החלטות המושב ה-13 של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית 19.2.2011

 

    הוועד המרכזי של מק"י מעלה על נס את התנועה העממית ההמונית למען דמוקרטיה וקיום בכבוד, המסמנת פריצת דרך בדברי הימים של העמים הערביים. לראשונה מזה 60 שנה, התקוממו המוני העם וסילקו רודנים פרו-אמריקאיים, שרמסו את זכויות האזרח, ביצעו הפרטה של חברות ממשלתיות, גרמו לאבטלה ולמצוקה של שכבות רחבות, בעוד הם עצמם ושכבה של בעלי הון מתעשרים. סילוקם בבושת פנים של הנשיא בן עלי בתוניסיה ושל הנשיא חוסני מובארק במצרים הניעו מערכה חברתית-מדינית מתרחבת בארצות אלה, המתפשטת גם לארצות אחרות באזור. 

    ניצחון המחאה הפוליטית העממית הושג הודות לשילוב ידיים של פועלים הנאבקים למען שכר הוגן ונגד הפרטה, של אקדמאים צעירים מובטלים, של נשים ושל שוחרי דמוקרטיה. אחדות המאבק האזרחי הביסה כוחות דיכוי וביריונים ושחררה את המוני העם מהפחד ומהייאוש.

    סילוקם של הרודנים ושינוי השיח הפוליטי הנחית מכה על התוכניות האמריקאיות, למרות שעדיין ניטשת מערכה קשה על דמותו של המשטר החדש. המערך האזורי, שהממשל האמריקאי בנה בשנים האחרונות במסגרת האסטרטגיה האימפריאליסטית שלו, במטרה להבטיח את זרימת הנפט ואת בסיסיו הצבאיים, איבד מכוחו. שינוי זה עשוי להציל את עמי האזור ממלחמות נוספות.

    הניצחון הראשון והברור, שהשיגו המהפכות העממיות הוא בשינוי השיח: שום משטר ושום רודנות אינם יכולים עוד להתעלם מזכויותיהם ומרצונותיהם של העמים.

    ההתקוממויות העממיות בארצות הערביות, בהמשך לתמורות הדמוקרטיות המתקדמות באמריקה הלטינית, מחלישות גם את הגלובליזציה הקפיטליסטית, שדנה את עמי העולם השלישי להיות ספק של עבודה זולה ומקור להתעשרות קלה.

    הוועד המרכזי מציין, כי ההתקוממויות המהפכניות מחזקות את האמון בכוחם של העמים להשיג זכויות אזרחיות וחברתיות ולהחליש ואף למגר שלטון המחובר להון המקומי והזר.

    הוועד המרכזי מעריך, כי להתקוממויות העממיות בארצות הערביות יהיו השלכות חיוביות גם במערכה לשלום ישראלי-פלסטיני צודק וגם במערכות בישראל עצמה להגנת המרחב הדמוקרטי וזכויות העובדים.

העולם, חוץ מארה"ב, תומך במאבק הפלסטיני

לעצמאות ולשלום צודק

    135 מדינות  האו"ם וכל חברות מועצת הביטחון, פרט לארצות-הברית, תמכו (18.2.11) בהחלטה שהגיש אש"ף למועצת הביטחון של האו"ם. ההחלטה תובעת לעצור את הבנייה בהתנחלויות, לרבות בירושלים המזרחית, ולכונן מדינה פלסטינית בקווי ה-4 ביוני 1967.

    הנשיא אובאמה הטיל וטו על הצעת ההחלטה ומנע את קבלתה. אך בעשותו כך, הוא שב והוכיח, כי להצהרותיו בגנות הבנייה בהתנחלויות ובזכות הקמת פלסטין עצמאית אין שום כיסוי. הווטו האמריקאי הוא התייצבות ברורה לצד הכיבוש הישראלי וחבלה במאמצים הבינלאומיים להשיג שלום צודק ויציב באזור. לכן הווטו הוא על זכות שני העמים, הפלסטיני והישראלי להשתחרר מעול הכיבוש.

    הוועד הפועל של אש"ף, בדחותו את האיומים והסחטנות, שהפעילו אובאמה ואנשי ממשלו, ובהתעקשו להעלות את ההחלטה להצבעה, שב וקבע, כי חירותו של העם הפלסטיני וזכותו למדינה אינן נושא למיקוח. מדיניות כזאת של אש"ף, שיותר אינה מתפשרת על זכויות העם הפלסטיני ואינה משליכה את יהבה על ממשל ארה"ב, ושמגייסת את המוני העם – היא הדרך לסיום הכיבוש הישראלי, שהחל ב-1967.

    הוועד המרכזי של מק"י רואה בהתייצבות מדינות העולם נגד ההתנחלויות והכיבוש אישור להערכה, כי הגאות המהפכנית בעולם הערבי והסיכוי לדמוקרטיזציה של המשטרים במצרים ובארצות ערביות נוספות הם תרומה למערכה להשגת הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית עצמאית בקווי ה-4 ביוני 1967, שבירתה ירושלים המזרחית, ולפתרון שאלת הפליטים בהתאם להחלטות האו"ם.

    מק"י קוראת לממשלת ישראל להסיק את המסקנות המתחייבות מהתמיכה הבינלאומית הגורפת בהפסקת ההתנחלויות והכיבוש ומההתפתחויות בעולם הערבי: לחדול מהסתמכות על מדיניות כוח ועל מלחמות; להיחלץ  מההישענות על ברית עם ארה"ב, המובילה לבידוד; ולאמץ מדיניות של שלום והבנה עם השכנים, שבה הערובה להגנת האינטרסים האמיתיים של העם בישראל, של העם הפלסטיני ושל כל עמי האזור.

מחנה דמוקרטי רחב הוא התשובה

למתקפה השלטונית נגד הדמוקרטיה

    הוועד המרכזי של מק"י מזהיר, כי המתקפה על המרחב הדמוקרטי בישראל הולכת ומחריפה תחת שלטון ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק. זו איננה רק מתקפה של המון מוסת נגד ערבים, פליטים ומהגרי עבודה, אלא מתקפה שלטונית מתוכננת ושיטתית, נוכח משבר מדיניות סרבנות השלום והאטימות החברתית של ממשלות ישראל.

    המרחב הדמוקרטי בישראל מעולם לא היה מספק: מעבר להיותה של ישראל דמוקרטיה בורגנית, היא אופיינה מראשיתה באפליה לאומית קשה, שהגבילה עוד יותר את זכויותיה של האוכלוסייה הערבית. לכן, מק"י נאבקה תמיד להרחבת הדמוקרטיה. אבל מאבקנו העקבי להרחבת הדמוקרטיה איננו אומר אדישות נוכח סכנת חיסולה המוחלט. אנחנו נאבקים נגד המתקפה על המרחב הדמוקרטי המצומצם הקיים בישראל, כיוון שזה המרחב, עליו אנחנו וכל הכוחות המתקדמים יכולים עדיין לעמוד בניהול המאבקים הפוליטיים והחברתיים.

    ביסוד המתקפה על המרחב הדמוקרטי עומד שינוי מסוכן המתרחש בימין – כאשר חלק גדול מהימין הממוסד עובר לעמדות כהניסטיות, גזעניות ואנטי-דמוקרטיות גלויות. במקביל, קריסת המרכז הפוליטי ההיסטורי בישראל החלישה מאד את הכוחות, שבעבר איזנו את הימין מבחינות רבות. במצב שנוצר, מוטלת אחריות היסטורית עצומה על השמאל, בהנהגת מק"י וחד"ש, במערכה לגיבוש אחדות פעולה רחבה נגד סכנת הפאשיזם.

    אך על אף עוצמת המתקפה האנטי-דמוקרטית, שמקורה בצמרת השלטון, הקרב על הדמוקרטיה בישראל איננו אבוד. קיים בארץ מחנה דמוקרטי יהודי-ערבי גדול ובעל עוצמה, וזו שעתו לפרוץ את אווירת האדישות, הייאוש וההשתקה, ולהשמיע קול משותף.

    הפגנת הרבבות בתל אביב ב-15 בינואר, שהתקיימה ביוזמת מק"י וחד"ש, הוכיחה את קיומן של אפשרויות גדולות לגיוס המונים למערכה הדמוקרטית. הוועד המרכזי מציין את חשיבותו של שיתוף הפעולה הרחב שהתקיים בהפגנה, סביב סיסמאות היסוד שלה. הוועד המרכזי מביע הערכה לסניף תל אביב של מק"י על תפקידו המרכזי בארגון ההפגנה ובגיוס ההשתתפות הרחבה בה, ולחברי מק"י וחד"ש מכל הארץ על התגייסותם החשובה להפגנה.

    המשך גיבושו של המחנה הדמוקרטי, מעבר לחילוקי דעות רעיוניים ולמחיצות פוליטיות, כתנועה רחבה, המשלבת כוחות מהזירה הפוליטית ומהחברה האזרחית, פעילים, מפלגות וארגונים, הוא משימה אסטרטגית ראשונה במעלה. האיום על המרחב הדמוקרטי הפך, לצערנו, לנתון קבוע במציאות הישראלית ומולו אנחנו צריכים לייצר שיתוף פעולה רחב וקבוע.

    הצלחתו של המחנה הדמוקרטי מותנית ביכולת לקיים שותפות רחבה בין כוחות שונים על בסיס משותף. במקביל, חשוב גם להעמיק ולהרחיב את משמעות המאבק על הדמוקרטיה בישראל. לדעתנו, המאבק הזה צריך להיות מושתת על שלוש הבנות:

    מאבק על דמוקרטיה שוויונית לכל חייב לשתף שכבות וקבוצות   מוחלשות   ומותקפות.   בחברה   בה   התקפה  על המיעוט הלאומי הערבי היא מרכיב מרכזי באיום האנטי- דמוקרטי – לכן המחנה הדמוקרטי חייב להיות יהודי-ערבי.

    על הדמוקרטיה צריך להגן לא רק מפני הגזענות וסרבנות השלום אלא גם מפני אוליגרכיה כלכלית וקשרי הון-שלטון, המרסקים נורמות דמוקרטיות לטובת מדיניות כלכלית, המגדילה פערים חברתיים, מדרדרת עובדים לעוני, מעמיקה אפליה לאומית ואתנית, פוגעת במערכות הבריאות והחינוך, בסביבה, בנשים, קשישים וילדים ושוחקת בשיטתיות שכבות מוחלשות ושכבות ביניים. דמוקרטיה מחייבת סולידריות וצדק חברתיים.

    משבר הדמוקרטיה הוא גם מחיר, שהחברה הישראלית משלמת בשל הכיבוש הנמשך יותר מארבעים שנה. כדי שישראל תהיה דמוקרטיה – חייבים לסיים את הכיבוש.

    הוועד המרכזי של מק"י קורא לכל ארגוני המפלגה וחבריה, לחברי בנק"י וחד"ש, לפעול לגיבושן של התארגנויות דמוקרטיות יהודיות-ערביות רחבות באזורי הארץ השונים, באוניברסיטאות ובמקומות העבודה.

לשכר הוגן, לדיור זמין,

לשירותי בריאות וחינוך ברמה נאותה

    ממשלת נתניהו, שהובילה את המהלך של תקציב דו-שנתי בתואנה של שמירה על היציבות, נאלצה, בלחץ דרישות גוברות, להודיע השבוע על כמה צעדים צנועים של הפחתת מחירי הדלק, העלאת שכר המינימום והענות לדרישות האחיות. אך ממשלת נתניהו לא ויתרה על מדיניות הטבות המס לעשירים; על הפרטת הרכבת, הנמלים וחברת החשמל; ועל צעדים של הפרטה בשירותי החינוך והרווחה. הממשלה דוחה את הדרישה לבנייה ציבורית של דיור במחירים סבירים, ואימצה המלצות, שיותירו בידי ברוני הגז את רוב הרווחים ממאגרי הגז בים.

    מק"י תומכת בדרישות של העובדים הסוציאליים, של האחיות והרופאים, של עובדי הרכבת ושל קבוצות עובדים נוספות למען שכר הוגן, הגדלת תקציבי הבריאות והחינוך ונגד הפרטה.

    הוועד המרכזי קורא לכל סניפי המפלגה ולשותפים בחד"ש להתגייס להצלחת ההפגנה החשובה בחיפה (26.2), לקדם יוזמות מאבק בנושאים חברתיים, לגלות מעורבות במאבקי עובדים, ולבנות שותפות מאבק רחבה ככל האפשר נגד מדיניות השירות להון; לפיצוי מלא על ההתייקרויות; להעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקלים; לביטול תאגידי המים ולהפחתת תעריפי המים; נגד אפליה לאומית ומגדרית בקבלה לעבודה ובשכר; להכרה בזכות לדיור; לביצוע חוק חינוך חינם מגיל 3.

לקראת הבחירות בהסתדרות המורים ובהסתדרות הכללית

    הוועד המרכזי מברך את פעיליו ופעילי חד"ש בהסתדרות המורים על הגשת הרשימות לוועידה הארצית ולשורה של ועדי סניפים. על סניפי מק"י לפעול, יחד עם השותפים, לגיוס תמיכה רחבה ברשימת חד"ש בהסתדרות המורים.

    הוועד המרכזי שב וקורא לכל ארגוני המפלגה לדאוג לחברותם של חברים וידידים בהסתדרות הכללית בהתאם ללוח הזמנים: התנאי לזכות בחירה בבחירות לוועידות ההסתדרות ונעמת בשנת 2012 הוא חברות בהסתדרות כבר במאי השנה.

לצד תושבי אל עראקיב במאבקם האמיץ

    הוועד המרכזי מוקיע את ההתקפות האלימות החוזרות של כוחות משטרה ומשמר הגבול על המשפחות בכפר הלא-מוכר אל-עראקיב, לרבות ירי כלפי אזרחים ופציעתם, את הרס המבנים, ואת מעצרם של תושבים ושל אזרחים שבאו לתמוך במאבקם.