מאת דליה בלומנפלד. המאמר פורסם באתר "עבודה שחורה".

הממשלה בראשותו של ח"כ בנימין נתניהו פועלת במסתורין.  מה שלא צלח במלחמה במשט הטורקי מופעל כנגד הציבור.  רפורמות מבניות, שעיקרן הפרטה מסיבית של שרות המדינה נרקמות בממשלה ומכוונות להיות מוטלות על הציבור בחקיקה האנטי-דמוקרטית, ללא דיון ציבורי במסגרת חוק ההסדרים.

המידע על שינויים מבניים במשרדי הממשלה ובנציבות שירות המדינה לא הובא לידיעת הציבור באמצעות התקשורת, כמובן שלא התקיים בו דיון ציבורי, כראוי לחברה מתוקנת.  הוא מתגלה באקראי בדיון שנערך במליאת הכנסת על ההחלטה – השנויה במחלוקת – של הממשלה להאריך את כהונת נציב שירות המדינה.

שר המשפטים יעקב נאמן הגיב לביקורתו של חה"כ אריה אלדד, יו"ר הוועדה הפרלמנטארית למלחמה בשחיתות, על הארכת כהונת הנציב, ומדברי התגובה אנו למדים על הרפורמות. (ראו קישור למטה)

מתברר שמתוכננות רפורמות מבניות משמעותיות בכל משרדי הממשלה, בפועל מתבצעת כבר רפורמה בנציבות שירות המדינה. כמו כן, מתברר כי ינסו להגניב אותן בהצבעה על התקציב הדו–שנתי ועל חוק ההסדרים.

בדיון שהתקיים במליאת הכנסת ציין שר המשפטים שלוש סיבות להארכת הכהונה הקשורות לרפורמות שמתכננת הממשלה:

• במשרדי הממשלה מתוכננים שינויים מהותיים, והם עתידים להופיע בחוק התקציב ובחוק ההסדרים  השר אמר כי, חוק ההסדרים "כולל בחובו שינויים מהותיים במשרדי הממשלה, שייזומם, ליווים וביצועם קשורים באופן ישיר ומובן מאליו בנציבות שירות המדינה." אם יחליפו את הנציב בזמן כזה, הדבר יפריע לביצוע השינויים.

• הרפורמה המתוכננת בנציבות שירות המדינה. מתברר ש"מתקיימת בחינה מעמיקה ויסודית של שינויים מבניים הנדרשים בנציבות השירות המדינה, בתחומי עיסוקה ובכוח האדם הממשלתי" ולשם כך, מציין השר, יש צורך בעזרתו של הנציב הנוכחי, שיש לו ניסיון רב בנושאים הללו, שיסייע בגיבוש ההמלצות בנושא הזה.

• מכאן ההיזקקות לנציב בהכנת חוק ההסדרים עד הקריאה הראשונה.  כמו כן דרושה עזרתו בגיבוש עיקרי השינויים המבניים במשרדי הממשלה ובנציבות שירות המדינה. הנציב הנוכחי יכין, והנציב החדש שייכנס לתפקיד במקומו, "יפעל למימוש ולביצוע של דירקטיבה שיקבל בהתאם לתוכניות שיגובשו ויאושרו בממשלה."

האזרח הצופה בדיון במליאת הכנסת העוסק בביקורת על הארכת כהונת הנציב מתבשר, כבדרך אגב, על שתי רפורמות גדולות לשינויים מבניים במשרדי הממשלה ובנציבות שירות המדינה. הרפורמות הללו לא הוצגו לציבור, לא הועמדו לדיון ציבורי. הן נרקמות בסתר, והממשלה נאחזת בהארכת משרתו של נציב המדינה, על ידי הפרת החלטות עצמה מן העבר, לא להאריך את כהונתו, כדי שהוא יפעל לביצוען של אותן רפורמות משמעותיות.

הפרוצדורה של הכנת רפורמות, פרסום מידע עליהן לציבור ונתינת אפשרות לדיון ציבורי, לביקורת בונה, אינה מתקיימת.  הממשלה מתכננת רפורמות במסתרים ומשתמשת במחטף הארכת כהונת הנציב כדי שיוציא לפועל את מה שתכננה הממשלה.

באותו אופן אקראי אנו למדים פרטים אודות הרפורמה בנציבות שירות המדינה.  ועדת חוקה חוק ומשפט התכנסה לדיון בנושא המכרזים התפורים בנציבות שירות המדינה. הנציב שמואל הולנדר, הנתפס כאחראי על התופעה, הוזמן לדיון. עיון בפרוטוקול הישיבה ( מתאריך 3 במאי 2010) חושף פרטים על הרפורמה בנציבות.

מתברר שלא מדובר ברפורמה מתוכננת, אלא ברפורמה שכבר מתבצעת בתוך הנציבות, ללא שום דיון ציבורי וקבלת אישור הכנסת לביצועה.  נציבות שירות המדינה מבצעת את הרפורמה בפועל, ונבחרי הציבור והאזרחים אינם יודעים דבר על כך.

מספר הפקידים העובדים בנציבות שירות המדינה, המועסקים ישירות על ידי המדינה, הוא נמוך ויישאר נמוך. סוג מסוים של עבודות שהפקידים עושים מועבר למיקור חוץ. לא יועסקו עובדי קבלן ולא עובדי חברות כוח אדם. ההעסקה תהיה בשיטת מיקור חוץ על ידי הפניית מועמדים במכרזים למבחנים במכונים פרטיים.

הרפורמה מוצגת כנחוצה לאחר תהליך ארוך שנים של אי התאמת מצבת כוח האדם בנציבות למספר המועמדים למכרזים ההולך וגדל מדי שנה .לפי הסטטיסטיקה, בשנת 2006 היו 14000 מועמדים, בשנת 2007 היו 18000 מועמדים, בשנת 2008 היו 18000 מועמדים ובשנת 2009 היו 30000 מועמדים בהתמודדות על כ-1500 מכרזים

כוח-האדם האמור לטפל בכמות גדולה זו מסתכם ב-15 פקידי נציבות בלבד. הוא אינו מתאים לטיפול איכותי בכל המועמדים. הנציב הולנדר מבליט את האבסורד בתפקוד הנציבות בהשוואתו למצב באירלנד. הוא מציין שגודלו של שירות המדינה באירלנד דומה לזה של ישראל, אך שם מועסקים 150 עובדים.

נציב שירות המדינה לא פתר את הבעיה באמצעות הגדלת מצבת כוח האדם בנציבות, כפי שנעשה באירלנד. במקום זאת הוא

• האציל סמכויות בטיפול השוטף של המכרזים לפקידים בדרגות בינוניות ונמוכות, והפעיל עליהם מערכת פיקוח ובקרה.

• כמו כן, האציל סמכויות למשרדי הממשלה השונים בטיפול במכרזים.

• זאת בנוסף להפעלת תהליך של וועדות איתור במקום מכרזים.

תהליך המכרז מתנהל בין ארבעה לאחד עשר חודשים. תהליך ארוך ביותר, שבו המועמדים במכרזים יכולים להתייאש ולוותר.

בתהליך המכרז החיצוני מתקיימים מספר שלבים.

• בשלב ראשון כל המועמדים מוגשים לבחינות שנבנו על ידי מאבחנת אשר אינה מכירה את המועמדים. המבחנים נבדקים בצורה אנונימית באמצעות מספרי תעודת זהות. אלה המגיעים להישגים הנדרשים עוברים לשלב השני.

• בשלב השני שולחים את המועמדים למרכזי הערכה, ושם עוברים המועמדים שלב נוסף של סינון. מי שעובר את הסינון עובר לשלב הבא.

• בשלב השלישי מגיעים המועמדים לוועדה בת שמונה אנשים, ושם בוחרים את המועמד המתאים.

במצב הנוכחי, הבוחנים והמועמדים אינם יוצאים מרוצים בסופו של דבר. כמו כן, מועמדים טובים אינם מחכים לפרק הזמן הארוך בו מתנהל התהליך, אלא מוותרים על עבודה בשירות המדינה. כולם אינם מרוצים, לאור מצב זה ולאור החלטת הנציב לא להגדיל את מצבת כוח-האדם של העובדים בנציבות, הוחלט בנציבות על רפורמה מבנית.

הפרוטוקול מלמד שהרפורמה המבנית בנציבות כבר מתבצעת ללא שום אישור. לדברי מוטי אהרוני , סגן נציב שירות המדינה: " אנחנו כבר נמצאים בעיצומה של בדיקה ובתהליך נבחרה גם פסיכולוגית שעוסקת בנושא, היא מומחית בתחום והיא עובדת אתנו מעל חצי שנה. במקביל, נעשתה מערכת מחשוב שתיתן פתרון לזה, כאשר הרעיון הוא כזה – הנציבות תעסוק במדיניות, בקביעת תמהיל המבחן לכל מקצוע או לאיזה אשכול, המועמדים יגישו את מועמדותם באינטרנט עם השאלון למשרד עצמו, הבחינה שניצור תתבצע על-ידי מכוני מיון שייבחרו לטובת הנושא הזה- -"

ומה משמעות הדברים. הרעיון הוא להפוך את נציבות שירות המדינה לגוף העוסק בקביעת מדיניות. את הביצוע יעבירו במיקור חוץ למכוני מיון פרטיים.

נציבות שירות המדינה תיתן הנחיות להרכבת תמהיל המבחנים לכל מקצוע או לאשכול של מקצועות. המועמדים יגישו למשרד הנציבות טופסי מועמדות באינטרנט. לצורך זה תשודרג מערכת המחשוב של הנציבות הבחינה תתבצע על ידי מכוני מיון חיצוניים ופרטיים שתבחר הנציבות.

אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, הציג את ביקורתו על רפורמת ההפרטה, והעיתונאי שחר גינוסר העלה את הצורך בחקיקה שתאפשר פיקוח על תהליך המכרז שהפרתו תהווה עבירה פלילית.

לעיון בפרוטוקול המלא