מאת יוסי סגול
נדמה, כי בתקופת המונדיאל רבים בארץ ובחו"ל מפסיקים לחודש ימים את מירוץ החיים ומתמקדים בכר הדשא. ביסודו של דבר מדובר בתופעה חיובית – גביע העולם בכדורגל מחבר בין תרבויות רחוקות, ויש משהו יפה בכך שאנשים מכל רחבי העולם נמשכים למשחק פשוט של 11 בחורים צעירים. למרבה הצער, יש גם צד שלילי לחגיגה.
ככל שזורם יותר כסף לשוק הכדורגל, נרשמת פגיעה לא קטנה בתמימות של המשחק. הקבוצות הגדולות והעשירות מושכות את הכדורגלנים הכי טובים בעזרת משכורות גבוהות בצורה חריגה. קשה לאוהד הפשוט להזדהות עם שחקן, שמרוויח עבור משחק אחד מה שהאוהד ישתכר בכמה שנים.
כדי למקסם את הרווחים, עונות הכדורגל הופכות להיות יותר ארוכות, והעומס על השחקנים גדל. כדורגלנים רבים סובלים מפציעות קשות במהלך הקריירה. אין זה נדיר לראות כדורגלני עבר סובלים מנכויות קשות למשך כל חייהם. בגלל הלחצים השונים, המופעלים על השחקנים, רבים מהם מסתירים את הפציעות שלהם, ומגדילים בכך את הסיכון הפיסי. הרצון לנצח מדרבן קבוצות לשחק בצורה הגנתית ואלימה, כדי להגדיל את הסיכוי לנצח ולהרוויח.
חובבי כדורגל רבים נמשכים למשחק הזה בזכות הפשטות שבו. ילדים רבים משחקים אותו אפילו בעזרת כדור סמרטוטים ושתי אבנים שמסמנות את השער. למרבה הצער, ככל שהעסק הופך להיות יותר מקצועי, משהו בתמימות הראשונית הולך לאיבוד והמשחק מאבד מקסמו. בסופו של דבר, מי שיקנה נעליים מתוצרת נייקי בגלל הפרסומת המושקעת שלהם, עמוסת כוכבי המונדיאל הקרוב, גורם לכך שכוכבי הכדורגל ימשיכו להקריב את גופם על מזבח התהילה, והילדים של מייצרי הנעליים ימשיכו לשחק יחפים.
