מאת בוריס גֶרוּס, וארשה
בימים אלה שקועה פולין באבל לאומי, לאחר שב-10 באפריל התרסק מטוסו של הנשיא לך קצ'ינסקי ליד סמולנסק שברוסיה, והוא וכל מלוויו נספו. חשבון הנפש, שאופף עתה את המערכת הפוליטית בפולין, נוגע גם לשאלת השוויון ולאפשרות לבנות מדינה משגשגת כלכלית מצד אחד, ולדאוג למכלול הנושאים הסוציאליים דאגה אמיתית, ולא כדי לצאת ידי חובה, מצד שני. נשמעות הבטחות רבות לתיקון המצב הקיים, לחשיבה חדשה, שתטיב עם החברה…
מאז עליית "סולידריות" לשלטון בפולין והשינויים בחוקה (1990), נמחקה ההגדרה "עממית" משם המדינה ופולין חדלה להיות מדינה סוציאליסטית. אולם מאז ועד היום עוד לא קם בפולין ראש ממשלה כנתניהו, נושא שרביט הכסף של השוק החופשי וההפרטה, שאיים על עיקרי מדינת הרווחה הפולנית. פולין עדיין מגדירה עצמה כ"מדינה המקיימת את עקרונות הצדק החברתי" (סעיף 2 בחוקה מאפריל 1997), וקובעת כי "השלטון העליון ברפובליקה הפולנית מצוי בידי העם" (סעיף 4.1 בחוקה). המערכת הפוליטית, המקדמת את השוק החופשי, לא הייתה "אמיצה" מספיק, כדי לבטל לחלוטין את הישגי הסוציאליזם הפולני: גישה פתוחה לכל לידע ולחינוך; לימודים חינם באוניברסיטאות; וגישה חופשית לרפואה הציבורית.
ממשלות הימין-מרכז בפולין אמנם תכננו להנהיג שכר לימוד זוחל באוניברסיטאות, גם לאלה המצטיינים, המתקבלים עד עתה ללימודי חינם, וגם להנהיג שירותי רפואה פרטיים במסגרת בתי החולים הממשלתיים. אולם ניסיונות אלה נתקלו בהתנגדות חריפה הן מצד האוכלוסייה (הפגנות אלימות עם פצועים בוורשה) והן מצד צוותי הרפואה (שבמהלך הפגנות סוערות ב-2002 ו-2005 יידו בקבוקי מולוטוב על בניין הסיים בוורשה…).
ממשלתו של טוסק, המושלת היום, מנסה להכניע את מערכת הבריאות, כדי שזו תקבל את רעיון השירותים הפרטיים הניתנים על תשתית ציבורית. לשם כך עודדה הממשלה יצירת חובות, מדומים ברובם, של בתי החולים, הנאמדים לא פעם במאות מיליוני זלוטי לבית חולים בודד. התוכנית היא, שבתי החולים הללו יקרסו וייאלצו להשלים עם הפרטה גורפת. אך הצוותים הרפואיים הגיבו למדיניות זו של הממשלה בהתפטרויות המוניות מאורגנות ובסגירת בתי החולים, תוך העברת החולים למוסדות פועלים אחרים.
המערכה נגד הפרטת בתי החולים בפולין מעלה בזיכרון מערכה דומה שהתנהלה בישראל ב-2007.
למרות שהגלובליזציה וההפרטה, בתה החוקית, אוכלות בכל פה בדעת הקהל הישראלית, בכל זאת התארגנו עובדי המינהל והמשק והאחיות בבית החולים הממשלתי וולפסון בחולון, כדי למנוע את הפרטתו. ב-2007 הסתבר, שגם בישראל ניסתה הממשלה לבצע הפרטת בית חולים בדרך של ייבושו התקציבי, של דרדורו לחובות ושל ערעור על זכויות מוקנות של העובדים. המערכה שניהלו העובדים נחלה הצלחה, ובי"ח וולפסון לא הופרט. אך בישראל עדיין חלשה מאוד ערנות האזרחים לשחיקה המהירה בשירותים הסוציאליים הבסיסיים ביותר וגם בחירויות הדמוקרטיות.
