ליאוניד נבזלין, יו"ר חבר הנאמנים הבינלאומי של בית התפוצות, מצטרף כשותף ל"הארץ" לאחר שרכש 20% ממניות החברה לפי שווי חברה של 700 מיליון שקל לאחר ההנפקה. התמורה הכספית תוזרם במלואה לחברה, ונבזלין יצטרף למועצת המנהלים של העיתון. לאחר גיוס ההון, תחזיק משפחת שוקן 60% ממניות החברה וחברת ההוצאה לאור דומונט שאוברג, מקלן, גרמניה, ב-20% מהן. כך נמסר הבוקר ב"הארץ".

נבזלין (51) היה מראשוני היזמים הצעירים ברוסיה, שביחד עם מיכאל חודורקובסקי הקימו ברוסיה בשנות השמונים המאוחרות של המאה הקודמת פעילות עסקית, ששיאה היה חברת הנפט "יוקוס". הוא, יחד עם קבוצה של אוליגרכים, ניצל את התפקרות ברית המועצות ובמסגרת תכנית ההפרטה הנרחבת רכש חברות, בייחוד בתחום האנרגיה. במקביל לפעילותו העסקית כיהן נבזלין בתפקידים ציבוריים שונים והיה סגן המנהל הכללי של סוכנות הידיעות "טאס" ונשיא הקונגרס היהודי הרוסי. נבזלין גם כיהן תקופות קצרות כסנאטור מטעם מורדוביה במועצת הפדרציה הרוסית וכרקטור האוניברסיטה למדעי הרוח של רוסיה.

כאשר בשנת 2003 בכירי "יוקוס" והחברה עצמה הפכו להיות יעד לרדיפה על ידי הממשלה הרוסית, נבזלין עזב את רוסיה ועלה לישראל. מאוחר יותר, ובהיעדרו, הועמד לדין פלילי באשמות של קשירת קשר לרצח, והורשע בשנת 2008. קודם לכן, הממשלה הרוסית ביקשה מישראל את הסגרתו לרוסיה, אולם משרד המשפטים התנגד לבקשה וקבע שכל הראיות בבקשת ההסגרה של ממשלת רוסיה כנגד נבזלין אינן קבילות. בג"ץ, שנדרש לעניין בעקבות עתירה לגרשו, חיזק בהחלטתו את עמדת משרד המשפטים ופסק כי: "מדובר בראיות מפי השמועה, שאינן מצדיקות ולו הגשתה של עתירה לבית משפט להורות על הסגרתו של נבזלין". נבזלין עתר לבית הדין לזכויות אזרח בשטרסבורג כנגד פסק הדין הרוסי, בטענה של עיוות דין חמור. עדיין לא ניתנה החלטה בעתירה זאת..

נבזלין, שהונו הוערך ב-2003 על ידי המגזין פורבס בכ-1.8 מיליארד דולר, כיכב במקום 17 ברשימת עשירי ישראל שפרסמה לפני מספר חודשים העיתון "מעריב". עוד עולה מישיבה של ועדת הפנים של הכנסת שנערכה ביולי 2007 עולה כי שר הפנים דאז, אביגדור ליברמן, העניק דרכון ישראלי לנבלזין, באורח יוצא דופן, חרף העובדה שלא היא זכאי לו. לפני כ-6 שנים רכשו הוא ושני שותפיו 26% מחברת מודגל של דיוויד פדרמן, בעלת השליטה במפעלים פטרוכימיים, תמורת כ-50 מיליון דולר. הם גם הלוו לבעלים, שכן בנק הפועלים, שנתן אשראי לחברה, סירב לקבל את האוליגרכים כשותפים בחברה שהוא מממן. .

חוסר האמון בהם נמשך עם סירובו של היועץ המשפטי לממשלה אז, מני מזוז, לאפשר לחברה להתמודד על רכישת השליטה בבתי הזיקוק בגלל ענייניהם עם הקרמלין. ב-2008 מכרו השלושה את אחזקותיהם במודגל כדי לא לעמוד בדרכה של עסקת בתי הזיקוק..