עברו כעשרה ימים מאז שישראל פתחה במלחמה נגד איראן, מיליוני עובדים יושבים בבתיהם וטרם הוסדר שאלת תשלום שכר בגלל ההיעדרות הכפויה. יצוין שהחוק לא מסדיר תשלום לעובדים שנעדרים מהעבודה עקב המלחמה. אמנם בעבר לאחר סיום הלחימה נחתם הסכם קיבוצי שהסדיר את הנושא שחל על כלל המשק, אך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טרם הצהיר על כך.

עקב האי-בהירות קיימת שורה של ארגוני עובדים פנו לשר האוצר כדי לקיים דיון על גיבוש מתווה להסדרת שכר העובדים. לדברי הארגונים "המתווה הכלכלי שישיב את היציבות למשק, צריך לנהל עם נציגי העובדים ולא מעל לראשם". בין הארגונים שפנו במשותף לאוצר: כוח לעובדים, ארגון המורים העל יסודיים, ארגון העיתונאים והעיתונאיות, ארגון עובדי התקשורת והמועצה המתאמת של הסגלים ההוראה באוניברסיטאות – הסגל הזוטר.

הדרישות של ארגוני העובדים הם: תשלום שכר מלא לעובדים שעבודתם הושבתה עקב המלחמה, תשלום שכר מלא לעובדים שלא יוכלו לשוב לעבודה גם במסגרת הנחיות פיקוד העורף העדכניות, בשל טיפול בילדים צעירים ללא מסגרות חינוכיות, פיצוי לעסקים בשיעור שיאפשר תשלום שכר מלא לעובדים ושימור מקומות העבודה, תוך התניית המענקים בתשלום שכר מלא.

עוד הם דורשים הקלות במתן דמי אבטלה, לרבות מתן דמי אבטלה גם למי שהוצא לחל"ת לתקופה קצרה, השהיית הדרישה לתקופת אכשרה והמגבלות על תקופת הזכאות, מתן דמי אבטלה לעובדים שעתיים שהכנסתם נפגעה ביחס לתקופה שלפני המלחמה האחרונה, ותשלום מלא על כל תקופת האבטלה – כולל חמשת הימים הראשונים.

יצוין שיו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שנפגש עם נציגי המעסיקים ועם שר האוצר בתחילת השבוע, שיגר מכתב לסמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני בו הביע את התנגדותו הנחרצת לכל מתווה פיצויים שיביא לפגיעה בעובדים בעקבות המלחמה שפתחה ישראל נגד איראן. "ההסתדרות בראשותי לא תקבל מתווה פיצוי שמשמעותו שעובדים שהתעוררו למבצע צבאי ופעלו בהתאם להנחיות פיקוד העורף, יספגו הפחתות בשכרם בגין הימים שנאלצו להעדר ממקום העבודה עקב הנחיות פיקוד העורף מאז תחילת המבצע. ההסתדרות בראשותי תעמוד על כך שכל מתווה שיגובש יידרש לכלול מנגנון לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב הנחיות פיקוד העורף", כתב והוסיף "יש לתת מענה ייחודי לעובדים שמקומות העבודה או המגורים שלהם נפגעו, ולעובדים אשר כניסתם לארץ נמנעה עקב סגירת השמיים."

עוד הוסיף יו"ר ההסתדרות כי ככל שלא יגובש מתווה פיצויים הולם, עלול להיווצר משבר אמון חמור בין הממשלה לבין הציבור, "החשש הוא שהמסר שיתקבל מהמדינה לאזרחיה הוא שכדי לקיים את משפחותיהם, אין להם ברירה אלא להפר את הוראות פיקוד העורף ולצאת לעבוד תוך כדי סיכון חייהם, וכי ייווצר משבר אמון חמור בין הממשלה לבין הציבור אותו היא מייצגת".

"זה למעלה משנה וחצי שההסתדרות וציבור העובדים שהיא מייצגת, נוהגים באחריות, נכנסים מתחת לאלונקה, תורמים ימי הבראה, ומבינים את גודל השעה. יחד עם זאת, לא נקבל מתווה שמשמעותו פגיעה באנשים שעשו את הדבר הנכון", הדגיש בר-דוד שתרם משכרם של מיליוני העובדים למימון המלחמה בעזה ולהעמקת הכיבוש בגדה.

יצוין ששר העבודה יואב בן צור חתם בשבוע החולף על היתר כללי מאפשר העסקה של עובד עד 14 שעות ביום. תוקפו יפוג בתום ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף על כל שטח המדינה או עד סוף יוני, המוקדם מבניהם." ההיתר נחתם כהוראת שעה "כדי לאפשר את המשך הרציפות התפקודית במשק שנפגעה בשל היעדרות עובדים, בין היתר לאחר סגירת מוסדות החינוך, בשל גיוסם של עובדים רבים לשירות מילואים והצפי לגיוס עובדים נוספים וכן בשל העובדה כי ישנם עובדים שהמצב מקשה עליהם והם חוששים להגיע למקומות העבודה".

ההיתר ניתן למעסיקיהם של יותר מ-20 עובדים ובתנאי שלפחות 20% עובדים נעדרים מהמצבה הקיימת במקום העבודה או במשמרת ספציפית. העסקתם במשך עד 14 שעות ביום כוללת מענק גמול על שעות נוספות, ותתאפשר רק בתנאי שעובד או עובדת נתנו לכך את הסכמתם ובכפוף לכך שתינתן הפסקה נוספת של 15 דקות לפחות, לאחר 12 שעות עבודה. בעת השיבוץ להעסקה בשעות נוספות, בהתאם לתנאי ההיתר, על המעסיק להתחשב, בין היתר, בצורכי העובדים הנובעים מהמצב המיוחד בעורף. עוד על פי תנאי ההיתר, מכסת השעות הנוספות השבועיות הורחבה ל-25 שעות ובתנאי ששבוע העבודה הכולל שעות נוספות, לא יעלה על 67 שעות ומכסת שעות העבודה בחודש לא תעלה על 90 שעות.