מאת תמר גוז'נסקי

ב-16.3 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את "חוק הנכבה", שיזם ח"כ אלכס מילר ("ישראל ביתנו"). בהתייחסו להצעת החוק הזאת אמר ח"כ דב חנין (חד"ש), כי משמעותה – איום על חופש המחשבה והביטוי באמצעות קביעת התקצוב הממשלתי לגוף נתמך לפי קריטריונים פוליטיים.

לפי הצעת החוק, ועדה של פקידים ממשלתיים (סוכני שב"כ, למשל), שתקבל הלשנות, תמליץ ושר האוצר, שיהפוך הצנזור הראשי לחופש הביטוי – יחליט לקצץ בתקציב של הרשות המקומית או של האוניברסיטה. בנוסח החוק מופיע, כעילה לקיצוץ בהקצבה הממשלתית, גם עניין הנכבה, או בלשון החוק – "ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל".

אך הצעת חוק זו, המפעילה שוט כלכלי נגד מי שחושב אחרת מאשר הממשלה, אינה היחידה: נוסף לה מונחות על שולחן הכנסת עוד שלוש הצעות חוק, שהמשותף להן – ניצול כלים כלכליים, כדי לחסום ביקורת ודעות, שאינן נוחות לממשלה.

תקציב לשנתיים

בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית ("הוראת שעה"), הקובעת, כי תקציב המדינה הבא יאושר לשנתיים, במקום לשנה, בדומה לתקציב שאושר לשנים 2010-2009.

בהתייחסו להחלטת הממשלה בנושא זה, אמר ח"כ עפו אגבריה (חד"ש) עוד ב-10.3, כי אישור תקציב לשנתיים, במקום לשנה אחת, כפי שמקובל בכל מדינות העולם, הוא ניסיון גס לשלול מהכנסת ומהציבור את האפשרות לקיים דיון יסודי במדיניות הכלכלית-חברתית ובסדרי העדיפויות של גביית המסים ושל ההוצאות של הממשלה.

תקציב לשנתיים, הוסיף אגבריה, שיעניק לממשלה "שקט תעשייתי", יקל עליה להתעלם ממצבן של השכבות המוחלשות ומהמשברים בשירותים הציבוריים (בריאות, חינוך רשויות מקומיות).

מרכז אדוה, מתח ביקורת נוקבת על ההצעה לאשר תקציב לשנתיים, בציינו, כי משמעותה – שהכנסת תיתן את הסכמתה מראש, בלא שהממשלה משנה כהוא-זה ממנהגיה. נוסף לכך, במסגרת השינוי המוצע, גם תוענק לאוצר "גמישות תקציבית" והוא יוסמך לבצע שינויים, כמו קיצוץ בקיצבות.

חוק התכנון והבנייה

לאחר שעלה בידי ממשלת נתניהו להשיג אישור לחוק ההפרטה של קרקעות המדינה, אושר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה חוק התכנון והבנייה במתכונתו החדשה.

בדומה להצעה לאשר תקציב לשנתיים, גם חוק זה נועד להחליק את הביקורת הציבורית על הליכי תכנון ובנייה ולחזק את הממשלה וגורמים פרטיים שהיא תשכור. במקביל, הצעת החוק הממשלתית הזאת היא עוד בשורה משמחת לספסרי הנדל"ן – תבוטל ההגנה על שטחים פתוחים. (לביקורת מפורטת על חוק זה – ר' "זו הדרך", 17.3).

חוק "הגייס החמישי"

בעקבות מסע ההסתה הפאשיסטי של קבוצת הימין הקיצוני "אם תרצו" נגד הקרן החדשה ונגד פרופ' נעמי חזן, הניח ח"כ זאב אלקין (ליכוד) על שולחן הכנסת הצעת חוק, שכותרתה – "חובת גילוי לגבי מי שנתמך בידי ישות מדינית זרה".

הצעת החוק של אלקין מנוסחת במטרה למנוע מימון מארגונים דמוקרטיים ושמאליים, הפועלים למען השלום ולהגנת זכויות האדם וזכויות חברתיות, באמצעות האשמתם ב"פעילות נגד המדינה", כלומר – נגד מדיניות הממשלה.

יוזמת חקיקה זו היא צעד מובהק של סתימת פיהם של מבקרי הממשלה ומדיניותה בשטחים הכבושים ובתחומי ישראל, וזאת באמצעים כלכליים – מניעת קבלת תרומות מגורמים כמו האיחוד האירופי וממשלות שונות. חשוב להזכיר בהקשר זה, כי כל הארגונים המקבלים את התרומות מחויבים כבר היום בשקיפות מלאה לגבי מקורות המימון.

בסיכום, המשותף לארבע יוזמות החקיקה שבוקרו לעיל הוא היותן מכשירים חוקיים-כלכליים לרמיסת יסודות של הדמוקרטיה – חופש הביטוי והביקורת הציבורית.