מאת רותי סיני. פורסם באתר nrg.
רבות דובר בימים האחרונים על כך שהפוליטיקאים לא יודעים כמה עולה עגבנייה או גבינת קוטג' – ניתוק שגורם להם לאשר העלאת מסים על מוצרים כמו דלק, ותוספות מחיר על מצרך יסוד כמו מים.
אבל יותר מטרידה העובדה שהאיש שאמור לייעץ לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושאים כלכליים, ד"ר אבי שמחון, משמיע אמירות הזויות. כך למשל, אמר השבוע בראיון רדיו שמצבו של מעמד הביניים בישראל "השתפר מאוד" בשנים האחרונות.
סליחה? איפה בדיוק זה קורה? הייתכן ששמחון לא יודע שלפני 20 שנה השתייכו למעמד הבינוני שליש ממשקי הבית בישראל, ואילו היום רק 27 אחוז ממשקי הבית נחשבים חלק ממעמד זה? האם לא שמע שבתוך שנה אחת בלבד (בין 2008 ל-2009) התכווץ המעמד הבינוני מ-27.1 אחוז של משקי הבית ל-26.6?
מגמה זו תימשך, כנראה, בשנים הקרובות אם לשפוט לפי גל ההתייקרויות של השנה-שנתיים האחרונות. גל שרשם שיאים בחודשים האחרונים ותרם לכרסום המתמשך בשדרה המרכזית שעליה מתבססת כל חברה. התוצאה היא הגדלת הפערים וקיטוב: האמצע מצטמק – והקצוות מתעבים. נכון שחלק מהאמצע אמנם עלה כיתה, אבל הרוב ירד לעשירונים נמוכים יותר.
זו הסיבה האמיתית להתקוממות הציבורית: יותר ויותר ישראלים רואים שהחלום רק הולך ומתרחק מהם. לדירה הם לא יצליחו להגיע ואפילו מקלחת אחרי יום עבודה הופכת ללוקסוס, שלא לדבר על נסיעה במכונית – ומה שראש הממשלה ושר האוצר יודיעו היום בנוגע להקלת העול לא ישנה את המצב.
מס בלי הכנסה
הפתרון טמון במהלך שהם לא מוכנים אפילו לשקול – עצירת ההפחתה הלא הגיונית בתשלומי מס הכנסה, שהחלה ב-2003 ואמורה להימשך עד 2016 . ההיגיון אומר שהפחתה במס הכנסה משאירה יותר כסף בנטו ולכן אמורה דווקא לשפר את מצבם של המעמד הבינוני והנמוך. כך גם טוענים נתניהו וחסידי האידיאולוגיה הכלכלית שלו.
אלא ש-40 אחוז מהעובדים בכלל לא משלמים מסים, פשוט כי המשכורת שלהם נמוכה מדי. השאר, שכן משלמים מסים וכן מקבלים תוספת לנטו, רק נפגעים מהורדת המסים. למה? פעם אחת הם נפגעים משום שפחות מסים נכנסים לקופת המדינה. כתוצאה מכך הממשלה מקצצת בשירותים שהיא מספקת לאזרח, כמו חינוך ובריאות. כך קורה שעובד נאלץ להשתמש בתוספת שקיבל לנטו כדי לממן את השירותים שהממשלה קיצצה. לא אחת הוא אף מוציא יותר מהתוספת לה זכה, ומאבד את מקומו במעמד הביניים.
קחו למשל משפחה בעשירון השישי, שהכנסתה החודשית כיום גבוהה בערך ב-600 שקלים מאשר הייתה לפני שהתחילו להוריד את המסים. רק ההוצאה שלה על ביטוחי בריאות עלתה באותה תקופה ב-100 שקלים בחודש. על זה נוספה התייקרות של המים ב-200 או 300 שקלים, גידול של כמה מאות שקלים על חינוך, וכל זה בלי להביא בחשבון את התייקרות האוכל ואת נסיקת מחירי הדיור. בקיצור, התוספת לנטו נמחקת והחור בכיס גדל.
פעם שנייה העובדים הללו נפגעים משום שהממשלה מעלה מסים על רכישת מוצרים ושירותים, כגון מע"מ ומס על הדלק. למה היא מעלה מסים? הרי המדיניות של נתניהו היא להוריד אותם.
כאן מתגלה הבלוף: צריך להעלות מסים עקיפים כי קיצצו במסים הישירים ונוצר חור בתקציב, כמובן. לכן, משפחת ישראלי משלמת יותר לא רק על חינוך ובריאות, אלא גם על דלק ומזון.
ב-2004, שנה אחרי שהחלה מה שמכונה "הרפורמה במיסוי", ההוצאה הציבורית (של הממשלה והרשויות המקומיות) על חינוך ירדה, ואילו ההוצאה הפרטית על חינוך עלתה ב-20 אחוז כדי להשלים את החסר (ראו תרשים משמאל): יותר תשלומי הורים, יותר קניית ספרים, יותר שיעורים פרטיים, מימון של תוספת מורים לבתי הספר כדי לשפר את איכות החינוך.
תהליך דומה קרה בתחום הבריאות: באופן אירוני, מאז שנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, זה שנועד להבטיח רפואה שוויונית לכל תושב, ההוצאה הפרטית על בריאות רק גדלה מ-30 אחוז מסך ההוצאה הלאומית על בריאות ל-43 אחוז . וכך קרה שישראל ניצבת כיום במקום השני, אחרי ארצות הברית, בהוצאה פרטית על בריאות.
האמת הפשוטה היא שההפחתה בתשלומי מס הכנסה והמס שמשלמות חברות עסקיות משרתת במיוחד את המעמד הבינוני-גבוה ועוד יותר את המאיונים והאלפיונים העליונים, שהכי פחות זקוקים לכסף הזה. למשל, השכר החודשי נטו של גבר בעשירון העליון גבוה כיום ביותר מ-3,000 שקלים מאשר ב-2002. הנטו של גבר במאיון העליון גבוה ביותר מ-6,000 שקלים בחודש.
נכון, גם העשירים נדרשים לשלם יותר על דלק – אבל הם משלמים בדיוק כמו האחרים, למשל תוספת של 20 אגורות לליטר, וזה כואב להם פחות. הרבה פחות.
בקיצור: הצטמקות מעמד הביניים וכיבוש מקום בראש טבלת האי-שוויון של העולם המתועש אינם מכה משמים. הם פרי של מדיניות מכוונת שמטרתה להיטיב עם בעלי אמצעים בחברה הישראלית.
בניגוד לדעה הרווחת, כיום נטל המסים הישירים בישראל אינו כבד. להיפך, הוא נמוך מאשר באירופה ובמדינות ה-OECD. ובכל זאת, נתניהו מתעקש להמשיך ולהוריד מסים ישירים לאלה שגם כך הכנסתם גבוהה. מי משלם על זה? אלה שלא יכולים להרשות לעצמם. הבנתם?
