מול נצח הכיבוש של נתניהו – התגייסות רחבה להפגנת ה-4 ביוני ב-7 בערב בכיכר רבין בת"א.

הלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) פרסמה ב-27 במאי 2011 הודעה, הקוראת לכל שוחרי השלום, יהודים וערבים, להשתתף בהפגנת ה-4 ביוני בתל-אביב ולהוכיח חד-משמעית: יש בישראל התנגדות רחבה למדיניות הסירוב והאסון של נתניהו, ותמיכה רחבה בכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית, בכל השטחים הכבושים מאז 1967, בצד ישראל.

בהודעה של הלשכה הפוליטית של מק"י נאמר:

נאומיו של ראש הממשלה נתניהו בכנסת ובארצות-הברית הוכיחו פעם נוספת, כי הוא מעדיף את הנצחת ההתנחלויות והכיבוש על פני הסיכוי לשלום עם העם הפלסטיני. מאחורי הניסוחים הפתלתלים נחשף שוב נתניהו, מנהיג הימין הסיפוחיסטי, השולל נסיגה לקווי ה-4 ביוני 67'; המתכנן לספח שטחים נרחבים בגדה בעילה של "צורך לאומי וביטחוני"; השולל את הפתרון של שתי בירות, ישראלית ופלסטינית, בירושלים; המסרב לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים על בסיס החלטות האו"ם; המקווה שהרפתקה צבאית נוספת תוריד מעל סדר היום את פירוק ההתנחלויות. נתניהו שב והוכיח, כי דיבוריו בדבר "מדינה פלסטינית" הם תרגיל רטורי, שנועד להחליש את הלחץ הבינלאומי הגובר על ישראל לסגת מכל השטחים הכבושים מאז 67'.

בנאומיו, נתניהו נופף שוב באופציה הצבאית נגד אירן, שתסבך  את האזור במלחמת טילים, העלולה לזרוע הרס נורא. הוא חזר על איומיו גם לאחר שראש המוסד היוצא, מאיר דגן, פרסם ב-6.5.11 אזהרה יוצאת דופן מפני ההשלכות החמורות של הרפתקת מלחמה נגד אירן.

על אף ההתבטאויות הקיצוניות של נתניהו, הסותמות את הגולל על חידוש המשא-ומתן המדיני עם אש"ף, מעדיף הנשיא אובאמה לתת ביטוי לקו האמריקאי המוכר של גיבוי כל-צדדי לממסד הישראלי. אובאמה אימץ בפועל את הסרבנות הישראלית כלפי פירוק ההתנחלויות וחלוקת ירושלים וכלפי הכרה הצפויה של עצרת האו"ם במדינה פלסטינית עצמאית בקווי 67'. וכך התנפצו להן באחת הן האשליה, שהממשל של ארה"ב יכפה הסדר מדיני על ישראל, והן האשליה, שנתניהו מוכן לעשות צעד בכיוון של הסדר שלום יציב.

הלשכה הפוליטית של מק"י מדגישה, כי נתניהו מחריף את איומיו גם על המרחב הדמוקרטי בישראל. בנאומו בכנסת (23.5.11) הכריז נתניהו, כי הבעיה על סדר היום אינה קיום פלסטין, אלא קיום ישראל. "אנחנו נלחמים על חיינו" – הכריז. העמדת הבעיה המדינית על הראש נועדה לא רק לשלול את כינון פלסטין העצמאית בצד ישראל, אלא גם לעשות דמוניזציה לכל מי שתומך בכינון מדינה פלסטינית בקווי יוני 67', בהצגתו כמי שכאילו מפקיר את חייהם של אזרחי ישראל. זו הסתה גלויה, המכשירה את הקרקע להחרפת הרדיפה נגד כוחות השלום בישראל.

אך כוחות השלום, בניגוד לנתניהו, אינם הוזים. הם מעודדים מהתמיכה הבינלאומית המתרחבת במאמץ הפלסטיני החשוב להשיג הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית בקווי 67', ומטים כתף למאמץ זה.

מק"י ושותפיה בחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) יתייצבו בהפגנת ה-4 ביוני עם כוחות שלום מגוונים נוספים, במטרה להשמיע קול של תקווה באזני העם בישראל, עמי האזור ועמי העולם. חד"ש תציג גם בהפגנה זו את תוכניתה לשלום כולל ויציב, שבמרכזו – הכרה במדינה פלסטינית בקווי ה-4 ביוני 1967, שתי בירות בירושלים, פירוק ההתנחלויות, ופתרון בעיית הפליטים בהתאם להחלטות האו"ם.

הלשכה הפוליטית של מק"י מביעה את הערכתה לחברות ולחברים, הפועלים במסירות לבניית הקואליציה של ה-4 ביוני ולהצלחת ההפגנה, וקוראת לחברי המפלגה וידידיה ולחברי בנק"י להשתתף בהפגנה ולגייס אליה רבים.