על פי נתוני הארגון לזכויות אדם בצלם, ישראל מחזיקה ב-11 קטינים פלסטינים ובשתי קטינות פלסטיניות במעצר מנהלי ממושך ללא משפט, אשר כלואים בתוך ישראל בניגוד לחוק. מספר העצירים המנהליים הכולל עמד בסוף חודש יוני עמד על 730.
שתי הקטינות הכלואות, סלווא סלאח וסרא סירווה, בנות 17, נעצרו ב-5 ביוני בידי כוחות הביטחון הישראליים, באישון לילה, והן מוחזקות בכלא דמון, בתוך ישראל, ללא הפרדה מאסירות בגירות. תוקף צווי המעצר שהוצאו בעניינן ארבעה חודשים, אך המפקד הצבאי יכול להאריך את תקופת המעצר ללא הגבלה לתקופות מצטברות של עד שישה חודשים כל אחת.
מעצר מנהלי מבוצע על-סמך הוראה מנהלית בלבד, ללא הכרעה שיפוטית, ללא כתב אישום וללא משפט. המשפט הבינלאומי הציב הגבלות נוקשות על השימוש באמצעי זה בשל הפגיעות הקשות בזכויות לחירות ולהליך משפטי הוגן הטבועות בו ולנוכח הסכנה הברורה לניצולו לרעה. האופן שבו ישראל משתמשת באמצעי זה עומד בניגוד בוטה להגבלות אלה. במהלך השנים החזיקה ישראל פלסטינים במעצר ממושך, מבלי להעמידם לדין ומבלי למסור להם במה הם חשודים או מה עילת המעצר. כאשר עצירים מגישים ערעור, לא ניתן להם או לעורכי-דינם לראות את חומר הראיות. בכך שמה ישראל ללעג מערכת ההגנות שבחוק הישראלי ובמשפט הבינלאומי, אשר נועדו להבטיח את הזכות לחירות ולהליך הוגן, את זכות הטיעון ואת חזקת החפות.
בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשימוש ישראל במעצר מנהלי של קטינים, שהנו חמור במיוחד. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד קובעת כי "לא יישלל החופש מילד שלא כדין או באופן שרירותי. מעצרו, חבישתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו רק כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים הקצר ביותר".
מבצלם נמסר כי "על ממשלת ישראל לשחרר את כל העצירים המנהליים ולחדול משימוש גורף ובלתי-חוקי באמצעי זה. אם ישנן ראיות מספיקות להעמדה לדין של מי מן העצורים, הרי שיש להגיש נגדו כתב אישום ולאפשר לו להתגונן בבית המשפט".
