19 המשפחות: הון בשלטון

    עוד עולה מהדו"ח של בי.די.איי., כי הקף ההכנסות של 500 החברות המובילות בישראל מוערך ב-770 מיליארדי שקלים, וחלקן של 19 המשפחות המובילות בהכנסות אלה מגיע ל-300 מיליארדי שקל בקירוב, שהם שליש מההכנסות של 500 החברות. ב-2007, ההכנסות של 19 המשפחות היו שוות ל-88% מתקציב המדינה. לשם השוואה, ב-2005 הסתכמו ההכנסות 18 המשפחות המשפיעות במשק ב-198 מיליארדי שקל, שהיוו אז "רק" 77% מתקציב המדינה.

במה שולטות המשפחות העשירות ביותר?

    קבוצת האחים עופר – בבתי הזיקוק, בעסקי ספנות; נוחי דנקנר – בקבוצת אי.די.בי, בבנק הפועלים, בסלקום, בכלל החזקות ביטוח, בכור ומכתשים-אגן; משפחת תשובה – בחברת דלק; קבוצת ויסמן – בחברת אלון; חיים סבן – הבעלים של בזק שהופרטה; משפחת אריסון – בבנק הפועלים ובשיכון ובינוי (הבנק היה בידי הממשלה, חברת הבנייה הייתה פעם הסתדרותית); משפחת בינו – בחברת פז ובחברת רשת (הערוץ השני).

    גם בקרב 19 המשפחות המובילות ניכרת מגמה של ריכוזיות גוברת. דנקנר מחזיק לבדו ב-19% מהכנסותיה של קבוצה זו, לעומת 15% בשנה הקודמת. הכנסות החברות שבשליטתן של חמש המשפחות המובילות – דנקנר, האחים סמי ויולי עופר, יצחק תשובה, דודי ויסמן וחיים סבן – עלו מ-107 מיליארדי שקל ל-151 מיליארדי שקל. חלקן של חמש המשפחות בהכנסות קבוצת ה-19 זינק אשתקד מ-54% ב-2005 ל-61% ב-2007.

    סוד הריכוזיות של המשפחות העשירות במשק הישראלי הוא, שהמדינה, באמצעות ההפרטה, מגדילה את הונה של האוליגרכיה המקומית. בדו"ח שפורסם צוין, כי הכנסות קבוצת עופר עמדו ב-2007 על כ-56 מיליארד שקל – בעיקר בזכות הפרטת בתי זיקוק והגידול בהכנסות החברות שבשליטת המשפחה – צים וכימיקלים לישראל, שאף הן היו בעבר בבעלות המדינה והופרטו. בזכות הגידול בהכנסותיה, שמקורן בחברות שהופרטו, עברה משפחת עופר מהמקום השני בדירוג המשפחות העשירות ב-2006 למקום הראשון בדו"ח המתייחס ל-2007.

    אבל ההתעשרות מההפרטה היא גם סיפורן של המשפחות האחרות. רובן הגדילו את הונן הודות לחברות, למפעלים ולתאגידים, שפעם היו בבעלות הממשלה וההסתדרות, כולל הבנקים הגדולים. תרומת המדינה לריכוז ההון במשק הקפיטליסטי הישראלי היא מרכזית. יש הסבורים, שבעידן הגלובליזציה, המדינה הולכת ונחלשת. זה נכון בכל הנוגע לרווחת האזרחים. וזה בהחלט לא נכון, כאשר מדובר בהגנת האינטרסים של העשירים ביותר.

    מעתה אין לדבר על "קשר בין הון לשלטון". נכון יותר להגדיר את המצב הקיים בישראל כך: ההון בשלטון.