האגודה לזכויות האזרח לקראת יום ירושלים: 1200 ילדים פלסטינים נחקרו אשתקד

מעצר של ילדים בני פחות מ-12, מספר הולך וגדל של הפרות סדר וידויי אבנים ופעולות ענישה קולקטיבית – כך עולה מדו"ח שפרסמה הבוקר (יום ג') התנועה לזכויות האזרח, לקראת יום ירושלים שיצוין מחר. מוקדי החיכוך העיקריים הן השכונות סילוואן ועיסאוויה.

מנתוני האגודה עולה כי במהלך 2010 נחקרו כ-1,200 ילדים בחשד ליידוי אבנים, 759 נעצרו בחשד ל"עבירות לאומניות" וב-226 מקרים הוגשו כתבי אישום ובוצעו מעצרים עד תום ההליכים.

 

הפגנה נגד ההתנחלות בשייח' ג'ראח (צילום: אקטיבסטילס)

"הפער הגדול בין מספר הילדים שנחקרו ונעצרו לבין מספר כתבי האישום שהוגשו, מחזק את תחושתם של התושבים הערבים כי מרבית המעצרים והחקירות הללו נועדו להטיל מורא על הקטינים, לאסוף מהם מידע ולגרום להם בדרך זו שלא לשוב ולבצע את המעשים אשר בביצועם הם נחשדים", נכתב.

הדו"ח מדגיש כי על-פי חוק אין לעצור ילדים מתחת לגיל 12 משום שהם מתחת לגיל האחריות הפלילית. המחברים מתארים מקרים שבהם הוצאו ילדים ממיטותיהם באישון לילה, נעצרו ונאזקו ברחוב. כמו כן מתאר הדו"ח שוטרים שהשתמשו בחקירתם באלימות ובאיומים, וכן תלונות על קטינים שנחקרו ללא ליווי הוריהם.

הדו"ח מפרט חמישה תחומים עיקריים בהם קיימת אפליה בין האוכלוסייה היהודית לערבית בירושלים: נתק בין המשטרה לתושבים, התנהלות המשטרה בהפרות הסדר, אכיפה חלקית ובררנית, מעצרי ילדים בניגוד לחוק והרחקה ואיום על תושבים.

לטענת התנועה, חוסר האמון הבולט בין תושביה הערביים של ירושלים לבין רשויות החוק, מונע תלונות לגורמים אלו אלא במקרים חריגים. "בעיניהם המשטרה היא גוף עויין, מנוכר, בעל כוח המופעל בדרך כלל נגדם, המתעלם מצרכיהם וביטחונם ומעדיף את האינטרס של האוכלוסייה היהודית. תפיסה זו נבנתה אצל התושבים הערבים לאור ניסיון העבר, ובכך טמון המכשול הגדול לקיום מערכת אכיפת החוק בשכונותיהם"

עוד טוען הדו"ח לשימוש מופרז מצד המשטרה באמצעים לפיזור הפגנות, כולל ירי רימוני גז, בתוך שכונות מאוכלסות. "בסוכות האחרון מת הפעוט מוחמד אבו-סארה בעיסאוויה לאחר שככל הנראה שאף גז מדמיע שפוזר בכמויות גדולות וחדר לבית המשפחה", נכתב. כמו כן, מובאים שני מקרים מ"יום הנכבה" האחרון שבו גרמו רימוני גז לדליקות בבתים בסילוואן ובעיסאוויה.

בשכונות הערביות נערכים מבצעי אכיפה מוגברים, נרשמים דו"חות וקנסות באופן לא פרופורציוני וכל זאת כאמצעי להפעלת לחץ על האוכלוסייה תוך שימוש בענישה קולקטיבית. "כאשר הוגשו תלונות על כך למח"ש, רק במקרים בודדים הוגשו כתבי אישום. ברוב המקרים התיקים נסגרו. בשלוש השנים האחרונות ידוע לנו רק על שני מקרים בלבד שבהם המליצה מח"ש על הגשת כתבי אישום נגד שוטרים אלימים", נכתב בדו"ח.

טענה מרכזית אחרת היא לאכיפת החוק באופן סלקטיבי ולדין לא שווה בין יהודים ולערבים: "גבינו עדויות מהן עולה כי המשטרה מתעלמת מתלונות שהגישו ערבים על פגיעה ברכושם, גופם וביטחונם. לעומת זאת, כאשר יהודי מגיש תלונה נגד פלסטיני, המשטרה מיטיבה לעתים קרובות למצות את הדין ולמלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר. התנהלות זו בולטת במיוחד בסילוואן ושייח' ג'ראח". בהקשר זה נכתב כי האוכלוסייה הערבית נאלצת להתחשב בצרכי היהודים שחיים במזרח ירושלים בחגי ישראל, דבר הכולל חסימת מתחמים ציבוריים ורחובות ומנגד מעבר חופשי ליהודים.

לדו"ח המלא:

http://www.acri.org.il/he/?p=12153