ועדת המינויים של אוניברסיטת בר-אילן, האחראית על קידום חברי הסגל, החליטה לפני כחודש שלא לדון כלל באפשרות לקדם את ד"ר מנחם קליין בדרגה. קליין, איש המחלקה למדע המדינה, פעיל בעשור האחרון בארגוני שמאל שונים. לפני כחמש שנים דחתה הוועדה את הבקשה לקדמו לדרגת פרופסור. במקביל, החליטה לפני כשבוע האוניברסיטה לדחות את הערעור שהגישה ד"ר אריאלה אזולאי, המזוהה אף היא עם השמאל, על ההחלטה שלא להעניק לה קביעות ולא לקדמה בדרגה. בעקבות ההחלטה, תפסיק אזולאי ללמד בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, שבה היא מלמדת מאז 1999. מרצים מחוגים שונים, ובכלל זה במחלקה למדע המדינה, מתלוננים כי על האוניברסיטה השתלטה "אווירה בריונית, מוטה פוליטית לכיוון הימין, שאינה מאפשרת דיון אינטלקטואלי ופתיחות לבעלי דעות שונות". כך נמסר בעיתון "הארץ" ביום חמישי האחרון.
פרופ' אבי שגיא, ראש התוכנית ללימודי תרבות ופרשנות בבר-אילן, נחרץ עוד יותר. לדבריו, את הביקורת על קליין הובילו "אנשים שמזוהים באופן ברור עם הימין הפוליטי, חלקם גם עם הימין התוקפני. מותר כמובן להחזיק בדעות ימניות, אבל אסור שהשקפות כאלה ימלאו תפקיד בהחלטות אקדמיות. אי אפשר להתווכח על ההישגים שלו, וברור שההחלטה בעניינו התקבלה על רקע פוליטי. איך אפשר להגיד על אדם מוערך כל כך, שמפרסם בבימות היוקרתיות בעולם, כי הוא אינו ראוי להיות פרופסור? מנגד, אנשים שפרסמו מעט מאוד בכל זאת קיבלו את הקידום".
יחד עם זאת פרופ' שגיא שיגר בסוף השבוע מכתב לתלמידי החוג בו נאמר "כידוע לכולכם אוניברסיטת בר אילן החליטה לא לקדם את אריאלה אזולאי לדרגת פרופסור חבר ולהעניק לה קביעות. משמעות החלטה זו הפסקת עבודתה של אריאלה אזולאי בתוכנית שלנו. אריאלה היא אבן יסוד מאבני התוכנית. אינטלקטואלית מסעירה, חוקרת מצויינת ומורה למופת. הערכתי והוקרתי לה עמוקים לאין שיעור. ליבי כואב על החלטת האוניברסיטה. כפי שרבים מכם יודעים אני האיש שהובלתי את המאבק הבלתי מתפשר למען אריאלה באוניברסיטה בעקביות ובשיטתיות. זאת משום שהאמנתי ואני מאמין שאוניברסיטה, כל אוניברסיטה, צריכה לטפח אינטלקטואלים חושבים, מאתגרים ומייצרי חשיבה חדשנית, ואריאלה היא כזאת. אני חש כמו רבים מכם תחושה קשה ופספוס גדול של האוניברסיטה".
פרופ' שגיא הדגיש במכתבו י"אני מבקש להבהיר: תלמידים ומורים הם קהילה לומדת אבל תלמידים לעולם לא יהיו חלק מההנהלה. אינני מקבל ואני דוחה על הסף את האתוס של פריז של שנות השישים. תלמידים באים לאוניברסיטה כדי ללמוד ומורים באים לאוניברסיטה כדי ללמד. קידומי מורים אינם עניינם של תלמידים משני נימוקים: פורמלית משום שהם תלמידים, מהותית מפני שתלמידים עדיין אינם קהילת הידע המדעית, עדיין אין להם כלים לשיפוט אקדמי ובוודאי להשתתף בהליכי קידום. אלה מבין התלמידים שיבשילו ויתקדמו ויקלטו באקדמיה יהיו חלק מקהילה זו. הפרדה זו בין המורים לתלמידים היא הכרחית לטובת שמירת האתוס של ידע. אנו באוניברסיטה מקימים מקדש של ידע ומורי האוניברסיטה הם "כהני" הידע. תפיסה זו, הנראית אולי לחלק מכם כמיושנת, עומדת בבסיס האתוס של התוכנית הזאת הקיימת קרוב לשני עשורים. בנינו תוכנית לתלמידים מצטיינים המבינים כי עליהם להיכנס להיכלי הידע בענווה ובצניעות ההכרחיים לכל מי שנפשו חשקה בידע".
ועוד "אלו מביניכם הקוראים להפגין או למחות חייבים לדעת: לכל אדם שמורה הזכות לעשות ככל העולה על רוחו. אבל אם מישהו מכם יהפוך את התוכנית לשדה מערכה מסוג זה, הוא יועמד מיד על מקומו. ובמקרים חמורים לא אהסס לנקוט נגדו בהליכים משמעתיים. איני מאיים כדי להרתיע אני מבקש ליידע כל אחת ואחד מכם על מעמדו בתוכנית – אתם תלמידים וכך תהיו עד היום שבו תושלם הכשרתכם. אציין כי בעבר פיטרתי מורה שקרא לבצע הפגנה בשם התוכנית. איני יכול ואסור לי למנוע מכל אחד ואחת מכם לעשות ככל העולה על רוחו, אבל אם איש מכם חושב שאוניברסיטה היא מרחב ציבורי של הפגנות ושיח סימטרי שבו האקדמיה נתבעת על שיפוטיה האקדמיים על ידי תלמידים הרי שהוא טועה טעות מרה… אני מצפה מכולכם לאיפוק ולהכרה במתחייב ממעמדכם כתלמידים. אני מצפה מכל מי שהסית והדיח לבוא חשבון עם עצמו ולא להתחמק מהעניין. חלק מהמסיתים והמדיחים אמורים להיות מונחים על ידי אישית, עד שהם לא יכירו בטעותם אני משהה את הנחייתי. הרי אם הם יודעים מה נכון מבחינה אקדמית ומהו השיפוט הנכון הם אינם צריכים אותי כמנחה. לא תתקיים שיחה נוספת בעניין".
פרופ' שגיא מסיים את מכתבו לתלמידים המנסים להגן על חופש הביטוי ולהילחם באפליה הפוליטית: "במילים אני מבקש מכולם לחזור אל ספסל הלימודים. נמשיך לכאוב את חסרונה של אריאלה ואני מאחל לה מכל הלב הצלחה במאבק המשפטי. אם תלך בכיוון זה; אישית אני אתייצב לצידה בנאמנות. אבל אתם תחזרו ללימודים ותזכרו שאתם לומדים בתוכנית שהיא אקדמית לחלוטין; תוכנית שאינה מוטה פוליטית ושאסור באיסור החמור ביותר להכניס לתוכה שיח פוליטי ישיר. הפוליטיקה היא אחד ממושאי לימודנו. אבל בתוך האקדמיה איננו פעילים פוליטיים של צד זה או אחר".
לידיעה שפורסמה ביום ה' האחרון בעיתון "הארץ":
