מאת עידן רינג. הטור פורסם בבלוג "רדיו בבילון".

תביעה שהוגשה לפני מספר שבועות בניו יורק נגד חברת קוקה קולה חושפת חשדות לאחריות של תאגיד המשקאות הגדול בעולם לקמפיין של אלימות ואיומים נגד פעילי איגודים במפעלי הבקבוקים שלו בגואטמלה. התביעה החדשה מצטרפת לטענות דומות שיש נגד קוקה קולה בקולומביה בשנים האחרונות בדבר שותפות עם כוחות פארה-מיליטריים ואחריות לרציחות של פעילי איגוד ומאיימת להכתים את התדמית של אחד המותגים המצליחים והנקיים בהיסטוריה של הצרכנות הקפיטליסטית.  

ב-25 בפברואר הגישו חוסה ארמנדו פלאסיוס וחוסה אלברטו ויסנטה צ'אווס ומשפחותיהם, תביעה בבית המשפט העליון של ניו יורק בה נטען כי התאגיד הענק אחראי לשורה של ניסיונות רצח, אונס, עינויים ואיומים על חייהם של מנהיגי האיגוד. התביעה הוגשה במערכת המשפטית האמריקאית מאחר שהתובעים טוענים שמערכת המשפט בארצם מושחתת ובעלת היסטוריה ארוכה של זיכוי נאשמים בהפרת זכויות אדם וזכויות עובדים, במיוחד אם מדובר בכאלו שהם חברי האליטה הוא מוקדי כוח אחרים בגואטמלה. התביעה מתיימרת לא רק להוכיח את האחריות של הנהלת קוקה קולה לשורה של פעולות אלימות כנגד חברי ועד עובדים במפעלים שלה, אלא גם להוכיח כי קמפיין יחסי הציבור שלה בדבר האחריות התאגידית והמדיניות הקהילתית שלה הוא למעשה שקרי ובא לכסות על מדיניות מכוונת נגד התאגדות והתארגנות של עובדים במוקדי הייצור של המוצרים שלה ברחבי אמריקה הלטינית – הרחק ממטה ההנהלה באטלנטה בארה"ב.

אלברטו צ'אווס היה פעיל בולט ובכיר באיגוד העובדים של מפעל הייצור של קוקה קולה בגואטמלה מאז שנות התשעים. במשך השנים הוא קיבל איומים רבים אך בתחילת 2008 הם גם התממשו. בעודו חוזר ממו"מ עם הנהלת המפעל בבירה גואטמלה סיטי, משפחתו חיכתה לו בתחנת אוטובוס באזור כפרי והותקפה קשות על ידי ארבעה חמושים. בנו נרצח ובתו בת ה-16 נאנסה מספר פעמים. לאחר המקרה הוא ומשפחתו ברחו מהמדינה. סיפורו של פלאסיוס, בן 27, דומה. לאחר שהצטרף לאיגוד והתקדם לעמדות בכירות הוא החל לקבל איומים על חייו ואף נעשה ניסיון אחד לפגוע בו. באפריל 2005 הוא פוטר אך סירב לעזוב את עבודתו עד סדרה של התקפות אלימות עליו אילצו אותו לברוח לארה"ב. לטענת התביעה, ראשי קוקה קולה ידעו על המתקפות והעוינות הרבה כלפי איגודי העובדים במפעלים שלהם בגואטמלה, אך לא עשו דבר כדי למנוע אותם או להתערב. 

המקרים המתוארים בכתבה הם לא חריגים באמריקה הלטינית וגם לא חריגים למפעלי קוקה קולה. על פי דו"ח של ממשלת ארה"ב, בשנים האחרונות חלה עלייה חדה באלימות ואיומים כנגד איגודים ורק 8% מהעובדים במדינה מאוגדים והאגודה לזכויות האדם בגואטמלה דיווחה כי חלה עלייה של 255% בהתקפות נגד פעילי איגודים מ-2008. אך הפגיעה בזכויות עובדים ובהתאגדות היא לא רק מנת חלקה של גואטמלה – רק בשבוע שעבר נודע כי אוניברסיטת וויסקונסין בארה"ב החליטה לבטל את החוזים של נבחרות הספורט שלה עם ענקית הספורט נייק לאחר שנודע כי החברה לא לקחה אחריות על שני מפעלים גדולים בהונדורס שנסגרו בשנה שעברה ולא שילמו פיצויים בגובה 2.9 מיליון דולר למאות פועלים שנותרו מחוסרי עבודה. המדיניות של האוניברסיטה קובעת כי על 500 החברות המספקות לה ציוד ספורט והלבשה להיות אחראיות להתנהלות של קבלני המשנה שלהן ובמידה והן מפרות זכויות עובדים או זכויות אדם אחרות ההתקשרות איתן תפסק (אוניברסיטת ת"א ומוסדות אחרים בישראל יכולים לקחת דוגמה מוויסקונסין ולגלות אחריות כלפי עובדי הקבלן הרבים בתחומן). על בסיס אותה לוגיקה הוגשה כעת התביעה החמורה נגד קוקה קולה.

 אך ההאשמות כלפי קוקה קולה בגואטמלה הן לא הראשונות שמועלות נגדה ברוח זו. בסוף מרץ יצא לאקרנים בארה"ב "Tha Coca Cola Case", סרט דוקומנטרי המתעד קמפיין משפטי וציבורי נגד המעורבות של קוקה קולה במאבק אלים נגד איגודי העובדים במפעלים שלה בקולומביה במהלכו נרצחו 10 פעילי איגוד קולומביאנים. המאבקים המשפטיים בבתי משפט בארה"ב נמשכים כבר יותר מעשר שנים, בינתיים ללא תוצאות. לטענת התביעה, מנהלי מפעלי הייצור של קוקה קולה בקולומביה משתפים פעולה עם קבוצות מיליציות צבאיות של הימין בשביל לפגוע ואף לרצוח פעילי איגוד בולטים ועל ידי כך לפגוע בעבודה המאורגנת במדינה. במקביל לתביעה המשפטית החל קמפיין ציבורי אינטרנטי תחת השם Killer Coke אשר יזם הפגנות והפיץ מידע על הפשעים לכאורה של קוקה קולה בנושא התארגנות עובדים באמריקה הלטינית ובטורקיה. יוזם הקמפיין, פעיל זכויות אדם בשם ריי רוג'רס, פתח במסע הרצאות באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב ואף חדר לישיבת בעלי המניות של קוקה קולה כדי להפיץ את כתב האישום הפרטי שלו נגד התאגיד הענק.

בכל המקרים קוקה קולה מכחישה קשר או אחריות למעשים ולפשעים המתוארים. אך תגובותיה מעידות על חוסר הבנה ובקיאות בתנאי העבודה ובמצב החברתי והפוליטי במדינות בהן היא מחזיקה מפעלי ייצור וחוסר רגישות כלפי זכויותיהם של העובדים שלובשים את מדיה האדומים בעולם המתפתח. ביחס לתביעה האחרונה, דוברת של קוקה קולה אמרה לעיתון באטלנטה כי לחברה לא היה שום ידע או מעורבות במקרי האלימות ובאיומים. בתביעות הקשורות בקולומביה קוקה קולה הצליחה עד כה להגן על עצמה, אך לגבי התביעה של העובדים מגואטמלה עדיין לא הוגש כתב הגנה.

מקור הידיעה: אתר NACLA

לבלוג רדיו בבילין: http://radiobabylon.co.il