מאת תמר גוז'נסקי

הלחץ הבינלאומי הגובר על ממשלת נתניהו ועל ממשל אובאמה לקדם הסדר מדיני, שבמרכזו – מדינה פלסטינית עצמאית, שבירתה ירושלים הערבית, מניע את דוברי הימין והמתנחלים להציג תוכניות לחיסול זכויותיו הלאומיות של העם הפלסטיני. אולם בדומה לנתניהו, העוטף את מדיניות הרחבת ההתנחלויות והמשך בניית חומת ההפרדה בדיבורים על "שתי מדינות לשני עמים", כך גם הדוברים הקיצוניים של הימין עוטפים את הצעותיהם בדיבורים על "סיום הכיבוש" ועל "הענקת זכויות אזרח מלאות לפלסטינים".

ליברמן "מסיים את הכיבוש"

אביגדור ליברמן, שר החוץ ויו"ר "ישראל ביתנו" פרסם בסוף השבוע שעבר תוכנית המכונה לצורכי שיווק – "סיום הכיבוש של רצועת עזה". לפי תוכניתו, רצועת עזה תהפוך ישות עצמאית; ייסגרו כל המעברים בין ישראל לרצועה ולא יהיו יותר קשרים ביניהן; האחריות לנעשה ברצועה תועבר לאירופים.

תוכנית ליברמן, המשלימה את "ההנתקות" מעזה, שבוצעה לפני חמש שנים, ואת מדיניות הסגר, מכוונת להשיג את המטרה, שהציב בזמנו שרון: ליצור נתק מלא, פיסי ומדיני, בין הגדה לרצועה, ובכך להתקדם צעד משמעותי בדרך לחיסול זכויות הפלסטינים כעם, וקודם כל – זכותם למדינה עצמאית בגדה וברצועה, המחוברות מדינית וכלכלית. הסכמים עליהם חתומה ישראל מדגישים חיבור זה, וישראל גם נתנה הסכמה עקרונית ל"מעבר בטוח" בין הגדה לרצועה.

אליצור וארנס "מעניקים אזרחות ישראלית"

בעיתוי לא מקרי, באותו סוף שבוע פרסם "מוסף הארץ" על פני שבעה עמודים את הצעתם "המהפכנית" של אישים בולטים בימין הקיצוני, מהליכוד, האיחוד הלאומי ו"הבית היהודי", הידועים בעמדותיהם המקדשות את ההתנחלויות.

האישים, וביניהם משה ארנס, מראשי הליכוד, אורי אליצור, לשעבר מנכ"ל המתנחלים (מועצת יש"ע), וחנן פורת מראשי הדתיים-הלאומיים, מציעים לספח מייד את כל שטחי הגדה המערבית ולהעניק אזרחות ישראלית לכל הפלסטינים המתגוררים בגדה (בלי עזה, שבתפיסתם כבר נותקה, ר' תוכנית ליברמן).

אך כאשר קוראים בתשומת-לב את מה שאמרו ראשי הימין הקיצוני בריאיונות מסתבר, כי בעוד שעניין הסיפוח אמור להיות מיידי, הענקת האזרחות הישראלית תעשה מתי שהוא בעתיד הלא-מוגדר.

לפי אנשי הליכוד, רובי ריבלין, יו"ר הכנסת, ומשה ארנס, מי שכיהן כשר הביטחון, האזרחות תינתן לפלסטינים רק לאחר שיושלם תהליך ארוך של שיפור מצבם ומעמדם של אזרחי ישראל הערבים. לפי חנן פורת, מנהיג ותיק של המתנחלים, אזרחות ישראלית תינתן רק לאותם פלסטינים מהגדה שיכירו בישראל כ"מדינה יהודית". ואילו ח"כ ציפי חוטובלי מהליכוד קוצבת פרק זמן לאותה התאזרחות: אולי דור, כלומר, 25 שנה.

מכאן, שלאחר שמסירים את פרץ ההלקאה העצמית נוסח חוטובלי ("הפכנו מכובשים לטובחים"), נותרת האמת העירומה: הימין הקיצוני מנסה לעטות במחלצות דמוקרטיות של מתן אזרחות את הצעתו הישנה לספח את הגדה המערבית, ולנסות לקבל הכרה בינלאומית במדינת אפרטהייד, הממשיכה בפועל את מצב הכיבוש הקיים, ואת שלילת זכויותיהם האזרחיות והלאומיות של הפלסטינים.

וכאן מתחברות תוכנית ליברמן ותוכניות הסיפוח למישנה פוליטית אחת: חיסול זכותו המוכרת של העם הפלסטיני למדינה עצמאית ריבונית והנצחת הכיבוש של הגדה במסגרת "א"י השלימה" שתהפוך "ישראל יהודית שלימה".

אישים פלסטינים, וביניהם סעיב עריקאת, אמרו בתגובתם להצעת הסיפוח, כי הם בעד פתרון שתי המדינות, אך הם אינם מתנגדים גם ל"מדינה אחת עם אזרחות שווה". תגובות כאלה מצערות, שכן הן מלמדות על עומק הייאוש מהסיכוי לסיום הכיבוש. אך הצעות הסיפוח וניתוקה המלא של עזה אינן תרגילים פוליטיים – הן איום ממשי בהנצחת הסכסוך, במלחמות נוספות ובשפיכות דמים מתמדת, וכן חיסול הסיכוי לשלום ישראלי-פלסטיני.