מאת ד"ר יעלה רענן, דוברת המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים.

ביום שני בשבוע הקרוב, 19 באפריל, בשעה 11:00 בבית המשפט בבאר שבע, אני עומדת למשפט בעבור הבעת מחאה נגד הריסות הבתים בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב.

מאז חקיקת חוק התכנון והבנייה ב 1965, המדינה עוד לא ייסדה רשות שתתן אישורי בנייה לתושבי הקהילה הבדואית שגרים בכפריהם ההיסטוריים. החוק הפך כל כפר לכפר לא מוכר – כפר ללא בתי ספר, כבישים, מים, חשמל, מערכת ביוב, מרפאות… ואישורי בנייה. 80,000 אזרחי ישראל נדרשים לחיות בבתים שלא ניתן לבקש בעבורם אישורי בנייה, ולכן כל הבתים הללו "לא חוקיים" ומאוימים בהריסה.

המדינה הורסת מידי שנה מאות בתים בכפרים הלא מוכרים. הריסת הבתים היא פעולה אלימה ביותר: נסו לדמיין את המעמד – מאות שוטרים חמושים היטב נכנסים לכפר, מגיעים ומוציאים באיום את כל תושבי הבית. הנשים  בוכות, שכן הבית היה מבצרן, הגברים לא יכולים להגן על משפחותיהם, הילדים – פוגשים במדינה רק במקומות אלה. תוך כשלוש דקות הבולדוזר הורס את בית הפח הדל של המשפחה.

בזמן שתיית קפה בבית בבוקר לפני כשנתיים, שמענו יריות קשות מהגבול: ביתנו נמצא רק שני קילומטר מהגבול עם רצועת עזה. כשעה לאחר מכן שמענו שחייל בדואי נהרג – בהגנה על הבית שלי. כשהגעתי למקום עבודתי – המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, שמעתי בחוסר אמון שלמרות האבל שנפל על הקהילה הבדואית, גם היום רשויות המדינה מסתובבות בכפרים הבלתי מוכרים והורסות בתים. הגענו לכפר אל-שהבי מספר דקות לפני הבולדוזר. למרות שידעתי שאין ביכולתי לשנות את הגזירה, ישבתי בתוך הבית, לבד, כשהבולדוזר כבר על הקיר.. בכדי להעביר מסר, שהריסות אלה הן דרך פעולה אלים, מזעזע ומיותר. המחאה הייתה קטנה וללא אלימות כלל (לפחות מצידי).

כפי שציפיתי, המשטרה הוציאה אותי מהבית. ועצרו אותי. מפקד תחנת העיירות אמר לי בזעם: "רק זה מה שחסר לנו עכשיו, שהיהודים יצטרפו למאבק של הבדואים…" ובכדי לוודא שהבנתי את המסר, קיבלתי לאחר שנה זימון למשפט – בעבור הכשלת שוטר במילוי תפקידו…

המטרה של המדינה: להשתיק אותנו. שנחשוב טוב-טוב לפני שאנו פועלים על פי צו המצפון. כפי שקורה בשייח' ג'ראח, כפי שקורה בבלעין ובנלעין, וכפי שקורה עם עוד אזרחים במדינה, שפועלים מתוך צו המצפון, שרוצים מדינה טובה יותר לכולנו. הפעם: שלא נעז להתערב בהריסות הבתים ובפגיעה המתמשכת של שכיננו הערבים  בנגב.

צרפו את קולכם! קודם כל למחאה מול בית המשפט ביום שני הקרוב  ב-10:30. היכנסו לאולם למשפט, להראות את תמיכתכם בזכויות האדם והאזרח, ואת התנגדותכם להשתקת הפיות.

כתבו ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. הביעו מחאתכם על השתקת הפיות על ידי שימוש ציני של בית המשפט. כתובת: צלאח א-דין 29, ירושלים 91010.   טל': 02-6466521/2  פקס: 02-6467001

כתבו לשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ. הביעו מחאה על כך שהמשטרה פועלת להחלשת הדמוקרטיה בישראל, על ידי מעצרים והעמדה לדין של המוחים מחאות שקטות – אשר לא מתאימות לתפיסתם הפוליטית של השוטרים.

טלפון:02-5428500     פקס: 02-5428039

כתבו לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, אשר אחראי על הקהילה הבדואית (הוא אחראי על מנהל מקרקעי ישראל, אשר אחראים על הבדואים, שכן הבדואים הם לא אזרחים  רגילים, אלא "בעיה קרקעית") ודרשו ממנו שיפתור את הסוגיה הזו באופן צודק ומהיר: להכיר ב 3% הנותרים של קרקעות הנגב, שעדיין לא נלקחו בכוח מהבדואים, להכיר בכל הכפרים, ולאפשר לתושבי הקהילה לנהל את חייהם – בשקט, ללא אלימות, ולטובת הנגב כולו. ח"כ אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, פקס: 02-5824111

כתבו ליהודה בכר, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, אשר אחראי ליישום מדיניות הממשלה כלפי תושבי הכפרים. דרשו ממנו שיחדול מיד מכל הפעילות האלימה כלפי תושבי הכפרים, ויגיע ביחד איתם להסכמות על דרך השתתפותם בחיינו המשותפים בנגב. טלפון: 08-6263722,  פקס: 08-6263719,  אימייל: yehudab@moch.gov.il

ביום שני בשעה 11:00 מדינת ישראל תעמוד דום לזכר אחי, הבדואי שהגן על הבית שלי לפני שנתיים, וכל שאר החיילים שנהרגו בשם מדינת ישראל. באותה שעה אני אעמוד למשפט בגלל הניסיון שלי לפעול למען יצירת מדינה שתהיה ראויה להקרבה זו.

למידע נוסף: ד"ר יעלה רענן, 7487005 054. yallylivnat@gmail.com