מאת אורטל סרור, סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת אשקלון ופעילה בעוס"ים שינוי
העבודה הסוציאלית הנה חזית העשייה החברתית בישראל. במציאות בה הולכים ומתרבים הצרכים החברתיים, מתרחבים הפערים ואוכלוסיות חדשות מצטרפות אל מעגלי המצוקה – הצורך בעובדים סוציאליים הולך וגובר.
מנגד, שחיקת השכר, עומס העבודה, מגמות ההפרטה והתנערות המדינה מאחריותה כלפי העומדים בחזית העשייה החברתית אינם מאפשרים את המשך עבודתם של העובדים הסוציאליים כסדרה .
מאבק על הסכם השכר הקיבוצי של העובדים הסוציאליים נמצא בפתחו. במהלך החודשים האחרונים התקיימו דיונים בין איגוד העובדים הסוציאליים, משרד הרווחה ומשרד האוצר על עתידה המקצועי של העבודה הסוציאלית. ההחלטות העתידות להתקבל ישפיעו באופן מכריע על שכרנו ואפשרויות הקידום שלנו, על יכולתנו לספק שירות ראוי ללקוחותינו ועל ההזדמנויות שלנו לחולל שינוי חברתי לו אנו מייחלים.
משכורתו של העובד הסוציאלי לפי ההסכם הקודם לא הוצמדה למדד ראוי ובחלוף השנים השכר נשחק. כרבע מהעובדים הסוציאליים מקבלים השלמת הכנסה. דרגת השכר הבסיסית והראשונית של עובד סוציאלי צעיר ללא שנות ותק עומדת על 2,299 ₪ בלבד. כ- 40% מהעובדים הסוציאליים מועסקים כיום במקומות עבודה מופרטים וזכויותיהם הבסיסיות נרמסות כגון: קרן השתלמות, דמי הבראה ועוד. מציאות זו רלוונטית עבורנו, ציבור הסטודנטים, משום ש- 70% ממסיימי התואר הראשון מועסקים במקומות עבודה מופרטים. על הסכם השכר הקיבוצי החדש, צריך לחול צו הרחבה אשר יכיל בתוכו גם את העובדים שמועסקים במגזרים שאינם ציבוריים. השקעה בהסכם שכר חדש ומיטיב ללא החלת צו זה, משמעותה הסכם שכר שאינו רלוונטי עבור כמחצית מהעובדים הסוציאליים. עובדים סוציאליים אף סובלים מאלימות רבה. בשנת 2009 בלבד, עובדים ועובדות רבים דיווחו על כ- 7,000 מקרים בהם ננקטה נגדם אלימות פיזית ומילולית.
לנוכח המצב הוקם ארגון סטודנטיאלי בשם 'עו"סים שינוי'. זוהי התארגנות עצמאית ובלתי תלויה המורכבת מסטודנטיות וסטודנטים לעבודה סוציאלית מכל רחבי הארץ, המשתפת פעולה עם המאבק המקצועי שאותו מוביל איגוד העובדים הסוציאליים. בכל אוניברסיטה ומכללה בארץ הוקם גרעין פעילים מטעם 'עו"סים שינוי', הפועל במישורים שונים על מנת לממש את מטרות הארגון. עו"סים שינוי' שם דגש על העלאת מודעות לחשיבות תפקידם של העובדים הסוציאליים , להיותם מראה לדמותה של החברה הישראלית, ועל כך שהמאבק הוא לא רק על תנאי שכר, אלא גם מאבק על חזון לחברה צודקת וסולידארית יותר.
חיבור בין כלל הסטודנטים מביא לידי ביטוי משמעותי את הזעקה על העוולות וחוסר הצדק במצבו הנוכחי של מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל. שותפות זו יוצרת הכרה מחודשת של המדינה בשליחותה של העבודה הסוציאלית כמבשרת שינוי חברתי ובתרומתה הייחודית לחברה. בשנת 94- במאבק על הסכמי שכר קודמים, הוכרזה שביתה בקרב העובדים הסוציאליים שנמשכה כ- 45 יום, כללה הפגנות ומו"מ מתמשך אל מול האוצר, בסופו הושגו תוצאות: תוספת של כ- 1,690 ₪ לשכר, ועוד זכויות סוציאליות משמעותיות. עלינו להוות קול משמעותי במאבק. בחרנו במקצוע חברתי במהותו, לא ייתכן שנשאף לשפר ולשנות את מצבם של אחרים, כל עוד אנו מקבלים את מצבנו כגזרת גורל!
אנו רואים זמן זה כקריטי ובעל יכולת השפעה ארוכת טווח לשינוי תדמיתה של הרווחה בישראל ומעמד העובד הסוציאלי כמבטא זאת. זהו מאבק מקצועי!
