לואאי אוסמה רג'ב סובח, בן 10, הוא תלמיד בית ספר ותושב בית להיה שבצפון רצועת עזה. להלן עדותו שגבה איש בצלם, עאטף אבו א-רוב, בטלפון ביום שני השבוע: "אני בן 10 וגר עם המשפחה שלי בבית להיה. כמה ימים אחרי שהתחילו ההפצצות הישראליות על הרצועה המשפחה שלי עברה לגור בבית הספר לבנות של אונר"א שליד בריכת אבו ראשד. ביום רביעי (7.1.09) בבוקר אנשים התחילו להסתובב ברחובות וחשבנו שהצבא עזב את בית להיה. אבא שלי החליט ללכת לבית שלנו להביא בגדים ואוכל וכמה דברים שהיינו צריכים. אני ואחותי הודא, בת 13 והחברים שלי חוסאם סובח ומחמוד אבו לילה, בני 10, הצטרפנו לאבא שלי. ברחוב היו קצת אנשים. הגענו לבית, לקחנו את הדברים שהיינו צריכים ויצאנו בחזרה לבית הספר. התחלנו ללכת ואז אחי רג'ב התקשר לאבא שלי וביקש ממנו להביא את הבלון גז הקטן שהיה לנו בבית כדי שנוכל לבשל. אבא שלי ואחותי הודה חזרו הביתה ואני וחוסאם ומחמוד נשארנו במקום וחיכינו להם.
"אבא שלי לא הספיק להתרחק הרבה ואז היה פיצוץ ונפגענו. כולנו נפלנו ויותר לא יכולתי לראות או לשמוע. אחרי זה חזרתי לשמוע. שמעתי רעש של מסוקי קרב ושל יריות ולא ידעתי לאן הם יורים. אני, חוסאם ומחמוד נשארנו במקום בערך שעה או יותר. אחרי זה הבנות של השכנים באו והכניסו אותנו לתוך אחד הבתים ואבא שלי ודוד שלי הגיעו לשם ולקחו אותנו לאמבולנס. הם אמרו לי שחוסאם נהרג ושמחמוד נפצע. אני נפצעתי בעיניים ואני לא יודע אם אני אוכל לראות. אני לא יודע למה המסוקים הפציצו אותנו כי לא היינו קרובים לשום מטרה ורק אני והחברים שלי היינו ברחוב באותו הזמן.עכשיו אמרו לי שמתכוונים להעביר אותי לבית חולים בסעודיה היום או מחר".