המונים מפגינים בתל-אביב, אמש (צילום: אקטיבסטילס)

"ראש הממשלה כנראה מתקשה מאוד להאזין לכאבים ולתביעות של כולנו, העם אותו הוא מתיימר לייצג. מול אוזניו האטומות נוצרות שפה אחרת והתנהגות אחרת", המשיכה ליף בדבריה. "אנחנו יוצאים לרחובות ודורשים שינוי של השיטה, בעוד הוא מקים עוד ועדה ומנסה להימלט מהאחריות הבסיסית שלו ושל ממשלתו כלפינו. מר נתניהו, אתה מוכרח להבין שהידברות תוכל להתקיים מצדנו באופן אחד ויחיד – בשקיפות מול כולנו, כל הציבור. לא מול מליאת שרים, אלא מולך".

בהמשך מסיבת העיתונאים, דחו יוזמי המחאה את דברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו הבוקר, וטענו כי "אינם נושאים עמם כל בשורה". "ראש הממשלה מנסה להפחיד את הציבור באומרו שצדק חברתי יביא לקריסה כלכלית", הוסיף רגב קונטס, "עליו לפקוח את עיניו ולהבין שהקריסה הכלכלית כבר בעיצומה. השיטה היא זו שקורסת. היא זו שמוציאה את ההמונים לרחובות – בישראל, כאן ועכשיו.

"העם דורש שינוי עמוק וראש הממשלה משיב בהצעה מניפולטיבית, שלופה מהשרוול, חסרת עקרונות וחסרת מטרות", האשים קונטס. "זו אינה התנהלות אחראית. יתרה מכך, ראש הממשלה אינו לוקח אחריות אישית על המצב, אלא מבקש למנות ועדת שרים, שתיוועד עם שולחנות עגולים וכן הלאה וכן הלאה. הוא אינו מבין עדיין אחריות מהי".

יצוין שמנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, הודיע הבוקר (ראשון) כי הוא עוזב את המשרד על רקע המחאה החברתית וחילוקי דעות עם שר האוצר יובל שטייניץ. שני כתב במכתב ההתפטרות בו נאמר "ברצוני להודיעך על החלטתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל משרד האוצר. חילוקי דעות בנושאים מהותיים מזה זמן רב ואופן ההתנהלות השוטפת מביאים אותי להחלטה קשה זו. לצערי הרב, רצוני לתרום למדינת ישראל מניסיוני העסקי והניהולי אינו יכול לבוא למיצוי מלא בתנאים אלה. אירועי הימים האחרונים מעצימים את הבעיות שתיארתי ומחזקים את דעתי כי בנסיבות הקיימות לא אוכל למלא את תפקיד מנכ"ל האוצר כפי שאני רואה לנכון. אני מודה לך על האמון והתמיכה במהלכים שהובלתי. אמשיך בתפקידי עד מציאת מחליף במידה ותבקש זאת".

המונים מחו ברחבי הארץ: "העם נגד הממשלה"

כאמור, יותר מ-150 אלף עובדות, עובדים ובני משפחותיהם יצאו אמש לרחובות מקריית שמונה ועד באר שבע עם מסר של אי-אמון כלפי מדיניות ממשלת נתניהו. מפגינים בת"א: "זו אינה צעקת מפונקים. זו צעקה של אלה שעובדים". אלפים בירושלים, בחיפה ובבאר שבע: "הגיע הזמן לסגור חשבון".

בזמן ההפגנה ההמונית בתל אביב, הדליקו מספר צעירים כתובות אש, שקראו: "תל אביב עולה באש". במקביל, על הבמה, שרו חמי רודנר ודן תורן על "אימפריות נופלות לאט" וברי סחרוף הצהיר: "עוד חוזר הניגון", תוך שהוא קורא להמון לא לפחד ולא לוותר. יהודה פוליקר עודד את המפגינים הרבים וקרא להם לא להתייאש. "אם סופה היא שיר של רוח, איזה מנגינה יש לתקווה? אתם התקווה, תמשיכו ככה", קרא פוליקר, "אתם התחלתם את הסופה ואתם תקבעו איך תישמע התקווה שלנו". מארגני המחאה קראו: "הון, שלטון, עולם תחתון", "ביבי הביתה" ו"רוצים צדק חברתי". לדבריהם, הם "דורשים תשובה – ולא יצחק תשובה". עוד מאות הניפו דגלים אדומים ואת הכרזות של חד"ש: "הממשלה נגד העם – העם נגד הממשלה", "אנשים לפני רווחים" ו"נשים לפני רווחים".

אלפים רבים התקבצו בירושלים, בחיפה ובבאר שבע, מגובים בעצרות המוניות נוספות שהתקיימו בערים רבות בארץ. תלונות על יוקר המחייה התערבבו במחאת הדלק, הנדל"ן ואטימות הפוליטיקאים. השלטים הרבים – רובם מנוסחים על ידי המפגינים עצמם – הביעו סלידה מחיי היומיום בישראל, שהפכו קשים יותר ויותר.

מאות מפגינים מהמאהלים בכפר סבא ורעננה הפגינו בצומת רעננה, שרקו במשרוקיות וקראו: "הגיע הזמן לסגור חשבון". במודיעין התקבצו מאות אנשים להפגין נגד יוקר המחייה. כך גם בנצרת, בה נערכה עצרת ערבית יהודית ביוזמת חד"ש ומק"י,  ובצומת סביון. מאות בני אדם מהמאהל בנתניה צעדו לאורך רחוב הרצל והגיעו לכיכר העצמאות בעיר, שם הפגינו לעיני אלפים, שרקו והניפו שלטים: "דור שלישי לשכונת מצוקה". באשדוד הפגינו כ-2,000 בני אדם מול בניין העירייה. גם בקריית שמונה נערכה תהלוכה בהשתתפות למעלה מאלף מפגינים – מכיכר צה"ל, שם מתגוררים במאהל סטודנטים ממכללת תל חי, עד לצומת רסקו.

העצרת המרכזית בצפון הארץ התקיימה בחיפה, שם נוצרה אחת המחאות הגדולות שידעה העיר. קרוב ל-10,000 מפגינים קיימו "מסע אלונקות" שנע לאורך כמה מאות מטרים בדרך מוריה, הציר המרכזי בכרמל, עד לצומת מרכז חורב. מלבד תושבי חיפה, השתתפו בצעדה גם תושבים מהקריות, מהגליל המערבי ומאזור טבריה ועמק הירדן. בין הבאים, בולטות משפחות שלמות, בהן נועם וגילה מנשר, שהגיעו עם הבנות אבישג וניצן. השניים עובדים באוניברסיטת חיפה, סיפרו שהביאו את בנותיהם כדי ללמוד שיעור בדמוקרטיה ואזרחות ולנהל עימן את המלחמה לחיים שפויים.

אלפי הצועדים בירושלים יצאו מ"גן הסוס" במרכז העיר, מקום מושבו של מאהל הצעירים והסטודנטים. הצעדה עברה במאהל מחוסרי הדיור שהוקם בגן העצמאות והסתיימה בעצרת מול בית ראש הממשלה, בה ינאמו נציגים של מגזרים ומקצועות שונים. בין הצועדים צעירים, סטודנטים, נציגים של מאבק הרופאים ועובדים סוציאליים. הם נושאים מגוון של שלטים המבטאים את מטרותיה השונות של המחאה: "ירושלים של זהב ושל עושק ושל הון", "דיור, חינוך, בריאות, מזון – לא צריך להיות בעל הון". בבאר שבע נאספו אלפי אנשים במאהל המחאה והחלו צועדים לעבר בניין העירייה. במאהל שבשדרות רגר, ליד מרכז המורים ומול אוניברסיטת בן-גוריון נוסף אוהל של תושבי אל-עראקיב, יישוב בדואי שנהרס 24 פעמים בשנה האחרונה.

בנתניה צעדו מאות מפגינים ברחוב הרצל עד לכיכר העצמאות. המפגינים נשאו שלטים בהם נכתב: "דור שלישי למצוקה" ו-"העם רוצה צדק חברתי". כשהגיעו לכיכר קפצו חלק מהמפגינים למזרקה. "אנחנו באוהלים, אין לנו מקלחות. כבר יותר משבוע שלא התרחצנו. זאת הזדמנות לשלב בין מקלחת למחאה", סיפרו. בעקבות גל המחאות מסר ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש): "רוח רעננה של שינוי מנשבת בארץ כולה בעוצמה. מאבק שהחל בתל אביב התפשט לערי ישראל מצפון עד דרום. המחאה הזאת לא תסתפק בסוכריות ולא תקופל באמצעות ספינים. העם דורש צדק חברתי! ממשלת נתניהו שמובילה מדיניות המעשירה את הטייקונים ופוגעת ברוב העצום של האזרחים צריכה היום ללכת הביתה!"

עצורים בתל-אביב

בית משפט השלום בתל-אביב שחרר הבוקר (ראשון) בערבות עצמית את שמונת המפגינים, שנעצרו הלילה כשחסמו את צומת הרחובות אבן גבירול וקפלן בעיר. השופט שאול אבינור דחה את בקשת המשטרה להרחיק את העצורים ממתחם אוהלי המחאה בשדרות רוטשילד ואמר כי באירועים דומים להבא, יש לשחרר חשודים שכאלה בתחנת המשטרה – ולא להביאם בפני שופט. פרקליטם של השמונה, עו"ד ברק כהן, אמר כי “החשודים אינם עבריינים. הם מלח הארץ של החברה ועל יסוד התנהגותם תהיה תקווה למדינה הזאת".

השופט אף הוסיף ביקורת על המשטרה שמצאה לנכון לגרור את שמונת החשודים בהם רן כהן מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, לבית המשפט במקום לשחררם בתחנה. הוא קבע שהבאתם לבית המשפט כרוכה בהטרדתם ויוצרת עומס מיותר על מערכת המשפט.

"החשודים הם לא עבריינים, הם מלח הארץ של החברה ועל יסוד התנהגותם יש לחברה הזו עתיד", אמר עורך הדין ברק כהן שלקח על עצמו את ייצוג העצורים בהפגנה, "המאבק על זכויות אדם הוא לא קונצרט. מצופה ממדינה שמחשיבה עצמה לדמוקרטית שתנהג על פי קנה המידה הראוי למשטרה מסוג זה משמע, מפגין שרוקד ברחוב בטח שאין להשיב באלימות", הוסיף עו"ד.