במהלך כנס הקיץ הקצר נכנסו לספר החוקים מספר חוקים שקידם ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), חוקים היוצרים יחדיו מהפכה בחקיקה הסביבתית.

· חוק האכיפה הסביבתית הקנה סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים גם לפקחים של הרשויות המקומיות, והבטיח כי הכספים מאותם דו"חות יועברו לקופות העיריות במקום לקופת המדינה. זהו תמריץ כלכלי יעיל מאוד עבור הרשויות המקומיות לבצע אכיפה יעילה בתחום.

· אישורו בקריאה שניה ושלישית של חוק אוויר נקי הביא לסיומה עבודה מאומצת שהובילו ח"כ חנין ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ אופיר פינס פז (העבודה). מדובר בחוק מקיף ביותר שיאפשר התמודדות אמיתית עם זיהום האוויר הקשה הקיים האזורים רבים בארץ.

· חוק המזהם משלם, הצפוי להתקבל ביום ג' הקרוב בקריאה שנייה ושלישית, כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מינהלית ופלילית – נגד מזהמים. זהו חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.

כמו כן, חלה בכנס הקיץ התקדמות גם בקידומן של הצעות חוק סביבתיות חשובות נוספות (התייעלות אנרגיה במבני ציבור, הגברת אכיפה כלפי מזהמי מקורות מים ועוד).

 

לצד החקיקה הסביבתית-חברתית, חלה התקדמות משמעותית גם בחקיקה החברתית שקידם ח"כ חנין ובעיקר בהצעת החוק למניעת הפרטת טיפות החלב, בהסדרת זכותם של קטינים להליכים משפטיים חלופיים להליך הפלילי, בהגנה על הקרן לילדים ונוער בסיכון ועוד.

 

מצ"ב דו"ח המסכם את החקיקה בה היה מעורב ח"כ חנין בכנס האחרון. בדו"ח מפורטת גם פעילותו של חה"כ חנין כיו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית, לצדו של חה"כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד).

יריעת סיכום זה קצרה מלפרט את כלל הפעילות הפרלמנטרית שהתרחשה בכנס הקיץ (הצעות לסדר, שאילתות, דיונים יזומים בועדות). גם בתחום החקיקה אנחנו מסתפקים בהתייחסות לחקיקה שהוביל ח"כ חנין ולא למעורבות בהתנגדות, בתמיכה או בתיקון של חקיקה ביוזמות אחרות. לפרטים בעניינים אלה אפשר לפנות אלינו, חברי הצוות הפרלמנטרי, לפי הפרטים שבסוף מסמך זה.

 

1. סמכויות פקחי הרשויות המקומיות באכיפה סביבתיתההצעה מעניקה לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקיםסביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום). –

2. חוק המזהם משלם – החוק שולל את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה, באמצעות פסיקתקנס תוך התחשבות בשווי הנזק הסביבתי שנגרם, בטובת ההנאה שהושגה, או ברווחים שהופקותוך ביצוע עבירה, בשורה של חוקים שעניינם הגנה על הסביבה. החוק צפוי להתקבל ביום ג' הקרוב (29.7).

· חוק אוויר נקי–פז, הטיל על ח"כ חנין, להוביל את עבודת הועדה בכמה מהשלבים ההחשובים של העבודה. זהו חוק מקיף המסדיר באופן כולל, לראשונה בישראל, את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת. במסגרת החוק, הממשלה מחויבת להכין וליישם תוכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל, תוך הצבת יעדים ברורים, דרכי פעולה ולוחות זמנים להשגתם. יוקם מערך ניטור ארצי למדידת זיהום אוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. יווצר מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי, תוך שיתוף הציבור. יוטלו קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק. ייסגרו מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום. ייקבעו סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים בהם יותר השימוש בכבישי ישראל. – החוק אושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בנוסח רזה וחסר, כחלק מפשרה הפוליטית שאיפשרה את העברתו. בכנסת הנוכחית גובש החוק מחדש בעשרות ישיבות של ועדת הפנים והגנת הסביבה ובדיונים מרתוניים עם הגורמים השונים המעורבים. יו"ר הועדה, ח"כ אופיר פינס

 

3. איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים – תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים.

4. הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – דב הוא היוזם הראשון של החוק.

5. חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים.

6. חוק הודעה לעובד – חוק המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה בא לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו.

7. חוק לצימצום זיהום האוויר מתחבורההקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר. (פרק שפוצל מתוך חוק אוויר נקי ושמתקן את פקודת התעבורה) – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב

8. חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.

9. חוק ההגנה על הכנרתהחופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה. – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה

 

10. הצעת חוק אמצעי אכיפה כנגד מזהמי מקורות מים – הצעת החוק באה ליצורמנגנוני דיווח עצמי של מפעלים וגורמים מזהמים אחרים על היקף הזיהום שהם פולטים, ובכך לשפר את יכולת הפיקוח הציבורי עליהם. כמו כן, מוצע להפוך עבירות מסוימות בחוקהמים לעבירות של ברירת משפט, דבר שייעל ויאיץ את תהליך האכיפה.

11. הצעת חוק להבטחת המשך תיפקודה של הקרן לילדים ונוער בסיכון – הקרן לילדים ונוער בסיכון הוקמה במקורה כאמצעי להתמודד עם התרחבות העוני, המצוקה והבעיות החברתיות בקרב ילדים ונוער בעת הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים. במהלך השנים פיתחה הקרן מגוון פעילויות של עזרה לילדים ונוער בסיכון ופעילותה זוכה לשבחים מכל עבר. הקרן הוקמה בראשיתה מתוקף הוראת שעה בלבד שתוכננה לפוג בסוף שנת 2007, והוארכה בינתיים בשנה אחת בלבד. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הקרן תפעל באופן קבוע ולא באמצעות הוראת שעה בלבד.

12. הצעת חוק הזכות להליכים חלופיים לנוער – הצעת החוק נועדה לעגן לראשונה בחוק הישראלי את מקומם של ההליכים החלופיים בטיפול בעבריינות בני נוער. הליכים חלופיים כוללים מסגרות של טיפול ושיקום בני הנוער העבריינים מחוץ לכותלי בית המשפט והמערכת הפלילית הרגילה. ההליכים מתבססים על נכונות הקטין ליטול אחריות על מעשיו, ולהשתלב בתהליך שיקומי, לעתים קרובות תוך הפגשת העבריין עם קורבנותיו. הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מראה כי ההליכים החלופיים ועקרון "הצדק המאחה" שמשתקף בהם מבטיחים שיעורי שיקום גבוהים בהרבה ממערכות התביעה והכליאה הרגילות. דרכם לומדים בני הנוער להבין את המשמעות המזיקה של מעשיהם, לוקחים עליה אחריות ומפנימים את הנזק שהיא גורמת להם ולסביבתם. לפי הצעת החוק, יוצע לבני נוער שיואשמו בעבירות שאינן עבירות מין ושהעונש עליהן אינו עולה על חמש שנים הליך חלופי של גישור ושיקום.

 

13. הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים – הצעת החוק קובעת שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן אינה מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את שירותי הקבלן. מטרת הצעת החוק לשפר את ההגנה על עובדי הקבלן ולהילחם בתופעת "מכרזי ההפסד" בהם מוסדות גדולים מוציאים מכרזים לקבלני שירותים אשר ברור מהם כי קבלן השירותים לאיוכל להעסיק את עובדיו לפי דרישות החוק. הצעת החוק מוכנה להצבעה בועדה לקריאה שניה ושלישית.

14. הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה – הצעת החוקמחילה את חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה עד חמישה ליטרים ומטילה אחריות על יצרני ויבואני המשקאות לאיסוף מכלי המשקה הריקים, תוך קביעת יעדים כמותיים שיחולו ישירותעליהם. כמו כן מוגדל סכום הפיקדון, על מנת להגביר את התמריץ למחזר ולהגדיל את הכספים המושקעים בשיפור מערך האיסוף, הדורש שיפור רב. ההצעה עברה בקריאה טרומית אך מקודמת במקביל להצעת חוק ממשלתית דומה שעברה באותו היום בקריאהראשונה.

 

15. הצעת חוק התייעלות השימוש באנרגיה במוסדות ציבורמוסד בדיקה של תמונת הצריכה הנכחית של אנרגיה, ולפיה תיקבע תכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. ההצעהקובעת שיעורים מדויקים להפחתת צריכה זו, שיעורים שינתנו לשינוי הדרגתי בהמשך. כמו כן כוללת ההצעה שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, כיבוי ציוד חשמלי שאינו בשימוש ועוד. – בהצעה נקבע כי תיערך בכל

16. הצעת חוק לפינוי ופיצוי תושבי כפר שלםמשום שהגורמים האמונים על פינוי ושיקום השכונה הפסיקו להציע פיצויים ראוייםלתושביה. בנוסף, לאחרונה היו מספר אירועים בהם בוצעו פינויים של תושבים מחלקיםשונים של כפר שלם וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים. מפונים אלהמצאו עצמם בן לילה ללא קורת גג וללא כל פיצוי. הצעת החוק מציעה הסדר הגון המשחזר את תנאי הזכאות שניתנו בעברושכיום אינם ניתנים עוד. – לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות התשעים, הואט הליך הפינוי בשכונת כפר שלם שבדרום מזרח תל אביב, בין היתר,

17. הצעת חוק להחלפת מינוח פוגעני כלפי בעלי מוגבלויות בפקודת מס ההכנסה – פקודת מס הכנסה מעניקה זכויות שונות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלויות. ואולם, בנוסח המיושן של החוק נדרשים בני המשפחה לעשות שימוש במלים פוגעניות כלפי בני המשפחה בעלי המוגבלות כדוגמת "בלתי שפויים בדעתם", או "מפגרים". הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שביטויים מיושנים ופוגעניים אלה יוחלפו בביטויים מדויקים, ענייניים ושוויוניים יותר.

18. הצעת חוק ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית – הצעת חוק המבטלת את הפרצה בחוק התכנון והבנייה, אשר פטרה עד כו התקנת "מתקני גישה אלחוטיים" מהצורך בהיתרי בניה. מתקנים אלה שימשו בעבר את חברת בזק והיום לא נעשה בהם עוד שימוש. חברות הסלולאר טוענות כי חלק מסוגי האנטנות הסלולאריות נופל בגדר "מתקן גישה אלחוטי" ולפיכך יכלו לדלג על מערכת התכנון והבניה בכל הנוגע להתקנתן.

19. הצעת חוק חובת התקנת חסכמים במבני ציבורוזאת כדי לצמצם את הגירעון במשק המים הישראלי. – ההצעה מחייבת התקנת חסכמים (אביזרים חוסכי מים) בכל המבנים המשמשים מבנים ציבוריים

20. הצעת חוק הפחתת הפליטה של גזי חממהמהמגבלות, וקובעת חובות רישום ודיווח על גורמים הפולטים גזי חממה. כמו כן, מוצע להקים יחידת שינוי אקלים במשרדלהגנת הסביבה אשר תהא מופקדת על הנושא. – ההצעה מטילה מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, מטילה קנסות על החורגים

21. הצעת חוק עידוד תחבורת אופנייםהרגל, קובעת הוראות לשילוב אופניים ותחבורה ציבורית, בין היתר באמצעות העלאתאופניים על אוטובוסים ורכבות ויוצרת הסדרי חנייה נוחים. בנוסף, קיימים תמריציםכלכליים, הן למעסיקים והן למועסקים, על מנת לעודד רכיבה על אופניים למקום העבודה. – הצעת החוק מקדמת סלילת שבילי אופניים על מנת שלא לסכן את רוכבי האופניים והולכי

22. הצעת חוק הפסקת מענקים ממשלתיים למפעלים מזהמיםמזהמים. עוד קובעת ההצעה כי המפעלים יידרשו להפקיד התחייבות בכתב על כך שאיןבתכנית, במפעל או בכל גורם אחר שתחת שליטתם כדי לפגוע בסביבה. – ההצעה קובעת כי מענקים כספיים, המועברים למפעלים מתוקף חוק עידוד השקעות הון, לא יועברו למפעלים

23. תיקון מקיף בחוק איסור נהיגה בחופיםהתחום המוגן, קביעת האפשרות להטיל קנס על בעל הרכב לפימספר הרישוי של הרכב ועוד. – שורה של תיקונים בחוק איסור הנהיגה בחופים אשר מיועדת לייעל את האכיפה וההרתעה של החוק, בין היתר, באמצעות החמרת הענישה, הגדרה ברורה של התחומים האסורים בנהיגה, הטלת חובת סימון

24. הצעת חוק להארכת חופשת הלידה לכדי 16 שבועות.

25. הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמותבמדינת ישראל, למען הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור, החל באיתור וזיהוי הקרקעותהמזוהמות, דרך קביעת סטנדרטים לשיקום והטלת האחריות על כך, וכלה באפשרות לסיועבמימון הפעולות הדרושות. – הצעת החוק נועדה להציע הסדר משפטי מקיף אשר ייתן מענה מקיף לבעיית זיהום הקרקעות

26. הצעת חוק צמצום חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – הצעת החוק מצמצמת במידה ניכרת את החוק, שהכנסת חוקקה לפני מספר חודשים, שקבע שנסיעה באופניים ללא קסדה הינה עבירה פלילית. לפי ההצעה החדשה תוגבל ההצעה רק לנסיעה אתגרית וספורטיבית מחוץ לעיר.

 

27. הצעת חוק רישוי קבלני שירותים – הצעת החוק באה להחיל על קבלני השירותים (למשל בתחוםהאבטחה, הניקיון או הסיעוד) את כל החובות החלות על קבלני כוח אדם רגילים. ההצעה תובא לקריאה ראשונה ביום ב' הקרוב (28.7).

28. הצעת חוק שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד – הצעת החוק באה למנוע את האפשרות להפריט את שירותיהרפואה המונעת בישראל, את טיפות החלב והבריאות לתלמיד. ההצעה אושרה לקריאה ראשונה.

29. הצעת חוק חובת אריזה בשקית נייר – הצעה מבקשת לאסור בחוק על הרשתותלשיווק מזון לעשות שימוש בשקיות אריזה שאינן מנייר.

30. הצעת חוק בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות מים – מטרת הצעת החוק היא להטמיע את תהליך הטיהור ושיקום הקרקע בהליך התכנוני מראשיתו. הצעת החוק מחייבת הכללת הוראות המתייחסות לזיהום הסביבתי כבר במועד הגשת התכנית וכתנאי להפקדה על ידי מוסד התכנון.

31. הצעת חוק פרסום נגיש של סל הבריאות למבוטחים – מטרת הצעת החוק לחייב את קופות החולים לפרסם בכל מרפאה את רשימת התרופות, הטיפולים והשירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות, ולאפשר לציבור המבוטחים לעיין ברשימה זו בכל עת סבירה, להעתיקה או לצלמה.

32. הצעת חוק התיישנות עבירות שהתקיימו בעניינן הליכי חקירה או משפט – הצעת החוק באה להתמודד עם תופעת התמשכותן הארוכה של חקירות משטרה בישראל. הצעת החוקדנה במניעת איפוס תקופת ההתיישנות המתאפשרת היום למשטרה בכל פעולת חקירה שמבוצעת על ידה.

33. הצעת חוק איסור אפליה במתן שירותי ביטוח – הצעת החוק אוסרת על אפליה במתן שירותי ביטוח על רקע הלאום אומקום היישוב של מבקש הביטוח. הצעת החוק הונחה בעקבות ריבוי תלונות לפיהן חברותהביטוח אינן מספקות ביישוביהם של הפונים שירותי ביטוח, ובכלל זה שירותי ביטוח חובהלרכב. נוהג זה של חברות הביטוח רווח במיוחד בנגב, כמו גם בישובים ערביים בצפון.

34. הצעת חוק הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק –הצעת חוק הבאה להסדיר את הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק חדפעמיות בתהליך הדרגתי ותוך סיבסוד חלופות חסכוניות ומקיימות יותר.

35. הצעת חוק זכויות יוצרים – הגנה על זכויות אדריכליםמציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלההאם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרתזכויות יוצרים. – הצעת החוק באה להציעה איזון ראוי בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק

—

שורה ארוכה של הצעות חוק סביבתיות וחברתיות נוספות נומקו במליאה וממתינות לתשובת ממשלה. לגבי הצעות חוק אלה מתנהל מו"מ נמרץ עם גורמי הממשלה השונים על מנת להגיע להסכמות אשר תאפשרנה את קידומן גם של ההצעות הללו.

רשימת החוקים מונה גם חוקים שבצד ח"כ חנין היו להם יוזמים נוספים, וארגונים סביבתיים וחברתיים שונים תמכו בהם באופן פעיל. מפאת חוסר המקום לא פורטו יוזמי הצעות החוק האחרים, ולא הוזכרו שמות הארגונים. מידע זה ומידע נוסף על החוקים מצוי בקישורים להצעות עצמן.

 

השדולה הסביבתית-חברתית, בראשות ח"כ חנין וח"כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), החלה את פעילותה בתחילת הכנסת ה-17 כהמשך ישיר לפעילותה של השדולה בכנסת ה-16, עת עמדו בראשה ח"כ מלכיאור וח"כ עמרי שרון. כיום, השדולה הסביבתית-חברתית היא השדולה הגדולה והפעילה ביותר בכנסת ומונה כ-40 חברים.

השדולה עוסקת במגוון נושאים שעל סדר היום הציבורי במטרה לרתום את הכנסת ואת שאר מערכות השלטון לפתרונן של בעיות סביבתיות וחברתיות שונות. לעתים מהווה השדולה גורם המתאם את התערבותם של חברי הכנסת במאבקים סביבתיים שונים, ולעתים משמשת השדולה אכסניה להליך של גישור ודיון פתוח בין צדדים שונים המצויים במחלוקת.

 

בתחילת פגרת הקיץ השדולה מתכננת לבקר בכפר הלא מוכר דאר אלחנון שבואדי ערה, באזור המיועד להקמת מתקן חיל הים בחיפה ובאזור התעשייה ציפורית, שבאזור נצרת, אליו מתוכננים לעבור מפעילים מזהמים ממפרץ חיפה.

השדולה ציינה את יום הסביבה הבינלאומי בדיון על "עקרון הזהירות המונעת" הגורס כי במקרים בהם קיים ספק, צריך לפעול לפי העמדה המחמירה על מנת שלא לגרום לפגיעה סביבתית ובריאותית. באותו יום נדונו גם ההשלכות שבהקמת מכרה פוספטים באתר "בריר" ליד העיר ערד לה מתנגדים ראש העיר, תושבי העיר ואנשי מקצוע במשרד הבריאות. בעקבות הדיון הוחלט על הקפאת קידום התוכנית עד לבחינת ועדת מומחים בינלאומית את ההשלכות של כריית פוספטים על אוכלוסייה החיה בשכנות למכרה.

השדולה הסביבתית-חברתית ערכה מספר דיונים בנושא פרויקט התיירות בבקעת תמנע – עמק ססגון בעקבות התארגנות של תושבי האזור כנגד יוזמה להקמת פרוייקט תיירות באתר. כל הגורמים המעורבים הסכימו להצעת השדולה להכנת דו"ח בראשות פרופ' אלון טל בדבר חלופות לבניית הפרויקט בעמק ססגון. הדו"ח שהוכן מראה בבירור כי קיימות חלופות נוספות והשדולה פועלת לקדם אותן במהירות על מנת שלא לפגוע ביזמים.

חברי השדולה פעלו נגד התכנית הנדל"נית להקים פרוייקט כפר נופש בחוף פלמחים, לחקירת מבקר המדינה בעניין ולעצירת הפרוייקט עד השלמת החקירה.

 

השדולה ערכה סיור לבחינת זיהום נחלים וים באזור מפרץ חיפה-עכו, וההשפעות הסביבתיות של תכנית האב לנמלי ישראל, ביוזמת עמותת "צלול". השדולה קיימה סיור במפרץ חיפה ובחנה את בעיית החומרים המסוכנים ואת מפעל האמוניה. סיור המשך נערך על גבי ספינת גרינפיס.

 

עמותת "חיים וסביבה – ארגון הגג של הארגונים הירוקים בישראל" הגישה לשדולה את דו"ח אי הצדק הסביבתי 2007: צדק סביבתי במרחב העירוני בישראל לרגל יום ה-Habitat העולמי שהוקדש לנושא "עיר בטוחה היא עיר צודקת".

לקראת תקציב 2008 נערך דיון חירום בשדולה הסביבתית-חברתית בעקבות התמונה השחורה שהצטיירה ממנו.

התיקון לחוק הפיקדון עלה אף הוא בדיוני השדולה.

השדולה הסביבתית-חברתית התנגדה להחלטת הממשלה להקים יישוב חדש בואדי ערה בניגוד להחלטת בג"צ, בשטח המיועד להישאר פתוח.

השדולה ראתה חשיבות רבה לשיח משותף עם בתי נבחרים במדינות אחרות בנושאים של אנרגיה וסביבה. במסגרת זו הוזמן חבר הקונגרס האמריקאי הנרי ווקסמן לשוחח עם השדולה. חבר הקונגרס היה מהמובילים של חוק אוויר נקי בארצות-הברית.