הסכם הרפורמה ברשות השידור – סיפורו של מחטף

מאת דליה בלומנפלד. פורסם ב"עבודה שחורה".

ביום ג' (22.2.11) התפרסם בעיתונות כי כלל עובדי רשות השידור חתמו על הסכמי הרפורמה, אך אין פירוט לדרך הפתלתלה בה נחתם ההסכם עם הועד המשולב בראשו עומדת ענת עוזרי. בישיבה שהתקיימה בין חברי הוועד לבין אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה ודורון קרני מחזיק תיק רשות השידור בהסתדרות הכללית, הביעה יו"ר הוועד ענת עוזרי התנגדות לחתימה על הסכם עד שייפתרו הנושאים הבעייתיים שהעלתה, הקשורים לשכר העתידי ולצורת ההעסקה של העובדים. ההתנגדות לחתימה על ההסכם נובעת מתוך עמדה שההסכם אינו טוב לעובדות רשות השידור.

ענת עוזרי עומדת בראש הוועד המשולב המייצג כ- 80 נשים מתוך כ-110 עובדים. מדובר בנשים אמהות לילדים, שעבורן ההסכם אינו מתאים. הוא אינו מתחשב בתפקידן כאמהות. לדברי ענת, ההסכם שנבנה על פי נתוני טכנאי הטלביזיה, מיועד לגברים. הוא כולל עבודה רבת שעות במשמרות ובשבתות. העובדות האמהות מפזרות בבוקר את ילדיהן בבתי הספר ובגני הילדים, ורק לאחר מכן מגיעות לעבודה. הן לא יוכלו להגיע ב-8 בבוקר. במקום זאת, יתחילו מאוחר יותר, וגם יסיימו מאוחר יותר. הן יעבדו כ-11 שעות ביום. 8 שעות לפי ההסכם והיתר – שעות נוספות כדי לנסות ולשמר את שכרן. לפי חישוביה של ענת עוזרי. הסכם רפורמה כזה מתעלם מעובדת היותן של העובדות אמהות לילדים, שחלק גדול מהן מפרנסות יחידות.

לדברי ענת עוזרי, על פניו נראה שסל השעות הנוספות בהסכם הרפורמה נעשה כחוזה אישי דרך תחשיב לא אחיד ללא פרמטרים רוחביים. אם היום שני עובדים בעלי ערך שעה זהה עושים באותו זמן את אותה שעה נוספת, התגמול זהה. לעומת זאת, בהסכם הרפורמה יש לכאורה אפליה מאחר וכל אחד יקבל תגמול אחר על השעות הנוספות. עניין נוסף, אם נעשה חוזה אישי עם כל עובד ועובד, נדרש להחתים את העובד על צורת העסקתו החדשה. לדעתה של ענת, יש מקום לבדוק את ההסכם לעומקו.

לאור השגותיה אלה, הודיעה ענת עוזרי באותה ישיבה שלא תסכים לחתום על ההסכם כפי שהוא עד שייפתרו הסעיפים הבעייתיים. היא יצאה בכעס מהישיבה. נציגי ההסתדרות ניצלו את היעדרותה של היו"ר, והחתימו חלק מחברי הוועד על הסכם הרפורמה.

החתימה התאפשרה על ידי התניית החתימה בביטול הסנקציה על השעות הנוספות שהפעילה הנהלת רשות השידור על העובדים. ההתנהלות הזאת של נציגי ההסתדרות היא עדות לשיתוף הפעולה של ההסתדרות עם הנהלת הרשות נגד העובדים שהיא מייצגת. רשות השידור מפעילה מאז 23 בינואר לחץ על העובדות על ידי ביטול העבודה בשעות נוספות. מצב זה מקשה על העובדות, שמשכורתן היא בגובה שכר המינימום בערך (כ – 4000 ₪) , והתמורה על השעות הנוספות היא דרך להעלות קמעא את משכורתן. באותה ישיבה שהתקיימה, ביקשו חברי הועד מנציגי ההסתדרות לעזור להם לבטל את גזירת ביטול השעות הנוספות. נציגי ההסתדרות התנו את ביטול השעות הנוספות בחתימה על הסכם הרפורמה. שלושה חברי ועד מתוך החמישה שהיו בפגישה הסכימו וחתמו על ההסכם. יו"ר הועד, ענת עוזרי, לא הייתה באותו רגע בחדר הישיבות. נציגי ההסתדרות ניצלו את הזדמנות היעדרותה והחתימו שלושה אנשי ועד. נציג אחד סרב לחתום.

ענת עוזרי, יו"ר הועד מתייחסת אל החתימה הזאת כאל מחטף לא הגון. היא לא ציפתה שנציגי ההסתדרות יובילו כזה מהלך של חתימה על הסכם מאחורי גבה. השאלה העומדת עתה על הפרק היא האם הסכם כזה שנחתם במחטף, ושנציגי ההסתדרות, יצגו את האינטרסים של ההנהלה ולא של הוועד, האם הסכם כזה הוא תקף מבחינת התקנון ומבחינת החוק.

התנהלות נציגי ההסתדרות במו"מ על הסכם הרפורמה ברשות השידור, היא עדות להתעלמות מצרכי העובדים, ובייחוד העובדות שהן נשים אמהות לילדים, ולשיתוף פעולה של ההסתדרות עם המעסיקים, במקרה זה הנהלת רשות השידור. ההתנהלות הזאת של נציגי ההסתדרות אינה תורמת לתדמיתה החיובית של ההסתדרות, שאמורה לייצג את העובדים ולא את המעסיקים.