להלן עדותה של מנאל מוסטפא אחמד א-דקה, בת 42, אלמנה ותושבת הכפר זיתא שבמחוז טול-כרם. את עדותה גבה עבד אל-כרים סעדי בסוף אפריל: "לי ולבעלי היו 28 דונם של מטעי זיתים ושקדים שהוא ירש מאבא שלו. כשישראל הקימה את גדר ההפרדה בשנים 2002-2003 הפקיעו שבעה דונמים מהאדמות שלנו בשביל הגדר, ושאר האדמות שלנו נשארו מהצד השני שלה. עכשיו כדי להגיע לאדמות אנחנו צריכים לעבור בשערים חקלאיים, ובשביל זה צריך לקבל היתרים מישראל דרך הקישור הפלסטיני. בהתחלה בעלי הגיש בקשות להיתרים בשביל שנינו, וקיבלנו בלי בעיות. שנינו עבדנו בקרקע.
"בשנת 2005 התאלמנתי והפכתי להיות האחראית היחידה על הקרקע. הגשתי בקשות להיתרים לי ולפועלים שעבדו איתי בקרקע, כי העבודה קשה ואני לא יכולה לעשות אותה לבד. בהתחלה קיבלתי היתרים בשבילי ובשביל הפועלים לתקופות קצרות ובשנת 2006 קיבלתי בשבילי היתר קבוע לשנתיים כשלפועלים המשכתי לקבל היתרים זמניים.
"בדצמבר 2008 פג התוקף של ההיתר ואז התחילו הבעיות שלי מול הקישור הישראלי. הגשתי בקשה לחידוש ההיתר וצירפתי את כל המסמכים הדרושים, ביניהם אישור בעלות על הקרקע, צו ירושה, העתק רישום ותעודת פטירה של בעלי. הישראלים עיכבו את התשובה בתואנה שהם בודקים את עניין הבעלות על הקרקע אחרי מותו של בעלי. מהקישור הישראלי ביקשו לקבל את תעודת הפטירה של חמי מ-1964, כדי לוודא שבעלי קיבל את הקרקע בירושה מאביו.
מ-19 בדצמבר 2008 כשפג התוקף של ההיתר החקלאי שלי, ועד לחודש אוקטובר 2009, לא קיבלתי היתר חדש למרות ניסיונות של הצלב האדום הבינלאומי ושל משרד הקישור הפלסטיני בטול כרם לעזור לי. באוקטובר 2009 קיבלתי ממשרד הקישור הישראלי היתר אבל רק לחודש, ואח"כ קיבלתי שוב היתר לחודש אחד מ- 21.3.2010 ועד 20.4.2010. הסחבת בקבלת ההיתר במשך קרוב לשנה גרמה לי לוותר על הניסיון לבקשת היתר בשביל פועלים. לא ידעתי אם ומתי אקבל בעצמי, ולא רציתי לשלוח לקרקע שלי פועלים כשאני לא שם.
"היום הגשתי בקשה לחידוש ההיתר במשרד הקישור הפלסטיני. הודיעו לי משם ששלטונות ישראל מבקשים לוודא את הבעלות שלי על הקרקע דרך לשכת הטאבו שנמצאת במטה המנהל האזרחי בקדומים, ומנוהלת על ידי הישראלים. העיכוב בקבלה של ההיתרים מעכב את ניכוש העשבים והחרישה בקרקע. המצב הזה מדאיג אותי כי זה מגביר את הסיכון לשריפות. ביום ראשון הבא אני מתכוונת להגיש בקשה חדשה בתקווה שהקישור הישראלי יקבל את הבעלות שלי על הקרקע". יצוין שעקב פניות ותלונות, קיבלה מנאל א-דקה היתר זמני נוסף להגיע לאדמותיה בתחילת החודש. תוקף ההיתר לשלושה חודשים בלבד.