מאת איתן קלינסקי.
קשה ליישב את עוצמת הפער בין רוך, עדינות, אימהות ומראה המשדר נעימות, ובין התפרצות וולגרית רווית שנאה לאחר, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובתה של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) לעברם של תושבי יפו הערבים, ובמיוחד לעברו של חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), שהעזו "בחוצפתם" להפגין.
ראשית, אני מוצא לנכון לתקן את גברת מיכאלי. זו לא הייתה הפגנה של ערביי יפו. זו הייתה הפגנה של יהודים וערבים. זו תעודת עניות לכנסת ישראל, שרק חבר-כנסת יהודי אחד השתתף בה, ומכאן מלוא הערכתי לחבר הכנסת דב חנין.
כאשר הקשבתי לפרץ ההתלהמות של גברת אנסטסיה מיכאלי מעל דוכן הכנסת, על עצם "חוצפתם" של המפגינים ו"חוצפתו" של חבר הכנסת דב חנין, נוכחתי לדעת שהיא החליטה במודע לקחת על עצמה את המנהיגות על המשבצת של התנפלות פרועה וחסרת אחריות על ציבור של דמוקרטים ושוחרי שלום יהודים וערבים. וכל זאת כדי לשוות לעצמה כסות של "פטריוטיות"; ואילו אדם כמוני, שמסיבות בריאותיות לא ליווה את ההפגנה לכל אורכה, אבל בלבו היה עם המפגינים לאורך כל המסלול – הרי אני בעיניה "עוכר ישראל המסכן את מדינת ישראל".
גברת אנסטסיה מיכאלי אינה מוטרדת מפעילות של קבוצת גזענים יהודים, שבשבועות האחרונים חילקה ברחבי יפו את מכתבי הרבנים והרבניות ביפו. לתושבים הערבים ביפו מחלקים מכתבי רבנים הדורשים להחרים כל מי שישכיר דירות לערבים. לזה לא קוראים פרובוקציה. לזה קוראים בעברית פשוטה: שנאה לאחר. לזה קוראים גזענות מבחילה, וחבל מאוד שהיא זוכה להבנה מצידה של אנסטסיה מיכאלי.
לגברת אנסטסיה מיכאלי אין עניין בצפיפות הדיור הקשה בשכונותיה של יפו, ובמיוחד בשכונת עג'מי [ראה משמאל "פרובוקציות של מתנחלים ביפו"]. והנה נמצא בלב השוק בשכונת עג'מי שטח פנוי, אותו הציע מינהל מקרקעי ישראל למכרז לבנייה. במקום להיענות לבקשה מסודרת, שהוגשה על-ידי ערביי יפו לרכוש את החלקה כדי לבנות דירות לזוגות צעירים, החליט מינהל מקרקעי ישראל, יחד עם ראש העיר רון חולדאי למכור את כבשת הרש לארגון, שהחליט שהמבנים יהיו מיועדים אך ורק ליהודים. ובכך באה על פתרונה בעיית מצוקת הדיור הקשה ביפו. וזאת בהחלטה שיבנו מבנה אך ורק ליהודים.
לגברת אנסטסיה מיכאלי אין עניין בטירוף, שזורעת אותה קבוצה בלבה של יפו. קבוצה שהחליטה שתהלוכת "שירת הים", שירה מכובדת רווית ערכים דתיים יהודיים יפים, תהפוך להפגנה מתגרה ומתריסה דווקא בשערי מסגד מוסלמי, דווקא בשעת תפילה. מה לערכים היהודיים של "שירת הים" הנפלאה עם הפגנה רעשנית ובוטה דווקא בשערי מסגד מוסלמי. מה ל"שירת הים" שלנו עם יידוי אבנים על מסגד. וכל זאת בשעת תפילה!
האם לנוכח גילויים אלו אין זכות להפגין? האם זה לא מקומם את התושבים הערביים ביפו כשהם מקבלים את מכתבי הרבנים מידיה של קבוצה הזויה? האם גברת אנסטסיה מיכאלי, באותו נאום אימתני בכנסת, תוך הטחת האשמות כבדות כלפי המפגינים היהודיים והערביים, ביקשה לצמצם את המרחב הדמוקרטי ההולך ומצטמק, ולייחס לכל מי שבא לאותה הפגנה את התווית של בוגד. אם כן, גברת אנסטסיה מיכאלי, אני גאה להיות בוגד בעינייך. נאום האימה שלך הגביר בי את הצער, שלא הייתי מסוגל פיזית לצעוד לאורך כל המסלול, והייתי עם המפגינים רק בלבי וברוחי.
