נכתב על ידי נריה מרק, העמותה להגנה על זכויות העובדים "קו לעובד"
מדי שבוע פוקדים את משרדינו עשרות פליטים ומבקשי מקלט המבקשים את עזרתנו. בדו"ח נציג את הבעיות העיקריות מולן נתקלים מבקשי המקלט בעבודה ונדגימן באמצעות מבחר של מקרים המייצגים את הבעיות הנפוצות. נציג פילוח של הנתונים: מספר העובדים שפנו אלינו השנה, חלוקה לפי ארצות מוצא, ענפי עבודה ומין. בישראל כ- 13,000 מבקשי מקלט ופליטים, מרביתם מאריתריאה וסודן. הפליטים מועסקים בדרך כלל בעבודות המכונות בספרות "עבודות שלושת ה- D " (Dirty, Dangerous and Difficult): ניקיון רחובות, מסעדות ובתי מלון, ניקיון בתים פרטיים, עבודות בניין ועבודות מטבח. יום ההעסקה הממוצע של מבקש מקלט עומד על כ- 13 שעות וברוב המקרים הם משתכרים שכר מינימום ללא תשלום שעות נוספות או זכויות סוציאליות. מרבית הפונים מתלוננים על אי תשלום שכר עבודה. מעסיקים וקבלני כח אדם מנצלים את מצוקתם ומעסיקים אותם שבועות ולעיתים אף חודשים ללא כוונה לשלם את שכרם. אי תשלום שכר הפך למנגנון שיטתי בקרב מעסיקים. רוב העובדים נשלחים לעבוד במקומות העבודה על ידי קבלנים וחברות כח אדם. הבעיה העיקרית העולה מצורת העסקה זו היא התחמקותם של מזמיני השירות מדאגה לתשלום שכרם וזכויותיהם של העובדים.
אחריות מזמין השירותים: מזמיני השירות מעבירים את חובם לקבלן או לחברה ולרוב אינם טורחים לבדוק אם אותו עובד שמועסק על ידם עד 17 שעות ביום קיבל את שכרו. הצעת חוק אחריות מזמין השירות עדיין עומדת על שולחן הכנסת וטרם עברה. בינתיים אנו נאחזים בפסיקות קודמות כמו למשל פסק הדין שמואלוב נ' משה פונס שירותי נקיון בע"מ (עב (ת"א) 3054/04) על פיו יש להכיר במזמין השירותים כמעסיק במשותף של העובד לצורך אותן הוראות בסיסיות בחוקי המגן ובצווי ההרחבה הקובעות את זכות העובד לשכר ולזכויות סוציאליות מינימאליות. במרבית המקרים עורכי הדין בקו לעובד תובעים גם את מזמין השירות וגם את החברה הקבלנית. עדיין לא ניתן לראות תוצאות מכריעות מהתביעות בנוגע לאחריות מזמין השירות מכיוון שרוב התיקים עוד לא נסגרו. קרו מקרים בהם מזמינת השירות הפעילה לחץ על החברה בעקבות התביעה וזאת שילמה לעובדים.
הפעלת הלחץ מצליחה להתבצע פעמים רבות עוד לפני שהוגשה תביעה. כך למשל פנה למשרדינו עובד מאריתריאה שעבד בבית קפה בקניון גבעתיים באמצעות חברה קבלנית ולא קיבל את שכרו האחרון. פנינו בעניינו גם לקבלן וגם למנהלת בית הקפה . המנהלת מיד פנתה לקבלן והבהירה לו שבמידה ולא יעביר לעובד את שכרו היא תפסיק לעבוד איתו ואף תעקל לו כספים. תוך זמן קצר קיבל העובד את כספו. מקרה זה מראה כמה כוח יש בידי מזמיני השירות. עם קצת פיקוח על החברות ועם התערבות מזמיני השירות יכולים כל כך הרבה עובדים לחסוך את המרדף הארוך והמייגע אחר קבלת שכרם.
תפקידו של משרד התמ"ת בפתרון בעיית אי תשלום השכר: אחת הדרכים הבסיסיות ביותר להפחתת תופעת אי תשלום השכר היא אם משרד התמ"ת היה ממלא את תפקידו ומטיל קנסות וסנקציות מנהליות אחרות על מעסיקים עבריינים. בהעדר גורם אכיפה מרתיע ואפקטיבי אין זה מפתיע כי תופעת אי תשלום השכר הפכה לנפוצה כל כך. במחלקת האכיפה של משרד התמ"ת קיימת נטייה להימנע מהתייחסות לאי תשלום שכר כשמדובר בתקופות עבודה קצרות (חודש-חודש וחצי). מציאות זו מעודדת מעסיקים להמשיך ולנצל את מבקשי המקלט ומקבעת תפיסה לפיה אי תשלום שכר היא עבירה פעוטה שאין עליה עונש.
פילוח נתונים: בשנת 2008 נפתחו במשרדינו 412 תיקים של מבקשי מקלט ופליטים. מלבד התיקים הללו הגיעו למשרדנו כ- 700 עובדים נוספים שביקשו לקבל מידע אודות זכויותיהם וחישובי זכויות (מדובר בעיקר בעובדי ניקיון המועסקים בבתים פרטיים). בין הפניות היו גם מקרים בהם הבעיה נפתרה בשיחת טלפון ולא הצריכה פתיחת תיק והמשך טיפול. כ-25% מהתיקים הקדם משפטיים שנפתחו לפליטים בשנת 2008 נסגרו בעקבות זכייה. אם נחבר יחד את כל הסכומים שקיבלו העובדים ממעסיקיהם מבלי שהגיעו להליכים משפטיים נגיע למעל מ-205,000 ₪ בסה"כ. כ-8% מהתיקים עברו להליך משפטי, כ- 14% מהתיקים נמצאים עדיין בטיפול קדם משפטי ו-53% מהתיקים נסגרו בשל חוסר מעש שבדרך כלל נגרם בשל איבוד קשר עם העובד ו/או חוסר רצונו של העובד להמשיך לתביעה משפטית.
