדינה, ותוצאותיו פורסמו הבוקר (ראשון), עולה כי 58% מהמשתתפים הצביעו נגד החזר החובות, לעומת 42% שהצביעו בעד. ראש ממשלת איסלנד, יוהאנה סיגורדרדודטיר, אמרה כי היא התוצאות יובילו ל"כאוס פוליטי וכלכלי". היא לא הודיע אם בכוונת הממשלה להתפטר.
בגלל רדיפת הבצע של הבנקאים ופשיטות הרגל, עתה כל אזרח איסלנדי (קשיש, מבוגר או ילד) "חייב" בממוצע 12 אלף יורו. אלה אינם חובות אישיים או האשראי שניתן לאזרחים. על פי השקפת נושי הבנקים הגדולים ובייחוד ממשלות בריטניה והולנד, על הממשלה לערוב להפסדי הבנקים. כתוצאה מאימוץ גישה קולוניאלית זו, כל אזרח יאלץ לשלם לפחות 12 אלף יורו (ויש הטוענים שהסכום יהיה גבוה יותר) מכיסו כדי לכסות על הפסדי הבנקים.
יצוין שכאשר נרשמו רווחים בתאגידי הבנקאות, הבנקאים ובעלי ההון הרוויחו הון. אבל כאשר המוסדות הפיננסיים נקלעו לקשיים בגלל המשבר, כל אזרח נדרש לכסות מכיסו את ההפסדים. במשאל עם בנושא שנערך בשנה שעברה, 93% מהמשתתפים התנגדו ל"תרומה כפויה" זו.
רוב תושבי איסלנד מסרבים שוב לשלם מכיסם את ההפסדים שנגרמו לבנקים כתוצאה מהמשבר הקפיטליסטי ואם הם יתמידו בסירובם להצטרף לגוש היורו, יהיו אלה איתותים ברורים לרצונו של עם קטן שאינו מוכן לשעבד את עתידו בעקבות ההפסדים של בעלי ההון המקומיים והזרים.
למאמר בנושא מאת אפרים דוידי שפורסם באתר "הגדה השמאלית":