בוכרה בלחג' חמידה היא אחת הפעילות הפמיניסטיות הידועות ביותר בתוניסיה. היא נמנית עם הפעילות המרכזיות בתנועת הנשים הדמוקרטיות התוניסאיות, שחברותיה לקחו חלק בהתקוממות העממית, אשר שמה קץ למשטרו הרודני של בן עלי, והממשיכות להפגין ולמחות עם כינונה של הממשלה החדשה – בה מכהנים כמה מנאמני הרודן הנמלט.

    חכים ערבדין פגש את הפעילה הפמיניסטית בתוניס וקיים איתה ראיון, שפורסם באתר "אל אופוק".

ספרי על עצמך ועל תנועת הנשים הדמוקרטיות…

    אני עורכת דין. יחד עם חברות נוספות הקמנו את תנועת הנשים הדמוקרטיות התוניסאיות, ובמשך שנים כיהנתי כיו"ר שלה. התנועה הוקמה ב-1989, כדי להיאבק למען שוויון הנשים. מאז תחילת הדרך דרשנו דמוקרטיה, כי לא ייתכן שוויון בין מינים ללא דמוקרטיה וללא צדק חברתי.

מהו מצבה של תוניסיה כעת?

    המצב מורכב למדי. העם התוניסאי שמח למדי עם עזיבת הרודן ובני משפחתו המושחתים. החירות והחופש נישאים באוויר, וכולם סבורים שבקרוב מאוד יתחוללו שינויים משמעותיים בקשר בין האזרח למוסדות. אבל שינויים אלה טרם התחוללו. מצד אחד, מתנהל באופוזיציה פולמוס עמוק סביב הלגיטימיות של הממשלה – ממשלת המעבר.  האופוזיציה עסוקה בדרך כלל בלמחות ולאו ודווקא בהצבת חלופות. זאת, שעה שמפלגתו של בן עלי טרם פוזרה וסוכניה פעילים עד מאוד, ואף תופסים תפקידים מרכזיים בממשל ובמחוזות. הם פעילים מאוד, כדי למנוע כל התקדמות לעבר דמוקרטיה אמיתית. מצד שני, אלה שחוללו את המהפכה, הצעירים שעמדו בראש ההתקוממות, חשים שהממסד הקיים עלול לגנוב את פירות המהפכה. רבים אינם מוכנים להשלים עם זה. לכן החברה התוניסאית בטלטלה. יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה, והעניים ביותר עלולים לשלם את המחיר.

בסוף ינואר קיימתן הפגנה גדולה במרכז תוניס. מדוע אתן חוששות מפגיעה בזכויות הנשים?

    לעיתים, בעת מהפכות ושינוים פוליטיים לעומק, ישנם הסבורים, שזה הזמן לפגוע בזכויות הנשים. דובר ממשלת המעבר התייחס לנושא ואמר דברים לא ברורים דיים. כך, שנשים בעלות עמדות פוליטיות שונות התאחדנו להפגנה גדולה כדי להבהיר שאין אנו מוכנות לנסיגה בזכויות הנשים. יתר-על-כן, אנו דורשות להתקדם בדרך לשוויון מלא בין נשים לגברים. עלינו להרחיב את שורות תנועות הנשים הפמיניסטיות, כי ההתקוממות והרחבת המרחב הדמוקרטי מאפשרות להביא את המסר שלנו לנשים רבות הרבה יותר.

ברוב המדינות הערביות, אנשי השמאל והנשים מקנאים בזכויות שהשיגו הנשים בתוניסיה שלפני ההתקוממות…

    עם שחרור תוניסיה מהעול הקולוניאלי הצרפתי, מגזרים רבים פעלו לקידום מעמד הנשים. לפי החוקים שהונהגו עוד ב-1956, לאישה מגיל 18 זכות על גופה ועצמאות מוחלטת ממשפחתה, מאחיה, מבן זוגה וכד'. עוד אסרו החוקים החדשים את הפוליגמיה והבטיחו שוויון מלא בין גברים לנשים בעת פירוק התא המשפחתי. אך לא ניתן לפרש זכויות אלה כהפסקת האפליה כלפי הנשים בחברה התוניסאית. האפליה נמשכת ויש לה ביטויים רבים: מאפליה בשכר ועד לחוקי הירושה – המעדיפים את בני המשפחה על חשבון בנות המשפחה.

מה אתן דורשות כעת, כדי לשריין את הזכויות הקיימות ואף להרחיבן?

    קודם כל אנו דורשות, שהחוקה החדשה תקבע את עקרון השוויון המלא בין נשים לגברים בכל שטחי החיים. עוד אנו דורשות חקיקה דרקונית נגד מעשי אלימות כלפי נשים במסגרת המשפחה. לבסוף, על תוניסיה להצטרף לכל האמנות הבינלאומיות העוסקות בזכויות נשים, ולתרגם את כל סעיפי האמנות לשפת המציאות.