בתגובה להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני בעניין הסגר על רצועת עזה, מצירה עמותת גישה על כך שבמקום לנקוט בצעדים אופרטיביים שיהיו שקופים וגלויים לציבור, ממשיכה ישראל לנקוט במדיניות עמומה ומעורפלת ביחס להעברת סחורות לרצועת עזה.
עמותת גישה מבקשת להזכיר שההגבלות על מעבר סחורות ובני אדם הוטלו לא על מנת למנוע מעבר אמצעי לחימה אלא כחלק ממדיניות ישראלית מוצהרת של לוחמה כלכלית במטרה, על פי גורמים רשמיים ישראלים, להחליש את שלטון חמאס, לשחרר את גלעד שליט ולהפסיק את ירי הקסאמים.
לאחר שלוש שנים של סגר – ראוי שישראל תבחן ברצינות כיצד התקדמה בתקופה זו למימוש מטרותיה אלו ומהן השלכות מדיניות זו על מיליון וחצי בני אדם מהם נשללת הזכות לנוע ולעסוק בפעילות יצרנית. מעבר לביצוע אי אלו תיקונים קוסמטיים, יש צורך במדיניות שתכיר בזכותם של תושבי עזה לא רק לצרוך אלא גם לייצר ולנוע. ביחס להצעה להרכיב רשימה של מוצרים "אסורים", מבקשת עמותת גישה להסב את תשומת הלב כי ישראל כבר אימצה רשימה מסוג זה – רשימת מוצרים "דו שימושיים" – והיא מעוגנת בחוק הישראלי ומשקפת הסכמה בינ"ל באשר למוצרים אלה. בדים, מרגרינה תעשייתית ומלט אינם חלק מרשימה זו משום שאינם מתאימים לשימוש בטחוני לפי ההגדרה בחוק הישראלי. עוד נמסר על ידי גישה ש"על ישראל לאפשר תנועת אנשים ומעבר סחורות, כולל ייצוא וייבוא חומרי גלם וחומרי בנייה, בשני הכיוונים, בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות".
לצפייה ברשימה חלקית של פריטים המותרים / אסורים לכניסה לרצועת עזה, לחצו כאן.
מידע נוסף ניתן למצוא ב"שאלות נפוצות: הגבלות על מעבר סחורות לרצועת עזה וממנה", לחצו כאן.
לצפייה בנייר עמדה העוסק בערפל סביב העברת הסחורות לרצועת עזה, לחצו כאן.
