מאת אביב לביא. הטור פורסם באתר nrg.
החלטת ועדת החקירה של הפרלמנט הבריטי, שניקתה בשבוע שעבר מחשד את מדעני אוניברסיטת איסט אנגליה מאשמת סילוף מגמתי של נתונים הנוגעים להתחממות כדור הארץ, לא תרמה מידע מדעי חדש לוויכוח על שאלת ההתחממות. לעומת זאת, היא מהווה שיעור חשוב בכוחם המסוכן של ספינים, התלהמות פופוליסטית, הוצאת דברים מהקשרם ותקשורת שטחית שמעניקה במה לכל אלה.
חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הפרלמנט הבריטי החליטו לנהל את החקירה בעקבות פרשת "אקלים גייט". במרכז הפרשה, שהתפוצצה לפני ועידת קופנהאגן בעיתוי שצריך להיות תמים מושלם כדי להאמין שהוא מקרי, עמדה תכתובת מיילים שהוחלפה בין כמה מדעני אקלים בכירים באוניברסיטת איסט אנגליה, בראשם פרופ' פיל ג'ונס, ראש היחידה לחקר האקלים באוניברסיטה.
כמה אי-מיילים איומים
ג'ונס היה בשנים האחרונות אחד מאנשי המפתח בפאנל האקלים הבין-ממשלתי של האו"ם (IPCC), הגוף החשוב ביותר שמתריע באופן עקבי מפני התחממות כדור הארץ. מעמדו הבכיר הפך אותו מטרה להאקרים, שפרצו למחשבי האוניברסיטה ופרסמו יותר מאלף מיילים ששלחו ג'ונס וחבריו.
בכמה מהמיילים שנחשפו, שטח ג'ונס בפני עמיתיו בלשון מאוד לא דיפלומטית את דעתו על מחקרים וחוקרים שהטילו ספק בתיאורית ההתחממות. מנוסח הדברים התעורר החשד שמדובר ביותר מסתם אי הסכמה אקדמית, וכי ג'ונס וחבריו ניצלו את מעמדם כדי לטרפד מאמרים שלא התיישרו עם הקו המדעי שהובילו.
חשיפת המיילים עוררה סערה, גרמה לג'ונס להשעות את עצמו ובשלב מסויים אפילו לדבר על התאבדות. הפרלמנט הבריטי, שראה בסקרים איך הציבור מאבד את אמונו באקדמיה, החליט להיכנס לעובי הקורה. ועדת החקירה, בת 14 חברים, ביקשה לבחון האם מוסד אקדמי חשוב ומדעניו המובילים הוליכו את הציבור הבריטי והעולמי שולל.
העדויות שנשמעו בפני הוועדה היו מרתקות, והסיקור התקשורתי בהתאם. כשפיל ג'ונס הופיע בפני הוועדה עטו עליו המצלמות, ומראהו של המרצה בן ה-58 הסגיר את התקופה הקשה שעברה עליו מאז חשיפת המיילים. ג'ונס הודה ששלח "כמה אי-מיילים איומים", אבל טען שאין בהם שום עדות לכך שהוא וחבריו ניסו למנוע מ"מאמרים לא כל-כך טובים" לעבור שיפוט אקדמי כמקובל. הוא גם טען שהמיילים שפורסמו היו פחות מפרומיל מסך התכתובת שעברה בינו ובין עמיתיו במהלך השנים.
שיטות מחקר
מצד ספקני ההתחממות העידו בפני הוועדה לורד לאוסון, לשעבר שר האוצר של בריטניה, ופרופ' בן פייזר. הצדדים הניצים לא יצאו מחדר הוועדה כשהם מסכימים על עתיד כדור הארץ, אבל רגע מפתח נרשם כשלאוסון ופייזר התבקשו להציג את חוות דעתם בסוגיית ה"טריק". הטריק כיכב באחד המיילים הגנובים המצוטטים ביותר של ג'ונס. באותו מייל, ג'ונס סיפר לעמיתו שהוא השתמש ב"טריק" בשעה שחישב את נתוני הטמפרטורות.
ספקני האקלים מיהרו לנפנף במילה החשודה ולטעון שהיא מהווה ראייה לכך שג'ונס סילף נתונים ביודעין. ההכחשות הרפות של הפרופסור טבעו בים הטוקבקים הזועם שראה בו נוכל מדופלם. אלא שבהופעתם בפני הוועדה, הפתיעו לאוסון ופייזר באומרם ש"השימוש במילה 'טריק' היה תמים". הם הסבירו שהטריק הוא בסך הכל כינוי לדרך חישוב מסויימת, שהם אמנם חולקים עליה מדעית – אבל מכאן ועד האשמה בסילוף מכוון, הדרך רחוקה.
"הנקודה היא לא עיוות נתונים", אמר לורד לאוסון בעדותו, "אלא האם ג'ונס דיווח כראוי על השיטה שבה עשה את השילוב". לדעתו הוא לא עשה זאת ולכן היה כאן "טשטוש". ג'ונס השיב שהשיטה ידועה ומוכרת היטב בספרות המקצועית ולכן לא היה כאן כל טשטוש.
ועדת החקירה, כאמור, קבעה שאין בסיס להאשמות שהוטחו במדעני האקלים מאוניברסיטת איסט אנגליה. הקביעה הזו – מה עוד שהוועדה הגיעה אליה בסך הכל אחרי יום אחד של שמיעת עדויות – לא מתיימרת להכריע את הוויכוח על ההתחממות, אבל היא מספקת תזכורת חשובה לכך שאם יש קונספירציה ואינטרסים אפלים, הם כנראה לא נמצאים בצד של מדעני האקלים שמזהירים מפני ההתחממות.
