מדוע אנשי מקצוע בבריאות הנפש מתנגדים להפרטת המערך הציבורי לבריאות הנפש ומכאן לרפורמה הביטוחית? להלן דף העמדה שפורסמו אנשי מקצועות בריאות הנפש:

במערכת בריאות הנפש קיים היום פער גדול וצורם מאד בין איכות ורמת השירות, המקצועיות הגבוהה של העובדים ושיטת העבודה המתבצעת על פי מודל ייחודי לתחום בריאות הנפש, המקובל בעולם המערבי, לבין מצב של מצוקה עכשווי הנובע מ"ייבוש" שיטתי מכוון של המרפאות האמבולטוריות במסגרת התוכנית להפרטת השירות ויצירת מחסור תקציבי מכוון.

אנו אנשי מקצוע בכירים מתחומי בריאות הנפש מתנגדים לרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש ולהעברת האחריות הביטוחית לקופות החולים.

על אף מאמצים מרוכזים בצמרת משרד הבריאות, שרי בריאות, מנכלים וראשי שירותים בבריאות הנפש, ותמיכה בלתי מסויגת של שר הבריאות הקודם, השר יעקב בן-יזרי – הרפורמה לא עברה במשך 15 שנות תכנונה. גורמים מעוניינים מאשימים על ימין ועל שמאל בכישלונה כל ניסיון התנגדות כלפיה. לא עולה בדעתם שככל הנראה שהרפורמה היא רעה מאוד ועל כן מעוררת התנגדות רחבה בקרב כל מקצועות הטיפוליים העובדים במרכזים הקהילתיים לבריאות הנפש ובשרות הפרטי, ארגונים חברתיים וחברי כנסת ולכן היא לא עוברת על אף הדחיפה העצומה שקיבלה שוב ושוב.

חולשתה מדברת בעד עצמה ומונעת הגשמתה.

אנו אנשי מקצועות בריאות הנפש במערך הציבורי, במגזר הפרטי ובאקדמיה פועלים למען רפורמה מטיבה על בסיס המערך הקיים ומתנגדים להפרטה ולהעברת האחריות על שירותי בריאות הנפש לקופות החולים במסגרת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. השקעה במערכת הקיימת תמנע הרס בלתי הפיך ותאפשר שמירה על שירות מוכח ברמה גבוהה, ויעיל ותמנע פגיעה באוכלוסייה הנזקקת לשירותיה.

1. פגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר – ההפרטה תפקיע את המחויבות הממלכתית למתן טיפול נפשי לאוכלוסייה במצוקה נפשית. תפגע באוכלוסיות החלשות שלא תוכלנה לממן טיפול פרטי.
2. טיפול רק לבעלי אבחנה פסיכיאטרית – הצעת החוק הממשלתית מצמצמת את סל הזכאות על ידי החרגת אוכלוסיות שאין עליהם תו פסיכיאטרי, ומצוקתם הנפשית  קשורה באירועי חיים כמו יחסים בעייתיים במשפחה, טראומות למיניהן, כולל פגיעה מינית בילדות, מחלות, מצוקה כלכלית ועוד'.
3. צמצום דרסטי בשעות הטיפול יפגע באפקטיביות שלו – בהצעה צמצום מפליג בשעות הטיפול כך שברוב המקרים אינו עונה על צורכי הטיפול. הגבלה דרסטית של מספר שעות הטיפול תפגע באפקטיביות שלו ויגרום להוצאות כספיות גבוהות בלי לקבל את התוצאות המקוות.
4. אי הכרה ומימון שעות הטיפול הנלוות, תפגע באיכותו ויעילותו – בתוכנית ההפרטה ביטול שעות נלוות כמו התייעצויות בצוות, פגישות עם בני משפחה בעת הצורך, מגע עם שירותים חברתיים משיקים, כמו שירותי רווחה, בתי ספר, שירותי חרום, שירותים רפואיים כולל שירותים פסיכיאטריים אחרים וכד' הנחוצים להצלחת הטיפול. באוצר אין מודעות לכך כי צמצום הוצאות על ידי פגיעה באיכות והיקף הטיפול תעלה למדינה הרבה יותר בהוצאות נלוות, כמו עליה בפנייה לשירותי רווחה, עליה בסמים, פשיעה, סכסוכים ואלימות במשפחה וברחוב, ובהרס מערך טיפול נפשי בעתיד. כל אלו יביאו לפגיעה קשה בחוסן הנפשי של החברה כולה.
5. אילוץ להגברת השימוש בטיפול תרופתי – צמצום השעות המוקצות לטיפול לא יאפשר לקיים טיפול בשיחות ויאלץ להגביר את השימוש בטיפול תרופתי על חשבון פסיכותרפיה. במקרים רבים טיפול תרופתי אינו יעיל כלל ובכל מקרה ירתיע רבים מפניה לטיפול.
6. הגברת הסטיגמה– דרישת סף של אבחנה פסיכיאטרית כתנאי לקבלת טיפול נפשי והגדלת השימוש בתרופות על חשבון פסיכותרפיה תגביר את הסטיגמה עבור אלו שכן יקבלו טיפול.
7. פגיעה בסודיות – מעבר לקופ"ח כחברת ביטוח המנהלת התחשבנות כספית עם היזמים הפרטיים ועם משרד הבריאות תביא להכלת התיק הפסיכיאטרי בתוך התיק הרפואי של הקופות, לזליגה של מידע אישי על מטופלים ללא כל הצדקה מקצועית ולפגיעה בסודיות המטופלים, דבר שיפגע קשות באימון שלהם. עלול לפגוע באפקטיביות של הטיפול עקב החשש להיחשף באופן מלא וחופשי כנדרש ובמקרים רבים אף ימנע כל פנייה לטיפול גם כשהצורך רב.
8. פגיעה ברמה המקצועית וחיסול ענפים שלמים בבריאות הנפש–ברפורמה המוצעת אין שום הקצאה לשמירה על הרמה המקצועית, אין מקום להשתלמויות וללמידה במסגרות צוותים בעלי התמחויות מיוחדות.
9. לא תתאפשר הכשרה מקצועית ראויה של דור המטפלים הבא – דור המטפלים הבא לא יכיר מצוקות רבות בשל הדרתם מזכאות לטיפול ולא יקבל על פי הסל שעות ההכשרה וההתמקצעות. ביטול עבודה במסגרת של תחנות ועבודת צוותים לא יאפשר למידה מעצם המגע היום יומי עם עובדים בכירים,  על ידי חיקוי (modeling) ובהתייעצויות שוטפות.
10. אינטרסים כלכליים על חשבון איכות טיפול – קופות החולים היום פועלות כחברות ביטוח המשתמשות במיקור חוץ כדי למקסם רווחים. המעבר לקופות החולים הוא למעשה הפרטה שבה יינתן הטיפול על ידי יזמים פרטיים בעלי אינטרס כלכלי.
11. מתן טיפול על ידי מטפלים חסרי ניסיון וידע מקצועי מספיק – העסקת אנשי מקצוע בתנאים של עובדי קבלן, במיקור חוץ, תביא לתחלופה גבוהה של מטפלים צעירים, חסרי ידע וניסיון. לא תאפשר פיתוח של שירות וטיפול ברמה מקצועית גבוהה.
12. אפליה – העשירים יוכלו לקבל טיפול במכונים פרטיים שיבנו בשביל אוכלוסייה שיכולה לממן טיפול פרטי יקר.
13. קופות חולים אינן מתמחות בטיפול נפשי – טיפול נפשי שונה בדרישות המבניות שלו מטיפול גופני ודורש עירוב של מערכות רווחה, חינוך, ביטחון וכד' שאינם בתחום העיסוק של קופ"ח. מודל העבודה בבריאות הנפש הוא פסיכו-ביו-חברתי ואינו יכול לפעול בכפיפות למודל רפואי ו/או ביטוחי.
14. חיסכון מדומה אך פגיעה אמיתית באיכות ויעילות הטיפול – מעבר לקופ"ח מתוכנן על ידי האוצר כדי לחסוך הוצאות על טיפול נפשי בטווח הארוך ולצמצם את כוח האדם בשירות הציבורי ולא כדי לשפר את איכות השירות. האוצר אינו מתעניין בהשלכות של השינוי על מקבלי הטיפול. אך באופן פרדוקסאלי, הרפורמה המוצעת בסופו של דבר תעלה למדינה הרבה יותר כסף בשל  החמרת מצב המטופלים, מעורבות של שרותי רווחה וביטוח לאומי, הצורך בטיפול בסמים, אלימות בתוך המשפחה ועוד'.
15. בזבוז כספי ציבור לטובת קומץ בעלי אמצעים וכוח ולא לציבור הנזקק – טענת מקדמי הרפורמה כי האוצר הולך להשקיע כסף ברפורמה הוא מטעה. הכסף ילך לידי יזמים פרטיים כדי לבנות שירות חדש גרוע, במקום להעשיר שירות קיים הפועל במשך עשרות שנים ברמה גבוהה מוכחת (לא הייתה התייחסות בשום מקום גם לעלות הגבוהה של פירוק הקיים).
16. יש ניסיון רע מרפורמות דומות בעולם – יישום רפורמות דומות בעולם הביאו לתוצאות חמורות של עליה בתחלואה, אלימות, סמים, היעדרות מהעבודה, כליאה והתאבדויות ועליה בהוצאה הלאומית.

אנשי מקצוע המזדהים עם הדברים מוזמנים להעביר: שם מלא, ת.ז., מקצוע, תפקיד, מקום עבודה, מייל / טלפון לבירורים נוספים אם צריך.  את החתימה יש להעביר לג'ו ישי   ishaijo@gmail.com