מזכ"ל איגוד הסופרים התוניסאים: בלי השמאל, האביב הערבי לא יהיה

האם ניתן לערוך סיכום ביניים של התקוממויות העממיות בארצות הערביות? מה תפקיד השמאל בארצות אלה? שאלות אלה מעסיקות את העיתונאי והסופר הקובני ארנסטו גומס אבסקאל, בעבר שגריר ארצו במספר מדינות במזה"ת, המטפח קשרים עם תנועות לשחרור לאומי ומפלגות שמאל באזור.

2013-12-03_203151

פעילי ה"חזית העממית" מפגינים במרכז תוניס (צילום: הומניטה)

להלן חלקים מתוך ריאיון ארוך שקיים באחרונה גומס אבסקאל עם מזכ"ל איחוד הסופרים של תוניסיה, כמאל חמדי. הסופר והמשורר חמדי נמנה עם פעילי השמאל הבולטים בארצו. הוא אסיר פוליטי לשעבר שישב עשור בכלא בעת שלטונו של בן עלי. הריאיון פורסם בכלי תקשורת קובנים, ובאתר "רבליון".

"ברחבי אמריקה הלטינית היינו עדים בעשורים האחרונים להתקוממויות עממיות הדומות מאוד ל-'אביב הערבי'", פתח ושאל גומס אבסקאל. "ההתקוממויות הצליחו להדיח שלטונות מושחתים, ולשנות יחסי כוחות חברתיים ופוליטיים. זאת, חרף העובדה שהתנועות נאבקו נגד האוליגרכיות המקומיות, שנהנו מתמיכת האימפריאליזם האמריקאי. כעת ישנן ממשלות שמאליות במדינות כגון ונצואלה, אקוודור, בוליביה, ניקרגואה, אורוגואי, ברזיל, קובה, ועוד. האם אנו עדים לתהליך דומה בארצות הערביות?".

לדברי כמאל חמדי, מה שהתחולל באמריקה הלטינית שונה מאוד ממה שמתחולל כעת בארצות הערביות. הדיקטטורות הן אותן דיקטטורות. אבל צורות המאבק הן שונות. שם, תנועות עממיות הצליחו להתגבר על הריאקציה ועל האימפריאליזם. לעומת זאת בעולם הערבי, הריאקציה והאימפריאליזם צידדו בחלק מהתקוממויות, במטרה להחליף את הדיקטטורות הוותיקות והבלתי יעילות במשטרים חדשים, המסוגלים להוסיף ולשרת אותם אינטרסים.

"בתנועות העממיות באמריקה הלטינית השתתפו ומשתתפים האגפים המתקדמים של הכנסייה. ואילו כאן, המסגד היה תמיד מקום לגיבוי הסדר החברתי הקיים ולתמיכה במשטרים השונים. פורסמו אף פסקי הלכה אסלאמיים המתירים את דמם של אלה המעזים להתקומם נגד השלטון. באמריקה הלטינית ההנהגה הייתה בידי כוחות שמאל, שנאבקו נגד עוני ושיעבוד. לעומת זאת, בתהליך 'האביב הערבי' אנו מוציאים כוחות המצדדים בשעבודם של בני אדם אחרים, וזכו בתמיכת צבאות ושירותי ביון זרים", אמר חמדי. לדבריו, טיפשי להאמין כי נפתח עידן מהפכני במזרח התיכון, אשר יוביל למיגורו של העולם הישן ולבניית עולם חדש, בו יינתן מענה הולם לדרישות העממיות. "מבחינתי, ניתן יהיה להגדיר את 'האביב הערבי' כתנועה לשחרור רק כאשר כוחות שמאל יהיו הגמוניים בתהליך זה. בינתיים, ארה"ב מעניקה את תמיכתה לכוחות האסלאמיים כדי שאלה יגיעו לשלטון וכדי לשמור על האינטרסים שלה", הוסיף

המראיין, גומס אבסקאל, ציין כי לכוחות האיסלאמיים שהגיעו לשלטון בארצות השונות, אין תכניות מגובשות לפתרון הבעיות המבניות, כגון הדיור והעוני והמחפיר.

חמדי הסכים, והזכיר כי בטרם הגיעו התנועות האסלאמיות לשלטון, הן טענו כי הן מצדדות ב-"דגם הטורקי", של שלטון מוסלמי 'נאור' ו-'ליברלי'. ורבים נהו אחר אשליה זו, רק כדי לגלות כי בהיות האחים המוסלמים בשלטון, הם הוכיחו כי אין ביכולתם להוציא אל הפועל פרויקטים של קידמה חברתית או של פיתוח האזורים המוחלשים. רוב האזרחים נותרו בעוניים.

בתוניסיה שולטת כעת קואליציה הכוללת גם את הימין האיסלאמי הקיצוני, האחראי לרציחתם של מנהיגים חילוניים מהשמאל. בלוב המצב דומה, ושם המיליציות אף חטפו את ראש הממשלה.

המראיין הקשה והזכיר כי בתוניסיה, בשונה מלוב, קיימים כוחות שמאליים בלתי מבוטלים, הן בפרלמנט והן באיגודים המקצועיים, המנסים להתמודד עם הימין.

חמדי השיב כי מזה כשנה, כוחות השמאל משתפים פעולה עם תנועות לאומיות מתקדמות, והתאחדו במסגרת גוף הנקרא "החזית העממית", שהתייצב מול הממשלה האיסלאמית. זו האחרונה נהנית מכסף רב אשר זורם אליה מקטאר, בתמיכת ארה"ב, במטרה לייצבה ולבססה. הרקע להקמת "החזית העממית" הוא הפירוד והיריבות ששררו בקרב שורות השמאל. מול הממשלה הימנית החזקה ניצב שמאל מפולג, בעיקר בגלל מחלוקות של אגו בין מנהיגים. אך תוצאות הבחירות הוכיחו כי הפילוג בשמאל לא משרת איש, והוחלט על הקמת "החזית העממית". "'החזית העממית' מייצגת את התקווה להחליף את השלטון האיסלאמי, ולמנוע כינון משטר העלול להיות חשוך הרבה יותר ממשטרו של בן עלי", אמר חמדי.

הריאיון עם כמאל חמדי פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2013break/12/G47_2013.pdf