מאת רותי סיני. פורסם באתר nrg.
מה המשותף למנקת משרדים עם שמונה שנות לימוד ולעובדת סוציאלית עם 15 שנות לימוד? יותר מאשר אפשר היה לחשוב. המנקה מרוויחה, במקרה הטוב, שכר מינימום; עובדת סוציאלית בתחילת דרכה אמנם אינה מגיעה לשכר מינימום, אבל מקבלת מהמדינה השלמת הכנסה.
הדמיון השני הוא שיטת העסקתן: מנקות מועסקות באמצעות קבלני ניקיון, שמספקים שירותי ניקיון. מספר הולך וגדל של עובדות סוציאליות מועסקות אף הן באמצעות קבלני משנה, שנקראים "עמותות". העמותות מקבלות כסף מהמדינה או מהרשויות כדי לספק שירותי רווחה, בריאות וחינוך לתושבי המדינה.
פעם הועסקו המנקות והעובדות הסוציאליות ישירות על ידי המדינה או רשות מקומית. אבל המדינה רצתה להיפטר מהאחריות לעובדים ומההגנה שההסתדרות מעניקה לעובדים במגזר הציבורי – הגנה שמקשה על פיטורי עובדים. וכך, בחטא, נולדה הפיקציה של קבלני שירות במגזר הציבורי. הממשלה קונה שירותים, אבל לא מעסיקה את בני האדם שמספקים את השירותים.
באחת מישיבות המשא ומתן עם ההסתדרות ועם נציגי העובדים הסוציאליים השובתים, אחד מבכירי האוצר הסביר את השיטה: "אני נותן לעמותה כסף. מבחינתי היא יכולה לקנות עגבניות או לקנות עובדים סוציאליים". זו האידיאולוגיה שעושה דה-הומניזציה לעובדים וכובשת יותר ויותר ממרחב התעסוקה בישראל.
אגף התקציבים על התקדים: "שואה"
לכן, קשה להפריז בחשיבות של הסכמת האוצר לדרישה להחיל את תנאי העסקה של העובדות הסוציאליות גם על אלה שמועסקות באמצעות עמותות ולא רק על אלה בשירות המדינה והשלטון המקומי. לא רק שהן יקבלו מעתה אותה תוספת שכר ומענק חד-פעמי שיקבלו עמיתותיהן במגזר הציבורי, הן יקבלו בעתיד תוספות שכר כמו אחיותיהן.
משמעות הדבר, שאחרי שנים שבהן עשה כל שביכולתו לחמוק מאחריות לעובדי קבלן ולחסוך כסף, האוצר מסכים לקבוע תקדים ולפרוס את מטרייתו באופן חלקי על עובדות העמותות.
הסכמה זו התקבלה בזכות הממונה על השכר, אילן לוין, על אפו וחמתו של אגף התקציבים שכינה את התקדים שנקבע "שואה", לא פחות.
להסכמה זו חשיבות מכרעת לגבי עתידה של העבודה הסוציאלית: כיום, כ-40 אחוז מהעובדים הסוציאליים מועסקים באמצעות עמותות ו-75 אחוז מהעובדים החדשים בתחום נקלטים בעמותות ולא במגזר הציבורי. כלומר, בעוד שנים אחדות כל העובדים הסוציאליים יעבדו אצל קבלני שירות, ואם לא יצמידו את שכרם לזה של עובדי המגזר הציבורי, מצבם ילך ויידרדר.
עמותות השתמשו בתרומות לריפוד הבכירים
בשיטה הנהוגה כיום, עמותות מקבלות מימון לפי מספר החוסים, החולים, החניכים שהן אמורות לספק להם שירות. המחיר מביא בחשבון שכר לעובדים, כמו גם רכישת מזון, תשלום חשבונות מים וחשמל, וכו'. עד כה, מרכיב השכר לעובדות הסוציאליות היה נמוך ולא עודכן. עמותות שמגייסות כספים ממקורות אחרים יכולות להגדיל את שכר העובדים, אבל לא אחת כסף התרומות מנוצל למטרות אחרות, לרבות ריפוד שכרם של הבכירים.
לפי דרישת ההסתדרות, נקבע מנגנון שמטרתו להבטיח שתוספות השכר אחרי השביתה יגיעו לעובדות. הפיקוח יתבצע באמצעות רואי חשבון שימונו על ידי האוצר ויבדקו אם העמותות אכן משלמות את השכר שנקבע. אבל הסיכוי להצלחת הפיקוח קלוש, כפי שמלמדת חשיפה של עמותת "במעגלי צדק". העמותה בדקה את תנאי ההעסקה של עובדי הניקיון והאבטחה בקניון מלחה, ומצאה שהקבלנים מפרים שורה ארוכה של חוקי עבודה וצווי הרחבה, כמו תשלום גמול שעות נוספות, תשלום מלא של דמי הבראה והפרשות לקרנות הפנסיה, ועוד.
הנהלת הקניון סירבה לבקשת העמותה לקיים פגישה ולהציג בפניה את הממצאים בטענה כי הקבלן מסר תצהיר בחתימת רואה החשבון שלו ולפיו זכויות העובדים אינן מקופחות.
