מאת רותי סיני. פורסם באתר nrg.

 

התור בכניסה לתאגיד האוויר העירוני היה ארוך. הדלתות נפתחו ב-7:00 בבוקר, ועד 8:00 כבר נגמרו המספרים. אבי ר' (השם שמור במערכת) היה אחד מבני המזל. הוא נכנס לחדר ההמתנה, קנה מהמכונה כוס מי ברז בחצי שקל, והתיישב להמתין. כל ההליכונים בחדר היו תפוסים. מה לא עושים כדי להגדיל במעט את נפח הריאות לפני שנכנסים למדידה.

 

גם אבי רצה לעלות על הליכון. שווה את המאמץ, אמר לעצמו. חבל שלקח את האוטו למרכז המדידה. לאשתו ושני ילדיו ימליץ להגיע בריצה. רק חמישה ק"מ, לא בעיה. בכלל, מאז אישרה הכנסת לקבוע מכסות אוויר לכל תושב במדינה, הרבה אנשים עושים ספורט כדי להגדיל את נפח הריאות שלהם.

 

 

ככל שהנפח גדול יותר, כך יקבלו מכסה גדולה יותר. מעבר למכסה יצטרכו לשלם על כל סמ"ק אוויר את הרעיון לקחו ממכסות המים שנקבעו לפי מספר הדיירים בבית.

 

"כבר יותר זול להתרחץ במים מינרלים", רטן שכנו של אבי ר' לספסל, כאילו קרא את מחשבתו. אבי החליט שקצת הומור לא יזיק. "אתה זוכר מה אמרה מארי אנטואנט? אם אין מי ברז, שישתו מי עדן", אמר וזכה לצחקוק.

 

"תגיד", לחש השכן, "מה יהיה עכשיו עם ה. . . אתה יודע", אמר והשפיל מבטו לחלציו. "זה לוקח הרבה אוויר", הוסיף . אבי ר' משך בכתפיו אבל לעצמו חשב שלא יזיק אם לאנשים כאלה יהיו פחות ילדים. ממש גאוני. גם מכניסים כסף לקופת המדינה כדי לממן הפחתת מסים לאנשים במעמד שלו וגם מקטינים את הילודה.

"שם מחכים לוועדת חריגים"

 

הוא כבר שמע את כל הטיעונים נגד ההחלטה. מזל שהלוביסטים הצליחו לעכב את ההצבעה לאמצע הלילה. כל מה שהח"כים רצו זה להרים יד וללכת הביתה. גם אשתו חושבת שלא נכון לגבות כסף על מים ואוויר כי הם חיוניים לקיום האנושי.

 

בכל פעם שפורץ ויכוח ביניהם בנושא נוהג אבי ר' לומר: "הילדים חושבים שבמבה חיונית לקיומם. אז מה, יחלקו אותה בחינם? לא יטילו מע"מ על חטיפים?". ואילו לילדיו הסביר שלכל דבר יש מחיר בחיים. הם לא צעירים מדי להבין.

 

אבי ר' הסתכל סביב וראה תור נוסף.

"למה מחכים שם", שאל את שכנו. "לוועדת חריגים", ענה האיש. "זה בשביל כאלה שכרתו להם חלק מהריאה בגלל סרטן או בשביל ספורטאים".

 

השכן , שהבין כי התמזל מזלו והתיישב ליד מומחה, ביקש להבין איך נקבעת המכסה. "יחברו לך חיישן שימדוד את כמות האוויר שנכנס. פעם בחודש יבוא פקח ויקרא את המונה. המכסה לא תעלה כסף אבל אם תחרוג, תשלם", הסביר אבי ר'. "כדי שלא תאגור אוויר, החיישן גם ימדוד כמה דו-תחמוצת הפחמן אתה פולט כדי לראות אם זה מתאים לכמות האוויר שנשמת".

 

"ואומרים שמדינת הרווחה מתה"

 

" תגיד, זה לא מסוכן?", הקשה השכן. "מה פתאום. עשו ניסוי בארבעה אזורים ורק ארבעה בני אדם נחנקו, אחד בהם איזה מסתנן מסכן מאפריקה", סיפר אבי ר'.

 

אבי נזכר שאמרו בחדשות שמשלחת של הבנק העולמי שביקרה בישראל התלהבה מאוד. הפקידים אמרו שסוף-סוף נמצא כלי יעיל להפחתת גירעונות וחובות לאומיים. אה, הבחורים המצוינים באוצר, נאנח בנחת, ומיד נזף בעצמו על האפליה – הבחורים והבחורות המצוינים באוצר, תיקן. איזו יצירתיות, איזו חדשנות.

 

מה הם מבינים החברתיים האלה שמדברים כל הזמן על עניים, חשב לעצמו. הרי מי שלא יוכל לשלם על חריגה מהמכסה, יקבל פתק מהרווחה וילך לבית תמחוי, שם יוכל לנשום בחינם במשך חצי שעה. ואומרים שמדינת הרווחה מתה, צקצק אבי ר'. נו , באמת.