את מוצאי שבת האחרון סיימה הפעילה החברתית נירית בן ארי בתחושת אופוריה. מסיבה נגד גזענות בחברה הישראלית, שהיא וחבריה ארגנו לציון יום נלסון מנדלה העולמי, זה עתה הסתיימה והוכתרה בהצלחה גדולה, כשמאות משתתפים בני כל העדות, הדתות והצבעים רקדו במועדון הווקס במתחם יד חרוצים עמוק אל תוך הלילה.
אלא שאירוע לא צפוי גרם לסיומה של החוויה בטעם מריר: כשעה לאחר ששבה בן ארי מהאירוע לביתה, בשעה חמש לפנות בוקר, נכנסו לדירתה בתל אביב שלושה פקחים של יחידת עוז, כנראה על מנת לבדוק אם היא מסתירה שוהה לא חוקי בדירתה.
"חזרתי מהמסיבה בארבע לפנות בוקר", סיפרה בן ארי לכתבת האתר nrg, המשמשת גם חברה בוועד המנהל של עמותת קו לעובד, "ברבע לחמש התעוררתי כששמעתי את השותפה שלי מדברת עם אנשים במסדרון, ששאלו 'יש כאן מישהו?'. ואז היא נכנסה אלי לחדר ואמרה, 'נירית, משטרת ההגירה כאן'.
"שמתי על עצמי סדין ויצאתי החוצה, ידעתי שאסור להם להיכנס. שאלתי מה הם רוצים, אז הם אמרו לי 'תלכי להתלבש ונדבר'. אמרתי להם 'צאו לי מהבית', והם ענו, 'את לא רוצה לדבר איתנו? אין בעיה, נחזור עם צו'".
לדברי בן ארי, מבירור שערכה עם נציגים של מוקד הסיוע לעובדים זרים היא הבינה כי מרבית הפשיטות נערכות בשעות אלה, שעות הבוקר המוקדמות. "אני לא מצליחה להבין למה הם הגיעו" אומרת בן ארי, "בדיעבד הייתי צריכה לשאול מה הם מחפשים.
"יש לי רק השערות למה הם הגיעו אלי לדירה. יש לי הרבה חברים פליטים ומבקשי מקלט, ואולי מישהו מהשכנים חשב שאני נותנת מקלט לבלתי חוקיים. אולי הם חשבו שאם אני ארגנתי מסיבה שמטרתה עידוד אקטיביזם חברתי ושבה לקחו חלק זרים רבים, אני גם משכנת 30 פליטים אצלי בבית".
גם במכתב שכתבה בן ארי לאחר המסיבה בדף האירוע בפייסבוק, היא שיתפה את משתתפי האירוע בחוויה הלא נעימה שעברה: "ברבע לחמש בבוקר דפקה לי המציאות על הדלת, בדמות משטרת ההגירה שהוציאה אותי מהמיטה וביקשה לחפש בביתי. הם לא אמרו למה ומה הביא אותם אליי. ההרגשה הייתה נוראית: שלושה גברים זרים, לבושי מדים ופנסים בידיהם, ניצבו במסדרון דירתי, ודרשו ממני להזדהות ולחפש בביתי. ביקשתי משלושת הגברים במדים שפלשו לביתי לעזוב מיד, והם אמרו שיחזרו עם צו.
"האם מישהו מהשכנים הלשין כי לביתי נכנסים לעיתים קרובות, רחמנא ליצלן, אנשים עם עור כהה? מי שלחם אל ביתי? אולי לעולם לא אדע. חשבתי על האירוע שבו ביקשנו לבער את הגזענות מקרבנו, ועל האלימות של אותה משימה של משטרת ההגירה.
"אינני יודעת אם הגעתם אליי כחצי שעה אחרי שחזרתי מהאירוע הייתה מכוונת או מקרית. מה שכן, בטוח שהביקור היה תזכורת מבהילה לכך שהזכויות האזרחיות שלנו נרמסות אט-אט, ושעלינו להמשיך ולמחות נגד גזענות, נגד פשיזם, ונגד הפרדה, וכי המלאכה מרובה".
