מאת דאוד כותאב, עיתונאי פלסטיני. פורסם ב"הארץ".

הרצח האכזרי של המשפחה באיתמר הוא מעשה שאי אפשר להסכים לו ואין להגן עליו. אפשר לומר הכל על חוסר הלגיטימיות של ההתנחלויות היהודיות בשטחים הכבושים, אבל רצח הוא רצח, ויש לגנות בכל פה רצח אזרחים – ואין זה משנה מה הן הנסיבות שלו – ולדחות אותו מכל וכל.

הפלסטינים רוצים מדינה עצמאית בגדה המערבית וברצועת עזה. מפעל ההתנחלות הישראלי הוא מכשול לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים. ועדיין, כל הפלסטינים הלוחמים לחופש ועצמאות חייבים לגנות את הרצח של חמישה מבני משפחה ישראלית. אסור שמדינת פלסטין העצמאית תיבנה על דמם של אזרחים.

הרשות הפלסטינית עובדת קשה כדי לאכוף את שלטון החוק בשטחים הפלסטיניים ולמנוע פעולות נגד ישראל, המבוצעות מהשטחים הנשלטים על ידי הפלסטינים. בכירים בשירותי הביטחון האמריקאיים והישראליים שיבחו את שירותי הביטחון הפלסטיניים שהצליחו למנוע פיגועים בישראל. אך כל המומחים יודעים שאין שיטה שמספקת 100% ביטחון, וודאי שהרשות אינה יכולה לספק ביטחון מלא משטחים שאינם מצויים תחת פיקוח ישיר שלה.

ביטחון אינו נמדד רק במשאבי אנוש, אימונים, ציוד או גדרות, ובשום אומה בעולם אי אפשר להציב קצין ביטחון בכל פינה. בכל דיון בנושא מקומי או מדיני, היענות לצורכי הצדדים הנפגעים נחוצה ליצירת ביטחון. אם שכנך או יריבך חש שהוא סובל באופן תמידי מאי-צדק, הוא יחפש הזדמנויות לנקום. מבחינה פוליטית, אסור שהמבוי הסתום הישראלי-פלסטיני יימשך עד אין סוף, ואסור שתקופות קצרות של שקט ייצרו תחושת רגיעה.

למרות טענות מנוגדות, קיומה של ישראל בגבולות 1967, שזכה להכרה בינלאומית, אינו מהווה עוד סלע מחלוקת בקרב רוב הפלסטינים. אש"ף הכיר בישראל ב-1993 והחמאס חזר והודיע שהוא מסכים לפתרון של שתי מדינות ובכך הכיר דה-פקטו במדינת ישראל בגבולות 1967. ראש החמאס, חאלד משעל, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" ש"אנחנו, יחד עם הפלגים הפלסטיניים האחרים, מסכימים למדינה פלסטינית בגבולות 1967. זוהי התוכנית הלאומית, זוהי עמדתנו ונכבד אותה".

אחת מנקודות המחלוקת הקשות ביותר ממשיכה להיות מעמדן של ההתנחלויות הישראליות שהוקמו על אדמות פלסטיניות, בשטחים הכבושים על ידי ישראל והנשלטים על ידי הצבא הישראלי. בית הדין הבינלאומי בהאג בדק את חוקיות גדר ההפרדה, שהוקמה בשטחים פלסטיניים, ופסק באופן נחרץ כי ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים מהוות הפרה של אמנת ז'נווה, המתייחסת למעמד שטחים הכבושים במשך זמן רב.

עתיד ההתנחלויות והמתנחלים הושאר למשא ומתן על הסדר הקבע, והפלסטינים דורשים כי לפחות עד שמעמדן של ההתנחלויות יוסדר, לא תהיה בנייה בלתי חוקית בשטחים הכבושים. הקהילה הבינלאומית, כולל ארצות הברית, מצדדת בעמדה הפלסטינית והפכה את הקפאת הבנייה לצעד הראשון, לצד שיפור הביטחון הפלסטיני, במפת הדרכים לשלום שהוצעה על ידי הקוורטט.

שני הצדדים הסכימו למפת הדרכים (אמנם בהסתייגויות), והיא הפכה לחוק בינלאומי לאחר שהחלטה 1515 התקבלה פה אחד במועצת הביטחון של האו"ם. אפילו אחרי שארצות הברית הטילה וטו על הצעה – שנתמכה על ידי 14 חברות המועצה האחרות – לגינוי ישראל בגין הבנייה בשטחים, השגרירה האמריקאית באו"ם אמרה שוושינגטון עדיין מתנגדת נחרצות לכל פעילות הקשורה להתנחלות בשטחים הפלסטיניים שתחת הכיבוש הישראלי.

המחלוקת החריפה על אודות ההתנחלויות איננה מצדיקה את הרצח של המשפחה באיתמר. בעקבות הרצח הנואל הזה חייבת להיווצר מחויבות של כל הצדדים למציאת פתרון, שישים קץ ל-44 שנות הכיבוש, בדרכי שלום. הפלסטינים והישראלים, שבאמת שואפים לשלום, חייבים להכפיל את מאמציהם למציאת הפתרון הזה לפני שהקיצונים ינצלו את הפשע הנורא ויהפכו את החלום על שלום לעוד יותר קשה להשגה.