בגלריה של בית הספר מנשר בתל-אביב, רחוב דוד חכמי 18, תפתח מחר (יום חמישי) בשעה 19:00 תערוכה של הצלם, העיתונאי והמרצה להיסטוריה יוסף אלגזי. התערוכה, הקרויה "גוף ראשון פעיל", מורכבת מכ-60 תצלומים סרוקים ומוגדלים שצילם אלגזי בעת ששימוש בכתב בשבועון "זו הדרך" ובעיתון "אל אתיחאד" של מק"י. מעבר לחשיבות המאורעות ההיסטוריים המסוקרים בה, היא מתעכבת על הקשר שבין הסיקור העיתונאי לבין ההזדהות הפוליטית של הצלם.
פתיחה: יום ה' 10.2.11, 19:00
זו לא עוד תערוכה על הכיבוש
ולא עוד תערוכה של צילומי עיתונות
זהו ניסיון לבחון את ההבדל שבין מבט "אובייקטיבי" למבט פעיל
ירושלים, 5 ביוני 1969 – הפגנת התמידות נגד הכיבוש (צילום: יוסף אלגזי)
בין צילום להוט לצילום מסוגנן
בין צילום קורא לצילום לקטן
ובין צילום בגוף ראשון פעיל לצילום שהוא מכשיר או איבר
אלגזי, יליד 1938, החל ב-1963 את דרכו ככתב וצלם והתמקד בנושאים חברתיים ופוליטיים כמו גם במצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל ובשטחים, תחילה ביומון של מק"י "קול העם" ולאחר מכן בשבועון של רק"ח "זו הדרך" (שאלגזי היה גם אחד ממייסדיו), ב"אל אתיחאד" ולאחר פרישתו ממק"י בעיתון "הארץ".
אלגזי כתב על עבודתו: "לצד עיסוקים שונים, בעיתונות מצאתי ייעוד וגם פורקן. באמצעות הכתיבה אני מבקש להוציא את האנשים מאדישותם, בעיקר נוכח עוולות וכאב של זולתם. מעולם לא העליתי לזכותי את טענת האובייקטיביות. לנגד עיני עמדו תמיד הדפוקים, כל הדפוקים בלי הבדל מין, צבע, לאום, דת, עדה".
בין ההפגנות המתועדות בתערוכה נראית תהלוכה של קבוצת תלמידות בדרך להנחת זר על קבר החייל האלמוני הירדני בירושלים, כאשר הצבא הישראלי מפזר אותן בכוח (1969) תצוגת חבלות גופניות שנגרמו על ידי המשטרה של מפגינים בבקה אל ע'רבייה (1972), הפגנת הפנתרים השחורים (1971), הפגנות להחזרת עקורי ברעם ואיקרית (1972).
