נכתב על ידי אן סוצ'יו, העמותה להגנה על זכויות העובדים "קו לעובד"
במהלך שנת 2008 נחזה שפל חסר תקדים בפעילותם של הגופים האחראים לאכיפת זכויות עובדים בענף הסיעוד. משרד התמ"ת מוסמך להפעיל כלים מנהליים ופליליים לצורך הגנה על זכויות מהגרי העבודה במקרים של הפרות של חוקי המגן וזכויות אחרות של מהגרי עבודה על ידי מעסיקיהם. אולם, מנגנונים אלו כמעט ואינם מופעלים. מדיניות אי האכיפה של משרד התמ"ת מהווה הפליה כלפי קבוצה שלמה של עובדים בישראל המונה למעלה מ- 60,000 עובדים ועובדות ומעודדת המשך פגיעה בזכויות המוקנות לעובדים אלה עלפי חוק.
אי שימוש באמצעים מנהליים כנגד מעסיקים – במהלך שנת 2008 חלה התרופפות משמעותית באכיפה המנהלית כנגד מעסיקים פוגעניים. ממונה האכיפה המנהלית במשרד התמ"ת מפעיל את סמכותו להגביל או לבטל היתרים להעסקת עובדים זרים הניתנים למעסיקים, במקרים שבהם המעסיק פגע בעובד שהעסיק. במהלך החודשים הראשונים של השנה גילינו לאכזבתנו כי הממונה החדש על אכיפה מנהלית, מר אבישי עמוסי, ממעט (אפשר לומר, נמנע באופן גורף) מביטול היתרי העסקה למעסיקים גם במקרים חמורים במיוחד שבעבר נהג משרד התמ"ת לשלול היתרים בגינם (כגון, שימוש בהיתר לצורך גביית כספים ללא העסקה בפועל של העובד הרשום בהיתר "open visa" המעידה על כך שהמעסיק קיבל את היתר ההעסקה ממשרד התמ"ת במרמה).
בחודש אוקטובר 2008 התברר ל"קו לעובד" כי הימנעותו של הממונה משלילת היתרים אינה מקרית, וכי התקבלה החלטה מפורשת של שר התמ"ת להימנע מביטול היתרי העסקה למעסיקים סיעודיים. למותר לציין, כי החלטה זו התקבלה בחשאי מבלי שפורסמה וזאת למרות קיומו של נוהל משנת 2005 (נוהל ביטול היתרים למעסיקי עובדים זרים) הקובע מנגנון לביטול היתרים במקרים של הפרת תנאי ההיתר, הפרות של חוקי המגן או הוראות חוק עובדים זרים. הנוהל, לא מיותר לציין, יצא לאחר שהוגשה עתירה בעניין לבית המשפט. המשמעות המשפטית של הימנעות משלילת היתרים היא למעשה, שהתנאים הקבועים בהיתר אינם שווים את הנייר עליו נכתבו.
במהלך השנה הפנינו למשרד התמ"ת 55 תלונות חמורות כנגד מעסיקים שכללו, בין היתר, תלונות על הטרדות מיניות נגד עובדות סיעוד, גביית כספים לצורך הנפקת אשרה, שימוש בהיתרים לצורך ניצול עובדים כמשרתים עבור בני משפחה, אי הסדרת ביטוח רפואי ואי תשלום שכר באופן סידרתי. 21 מהמעסיקים לגביהם התלוננו השיגו את ההיתר להעסקת עובד זר במרמה, שכן בפועל לא היו זקוקים לטיפול סיעודי, והשתמשו בהיתר שלא לצורך העסקה בסיעוד אלא כדי לסחור בו, או לנצל את העובד לשירותי ניקיון ושירות בני הבית.
מבין כל התלונות ששלחנו, משרד התמ"ת מצא לנכון לפעול להגבלת ההיתר לשלושה מעסיקים בלבד. במרבית המקרים הוטלה "סנקציה" של "הגבלת ההיתר לעובד מהארץ" (סנקציה שפירושה שהמעסיק לא יכול להזמין עובד "חדש" מחו"ל, אלא עליו למצוא לו עובד מקרב מהגרי העבודה השוהים ממילא בישראל). "סנקציה" פעוטת ערך זו מעידה על הזלזול של משרד התמ"ת בזכויותיהם של מהגרי עבודה. יצוין, כי רוב התלונות שנשלחו באמצעות קו לעובד כלל לא הוגשו על ידי עובדים "חדשים" אלא היו אלה "עובדים מהארץ" שנוצלו על ידי מעסיקיהם.
החלטת שר התמ"ת להימנע מביטול היתרים למעסיקים סיעודיים קשים והיד הרפה בה נוקט ממונה האכיפה המנהלית כלפי מעסיקים עבריינים התבררו בתחילת שנת 2009 כחלק ממדיניות כוללת ושיטתית של הרשויות להחריג את ענף הסיעוד כולו מתחום האכיפה וההגנה על זכויות עובדים. התמונה התבררה בינואר 2009 כשפורסמה הצעת החוק להעברת סמכויות לרשות ההגירה ובתוכה נקבע מינויו של "ממונה על זכויות עובדים זרים" בעל סמכויות אכיפה נרחבות. לפי הצעת החוק הממונה יפעל בכל הענפים מלבד ענף הסיעוד בו הסמכויות לא יופעלו כלל אלא במקרים "בהם קיים חשש להטרדה מינית, לסחר בבני אדם, להחזקה בתנאי עבדות או לעבודת כפייה". הצעת החוק מותירה מחוץ למנגנון האכיפה החדש את מרבית תופעות הניצול והפגיעה הקיימות בענף הסיעוד כגון אי תשלום שכר, תנאי מגורים בלתי הולמים, אי הסדרת ביטוח רפואי, העסקה בניגוד לתנאי היתר ו- open visa.
