מאת אבירמה גולן. הטור פורסם בעיתון "הארץ".

קריאתם של 3,000 אנשי רוח יהודים להפסיק את התמיכה האוטומטית בממשלת ישראל חשובה בכלל, ובפרט חשובה הצטרפותם של אנשי הרוח הצרפתים, דניאל כהן-בנדיט, ברנאר אנרי לוי ואלן פינקלקראוט. סוף סוף ירד האסימון גם להם, המגוננים זמן רב מדי על ישראל בכל פורום ובכל תנאי. דומה שהבינו כי פצעי האוהב שעליהם לפצוע בנו הם בגדר חובה מוסרית, לנוכח הסכנה שעלולה להמיט על מדינת היהודים הממשלה הרעה הנוהגת בה.

ועם זאת, לוי, פינקלקראוט, וכהן-בנדיט אינם יכולים להסתפק בעצומות אלגנטיות דוגמת זו הקוראת לחידוש הקפאת הבנייה בירושלים. כפילוסופים המחזיקים בהשקפת עולם שנשענת על ערכים של צדק, הומניזם וזכויות אדם, וכמי שבקיאים בהיסטוריה של אירופה, מולדתם, הרוויה בדמם של מיליוני יהודים, צוענים, הומוסקסואלים ומתנגדי משטרים טוטליטריים באשר הם – מוטלת עליהם משימה הרבה יותר כבדה.

זוהי משימה כואבת ומכאיבה, אך חיונית. עליהם להקשיב היטב לקולות הנשמעים בישראל, לקרוא להם בשמות הנכונים ולהזהיר מפניהם. שטף הצעות החוק הגזעניות, המתקשטות בהגדרה "חוקי נאמנות"; המסיבה האווילית שערך ארגון קיקיוני-קיצוני, כביכול לכבוד חיילי צה"ל ולמעשה נגד "השמאל הרדיקלי הבוגדני", ושחברי הכנסת מסיעות שונות פיזזו בה; העצומה הקוראת להוציא את "הארץ" אל מחוץ לחוק ולהגדירו כארגון טרור, והקריקטורה באתר "בשבע", המראה חייל חובש כיפה שסכין עם הכתובת "עיתונאי הארץ" נעוצה בגבו; הרחקתו האלימה של ח"כ אחמד טיבי מן הדוכן בכנסת (המסלק, ח"כ כרמל שאמה, הסביר בערוץ 1, שנמאס מהח"כים הערבים שמוסרים סודות לאויב); חוק הנכבה שעבר בקריאה ראשונה – כל אלה הם רק מעט מההתפתחויות הפוליטיות המטרידות.

אלא שפשיזם איננו תנועה פוליטית. הוא הלך רוח, והלך הרוח הנוכחי ניזון מתערובת של הפחדה מפני סכנות מבחוץ והסתה פרועה נגד רוחות רפאים מבפנים – מהגרים, ערבים, "שמאלנים". המילון הפשיסטי מחלחל אל כל שדרות הציבור ומקבל לגיטימציה בכל התחומים. מעמדם של העובדים הזרים, למשל. השבוע חילקה ממשלת ישראל אלפי רשיונות העסקה לעובדים זרים בחקלאות, אך המשיכה לטרטר את התשדיר המטריד, המציג את הזרים כמי שגורמים לאבטלה.

הסטודנטית, החייל המשוחרר וקבלן השיפוצים, שלושתם אסתטיים ומנומסים, מוכרים בשם הממשלה שקר גס: מחוץ לאלפיון העליון קשה למצוא הורים לתינוק שלא יעדיפו מטפלת ישראלית מסורה, קבלני השיפוצים אינם מובטלים (להיפך, הם המעדיפים להעסיק זרים), ואין המוני חיילים שמחפשים עבודה בשטיפת כלים. הנפגעים האמיתיים מן הדלת המסתובבת של העבודה הזרה שמייצרת הממשלה – עניים חסרי השכלה וערבים – לא נספרים בהסתה הזאת. אביגדור ליברמן יכול לנוח. מלאכתו נעשית מעצמה.

השפה העברית מזדהמת במהירות מסחררת: את הציונות ניכסה קבוצה קיצונית שמדירה כל מי שמותח ביקורת משמאל, את היהדות חולקים ביניהם אנשי מאה שערים והחרד"לים, המוכנים לירוק בפניו של כל "אוהב ערבים", את הפטריוטיות שדדה "ישראל ביתנו" ועל טוהר המידות מופקדים ח"כ יעקב כ"ץ וחבריו, המאשימים את ההומוסקסואלים ב"משכב בהמה".

קשה לשער שהשלישייה, המרבה לבקר בישראל, אינה מבינה את המתרחש, ואף על פי כן חבריה סלחנים כלפי עמיתיהם הישראלים. הלוא פרט לפרופ' זאב שטרנהל, מהמומחים החשובים בעולם לפשיזם, המתעקש להסתכן בחייו, איש באקדמיה הישראלית לא מעז לזעוק, אפילו לא לארגן עצומה.

שתיקה זו, כמו חותמת הגומי של מפלגת העבודה בממשלה והיסחפות ח"כים מקדימה לגל החקיקה העכור, מאפשרת להשתוללות להתעצם. יפה שייסדתם ארגון, אנשי רוח יקרים מצרפת. עכשיו קראו בבקשה לחבריכם בישראל, וביחד תתריעו מפני צלצוליה המסוכנים של הרוח הרעה.