במסגרת מאבק הרופאים, ששבתו השבוע במשך שתי יממות, מבקשים רופאי משפחה לשים במוקד המאבק הנוכחי גם את תנאי העבודה שלהם. להלן מסמך הדרישות המלא של רופאי המשפחה.
בימים הקרובים נקרא הרבה מידע בתקשורת על מצב מערכת הבריאות הציבורית ועל עמדות הצדדים. להלן המסמך המלא של דרישות ההסתדרות הרפואית
רקע – מטרת ההתמחות ברפואת המשפחה:
מסלול ההתמחות ברפואת המשפחה אורך 4 שנים. ההכשרה שלנו מתמקדת בניהול ובירור מגוון רחב של מצבים רפואיים חריפים וכרוניים במטופלים בכל הגילאים, מכל גווני האוכלוסייה, תוך דגש על תקשורת עם המטופל ומשפחתו וניהול מצבים מורכבים מבחינה רפואית, נפשית וחברתית.
אנחנו ניצבים בקו הטיפולי הראשון במרכז ובפריפריה, העבודה שלנו מתאפיינת בנטל אחריות כבד כאשר לעיתים קרובות אנחנו המטפלים היחידים ללא אפשרויות זמינות לייעוץ, בסביבת אי-ודאות גבוהה, כאשר עומדים לרשותנו מעט אמצעי עזר אבחנתיים זמינים והתמודדות בלתי צפויה מראש עם מצבים רפואיים/נפשיים/סוציאליים דחופים.
אנחנו מאמינים שרפואה ראשונית איכותית וחזקה היא אינטרס משותף של הציבור, משרדי הממשלה, רופאי בתי החולים ושלנו, הרופאים בקהילה. רפואה ראשונית חזקה יכולה להפחית את שיעור הפניות למיון ואת האשפוזים החוזרים ובכך לספק רפואה זמינה, בטוחה וזולה יותר לכלל האוכלוסייה ולהפחית את העומס על המערכת האשפוזית. קו זה מהווה המשך למגמה העולמית של העברת יותר שירותי בריאות למסגרת הקהילה.
המציאות בשטח:
צורת העבודה והתקינה נשארו כפי שהיו טרום עידן המחשוב בעוד הדרישות השתנו באופן דרמטי. ב-10 דקות ברוטו למטופל (נטו 6-7 דקות) צריך להספיק:
– לברר ולתת מענה לבעיה אותה מציג המטופל, תוך קבלת אנמנזה מפורטת ובדיקה גופנית מתאימה, התייחסות לתולדות העבר שלו, תשובות בדיקות הדמיה ומעבדה, תשובות יועצים ותגובה לניסיונות טיפול שונים.
– תיעוד קפדני בתיק הממוחשב (חשוב לבטיחות המטופל וגם מסיבות מדיקו-לגליות). ברוב המקרים יש צורך בהקלדה בתיק של תוצאות בדיקות הדמיה, ייעוצים ומכתבי שחרור.
– לעסוק ברפואה מונעת או לסגור את התזכורות הרבות לרפואה מונעת שקופצות במסך עם פתיחת התיק. מחקרים מראים שביצוע כל מטלות הרפואה המונעת ידרוש כ-45 דקות למטופל.
– לתת מענה לנושאים דחופים שעולים "דרך אגב" – מצבים רפואיים, נפשיים וחברתיים דחופים: למשל, "דגלים אדומים" לקיום מצבים רפואיים שדורשים אבחון וטיפול מיידי, סכנה לאובדנות, אלימות במשפחה או הזנחה של חסר ישע, שלילת הריון בנערות והסבר על אמצעי מניעה ועוד הרשימה ארוכה.
– לבצע טיפולים במרפאה – מניקוי צרומן מהאוזניים ועד פתיחת אבצס, תפירת חתך, הזרקה תוך-פרקית, מתן טיפול IV, טיפול בפרכוסים, התעלפויות, החייאות.
– עומס מטלות בירוקרטיות – אישורים למיניהם (נהיגה, נשק, חדר כושר, ביטוח לאומי ועוד), ייצוג המטופל בבקשות לאישורי מוקד עבור טיפולים/בדיקות מחוץ לסל, טיפול בבקשות רופאים יועצים להפניות לבדיקות/ייעוצים ואישורי מוקד.
– מענה לפניות מצוות המרפאה המשרדי והסיעודי בטלפון ובפניה ישירה – לעיתים קרובות תוך כדי הפרעה למפגש עם מטופל.
– עבודה לא-פרונטלית – ריבוי בקשות לשירות שלא דורש קביעת תור – מרשמים כרוניים, אישורים, ייעוץ טלפוני ובדוא"ל – אך אין זמן ייעודי לכך.
– במרפאת שלב ב' – לרוב אין תקופת חפיפה עם הרופא המטפל הקודם, לעיתים קרובות נכנסים לעבודה לאחר תקופה ללא רופא קבוע – מחלות כרוניות לא מאוזנות, רישום חסר, תרופות לא מעודכנות. נדרשת עבודה רבה רק כדי להביא למצב בסיסי סביר.
כתוצאה מכך:
– המפגש מתארך ונוצר לחץ לא סביר על הרופא מצד המטופלים הממתינים בחוץ וצוות המרפאה. רופאים עובדים שעות רבות בלחץ, לעיתים קרובות תוך ויתור ודחייה של צרכים גופניים בסיסיים כמו שתייה, אכילה או הליכה לשירותים.
– הרופא עוסק ב"כיבוי שרפות" במקום ברפואה המקיפה והכוללנית לה הוכשר.
– תוכן המפגש מושפע ממדיניות המוסד ששם דגש רב על רפואה מונעת על חשבון טיפול בבעיות אותן מציג המטופל, תוך פגיעה בערך יסודי ברפואת המשפחה – patient centered medicine. התועלת למטופל הבודד מהעיסוק ברפואה מונעת היא לעיתים קרובות זניחה.
– מטופלים מופנים ליועצים ולמיון במצבים שניתן לפתור במרפאה מפאת חוסר זמן, הפגיעה במטופלים גדולה יותר בפריפריה שם זמינות השירותים הרפואיים נמוכה. העלות למערכת גבוהה.
– רופאים נשארים 10-15 שעות נוספות בשבוע, מעבר שעות העבודה, ללא תשלום נוסף כדי לפצות על העיכוב בתור ולהשלים מטלות בירוקרטיות.
– מומחים צעירים רבים פונים להקמת מרפאות עצמאיות כדי לאפשר סביבת עבודה ראויה יותר. אין להם נציגות מסודרת ושכרם נשחק.
אנחנו דורשים:
– ייצוג הולם לבעיות הניצבות בפני רפואת הקהילה בדרישות הר"י ובפני הציבור והתקשורת והצבת פתרונן בראש סדר העדיפויות של הר"י במאבק הנוכחי. רפואת קהילה טובה = רפואה ציבורית טובה.
– נציגות מתמחים/מומחים צעירים מהקהילה בדיונים מול האוצר והמעסיקים.
– רפורמה בסביבת העבודה, כך שתתואם למציאות הטכנולוגית, החברתית והתרבותית של ימנו:
- הארכת משך המפגש
- הקטנת מספר הנפשות לרופא
- אימוץ נורמה משוכללות בהתאם למצב סוציו אקונומי, תחלואה, גיל וכד'.
- הקצאת זמן ומשאבים לרפואה מקוונת ותשלום הולם על כך.
- תשלום שעות נוספות על עבודה מעבר לשעות המשרה.
– הקלת העומס על מתמחים בכניסה למרפאת שלב ב':
- הארכת משך המפגש
- הקצאת זמן ייעודי לאיזון מטופלים כרוניים מורכבים וטיוב רישום בתיקים.
- עידוד ותגמול מתמחים המטפלים באוכלוסיות חלשות ובפריפריה.
– צמצום הבירוקרטיה:
- העברת תפקידים פקידותיים לעובדי המשרד או לגוף מנהלי– למשל טיפול באישורי תרופות ואישורי בדיקות מיוחדות.
- הפחתת עומס העבודה ע"י העברת סמכויות טיפול מוגדרות לכוח אדם פקידותי/סיעודי/טכני. הכנסת מקצוע עוזר-רופא למרפאות.
- שינויים בחקיקה – הגדלת ימי הצהרה על חשבון ימי מחלה, ביטול בחקיקה או בנהלי הר"י את אחריות רופא המשפחה לתת אישורים למיניהם (חדר כושר, הנחה על מים, השתתפות בתוכנית טלוויזיה ועוד מיני אישורים שצצים חדשות לבקרים)– הסתפקות במתן "סיכום מידע רפואי" והצהרת המטופל או הפניה לרופאים ייעודיים שהוכשרו לכך, כפי שנהוג במדינות אחרות.
- עקב ניגוד עניינים – הפקעת "חובת הדיווח" מרופאי המשפחה (למשל למשרד התחבורה) – ניתן לייעל את מערכות המחשוב במעבדות, בבתי החולים ובקופות החולים שיעשו את הדיווח באופן אוטומטי.
– עצמאות מקצועית של רופא המשפחה:
- משך ותוכן הביקור נקבעים ע"י המטופל והרופא
- הקצאת זמן ומשאבים לרפואה מונעת שלא על חשבון הרפואה הקורטיבית
- יעדי מדדי האיכות – נקבעים ע"י הרופא והצוות המטפל בהתאם לצרכי המטופל והקהילה ולא נתונים ללחץ מצד ההנהלה.
– פריפריה:
- מתן הטבות ותמריצים כלכליים לרופאי משפחה מתמחים ומומחים העובדים בפריפריה.
- מתן הטבות נוספות ייחודיות לפריפריה – הקטנת המשרה, יצירת מסלולי השתלמות וקידום, עידוד הוראה ומחקר.
- תיקון העיוותים בשכרם של רופאי הכפר ותגמולם בהתאם. תגמול ראוי גם עבור זמינותם למטופלים מעבר לשעות הקבלה.
– אופק מקצועי:
- איסור שימוש בתואר "רופא משפחה" למי שלא התמחה במקצוע כדי לשמור על ייחודו ויוקרתו של המקצוע ולמנוע הטעיית הציבור.
- עידוד ותגמול על השתלמויות/מחקר/הוראה.
- שבתון מחקר או השתלמות בתשלום כל שבע שנים.
- תקנים למנהלי יחידות ברפואת הקהילה בתנאים המושווים לרפואת בתי החולים – רפואה משלימה / הוספיס / רפואה מונעת / סוכרת / לחץ דם וכדומה.
- פתיחת מסלולי קריירה לא ניהוליים לרופאי משפחה מומחים.
- מציאת פתרון לשחיקה בשכרם של רופאי המשפחה השכירים והעצמאיים.
נכתב ומוגש ע"י ד"ר ישי לב, ד"ר אסי סיקורל וד"ר טליה קינר בשיתוף מתמחים ומומחים צעירים ברפואת המשפחה ממרפאות עירוניות וכפריות במרכז ובפריפריה.
תגובות ניתן להפנות לד"ר טליה קינר, נציגת מתמחים בקהילה בוועד המרכזי של הר"י taliakin@gmail.com
