מאת תמר גוז'נסקי

ב-22 במרס, ברוב של 219 תומכים ובהתנגדותם של 212 (מהם – 34 צירים דמוקרטים), אישר בית הנבחרים של ארצות-הברית את רפורמת הבריאות שיזם הנשיא אובאמה. שלושה חודשים קודם לכן אושרה הרפורמה בסנאט.

המערכה סביב הרפורמה טרם הסתיימה: חברות הביטוח וחברות התרופות, יחד עם צירי המפלגה הרפובליקאית, נערכים לנסות ולעכב את יישום הרפורמה באמצעות עתירות לבתי משפט, ארגון לחץ ציבורי וצעדים נוספים. אך נכון לרגע זה, הרפורמה היא עובדה.

הרקע לרפורמה

מזה עשרות שנים מתנהל בארה"ב מאבק ציבורי סביב נושא הביטוח הרפואי. המאבק החריף על רקע ההתייקרות המואצת של שירותי הבריאות והגידול במספרם של תושבי ארה"ב חסרי ביטוח רפואי.

בארה"ב חיים 46 מיליון תושבים שאין להם ביטוח רפואי כלשהו, וביניהם עובדים, מובטלים ומהגרים. לפי הערכה, מדי שנה מתים בארה"ב 40-20 אלף תושבים בשל אי-יכולתם לממן טיפול רפואי. נוסף לכך, למרות שההוצאות לבריאות בארה"ב (כחלק מהתוצר) הן הגבוהות ביותר בעולם, שיעור תמותת התינוקות בארה"ב (לאלף לידות) הוא 6.3 (לעומת 4.2 בישראל, למשל).

את המחיר האנושי הגבוה שגובה מערכת הבריאות בארצות-הברית, המבוססת על ביטוח באמצעות חברות ביטוח פרטיות, חשף, בין היתר, סרטו התיעודי של מייקל מור "סיקו" (Sicko). הסרט הראה, שהביטוח באמצעות חברות הביטוח הוא חלקי ואינו מכסה הוצאות אישפוז וניתוחים ואפילו בדיקות; שחברות ביטוח מתנערות מאחריות בכל מיני תירוצים; שחברות הביטוח מפסיקות ביטוחים 'לא כדאיים', וכן הלאה. לפי נתונים שפרסם לאחרונה מכון מחקר אמריקאי, זוג פנסיונרים בני 65 ייאלצו להוציא מכיסם למימון צורכי הבריאות שלהם בשנים הבאות סכום של רבע מיליון דולר.

ב-1965, עלה בידי הנשיא ג'ונסון להשיג אישור לתוכנית בשם "מדיקר", המעניקה ביטוח רפואי לקשישים (שכבר אינם עובדים, ולכן אין מעביד שיבטח אותם, או שמעולם לא היו מבוטחים) וכן לבעלי צרכים מיוחדים. אך מאז חלפו 45 שנה, שבמהלכן כשלו ניסיונות לשנות את המצב השערורייתי בתחום ביטוח הבריאות.

סעיפים עיקריים ברפורמה

כאמור, לאחר מערכה פוליטית שנמשכה שנה תמימה, ולאחר שהגיע לפשרות בנושאים מסוימים, עלה בידי ממשל אובאמה להשיג אישור של הקונגרס לרפורמה בבריאות, הכוללת מאות סעיפים. להלן כמה מהחשובים שביניהם.

הרפורמה מגבילה את חופש הפעולה של חברות הביטוח הפרטיות בכך שהיא אוסרת עליהן לסרב לבטח תושב בטענה של מצב רפואי (מחלה, נכות וכו'). על החברות נאסר גם לבטל ביטוח רפואי קיים בתואנה כלשהי, או לגבות דמי ביטוח גבוהים יותר מנשים או מבעלי היסטוריה רפואית. במקביל, מחייבת הרפורמה את חברות הביטוח לבטח מייד ילדים וצעירים עד גיל 26 (לגבי האחרים – עד 2016).

הרפורמה מחייבת כל אזרח ארה"ב לרכוש ביטוח רפואי בחברת ביטוח. מי שלא ייעשה זאת עד 2016 – ישלם קנס. באותו זמן קובעת הרפורמה מתן סובסידיה ממשלתית לאלה, שלא יוכלו לשלם את דמי הביטוח הרפואי בחברת הביטוח. כדי לממן הוצאה זו, הנאמדת בטריליון דולר בעשור, מטילה הרפורמה מס של 40% על חברות ביטוח המשווקות תוכניות ביטוח בריאות יוקרתיות. כן הוטל מס בריאות על מי שמרוויח יותר מ-200 אלף דולר בשנה (או 250 אלף דולר לזוג). סעיפים אחרים עוסקים בחובת כל מעביד, המעסיק 50 עובדים ויותר, לממן ביטוח בריאות לעובדיו.

היו גם סעיפים ברפורמה שהוסרו במטרה לצמצם את ההתנגדות של תאגידים וחברי קונגרס ולהבטיח את אישורה. כך, למשל, הוסר סעיף שנועד לאלץ את חברות התרופות להפחתת מחירים על תרופות שרוכשת הממשלה. סעיף נוסף שהוסר הוא – מימון מטעם חברת הביטוח לביצוע הפלה.

השיטה לא שונתה

בריאיון שנתן מייקל מור (שסרטו האחרון "קפיטליזם: סיפור אהבה" הוקרן בארץ בשנה שעברה) לתחנת הרדיו האמריקאית "דמוקרטיה עכשיו" (24.3), מדגיש הבימאי, כי השיפורים הכלולים ברפורמת הבריאות של אובאמה אינם משנים את התמונה הכללית: גם לאחר הרפורמה, אין בארה"ב ביטוח בריאות ממלכתי, וגם להבא, חברות הביטוח הפרטיות הן אלה המושלות בכיפה בתחום הבריאות.

כדי להמחיש את הבעייתיות של המצב הזה מביא מור את הדוגמא האפשרית הבאה: למרות החוק החדש, חברת הביטוח מסרבת לבטח אזרח, שמצבו מחייב ניתוח בעלות של 100 אלף דולר. לפי החוק, הסירוב הזה יעלה לחברת הביטוח קנס בגובה של 100 דולר ליום סירוב. תוך שנה, החברה תצטרך לשלם קנס של 36 אלף דולר. אבל היא עשויה ליטול סיכון כזה בהניחה, שללא הניתוח, האזרח פשוט ימות במהלך השנה, ואז היא תחסוך את ההפרש שבין הקנס לבין עלות הניתוח שלא התבצע.

הרפורמה תאפשר ל-32 מיליון אמריקאים להצטרף לביטוח בריאות פרטי, וזה משמעותי, אך היא מותירה ללא כל ביטוח רפואי 14 מיליון תושבים חסרי אזרחות. (להשוואה: בישראל חל ביטוח הבריאות הממלכתי לא רק על אזרחים, אלא גם על תושבים.)

רפורמת הבריאות שיזם אובאמה, כמו גם התערבותו להצלת בנקים וחברות פרטיות במטרה למתן את המשבר הכלכלי, הן צעדים של התערבות ממשלתית (השנואה על חסידי השוק החופשי) במצב חירום, אך מבלי לשנות את השיטה. גם להבא יגרפו התאגידים הפרטיים רווחי עתק מביטוח רפואי ומהספקת שירותי בריאות לאזרחי ארה"ב.

אגב, הצעת החוק הממשלתית להקמתה בישראל של קופת חולים פרטית היא העתק של המודל האמריקאי הזה.