מאמרים מדיניות
מאת תמר גוז'נסקי
ראשי מדינות נאט"ו, שהתכנסו בסוף השבוע שעבר בשטרסבורג, לא החליטו לפרק את הארגון. הם לא הזכירו, כי סיבת הקמתו לפני 60 שנה היה העימות המדיני-צבאי עם ברית-המועצות ובעלות בריתה במזרח-אירופה (שהקימו יחד את ברית וארשה), וכי לכאורה כבר אין סיבה לקיומו. ראשי המדינות, ובראשם – ברק אובאמה, נשיא ארצות-הברית, מצאו אויבים אחרים, המצדיקים את קיומה של הברית הצבאית הזאת: הם החליטו לשגר עוד 5,000 חיילים לאפגניסטן, וזאת בנוסף לרבבות החיילים האמריקאיים שמשגר לשם הנשיא אובאמה.
ברית נאט"ו ממשיכה לשמש עורף מדיני-צבאי לתוכניותיה האימפריאליות של ארצות-הברית בדבר ניהול העולם כולו. למרות שהמשבר הכלכלי העולמי החליש את כלכלת ארה"ב והפגין את קשיי התפקוד שלה, הוא לא ערער את עליונותה הצבאית-טכנולוגית ואת יכולת התכתיב שלה. כך, למשל, השלימו מדינות נאט"ו עם הצבת טילים נגד טילים של ארה"ב בפולין ובצ'כיה, ובלעו את התירוץ, כי מדובר ב"הגנה מפני טילים איראניים".
הנשיא אובאמה הביא לדיוני נאט"ו את הבשורה של הפחתת מלאי הנשק הגרעיני באמצעות הסכמים שייחתמו בין רוסיה וארה"ב. אולם גם מסע לפירוק נשק גרעיני עלול להוביל למלחמה הרת אסון, אם ממשל אובאמה ייתן בשמו של מסע זה 'אור ירוק' לישראל לתקוף את אירן.
הכנות מעשיות
מעבר למאמרים בעיתונות הישראלית והעולמית, הקובעים שבישראל כבר נפלה ההכרעה לתקוף את אירן, ישנן התפתחויות מדאיגות בכל הנוגע למידת ההרפתקנות של הממסד הפוליטי-צבאי הישראלי.
ממשלת אולמרט יזמה וביצעה פעולות צבאיות בשטחן של מדינות ערביות, תוך הפרה בוטה של ריבונותן, אך בהסכמה ובסיוע מצד הממשל האמריקאי. כזאת הייתה התקיפה על האתר בסוריה, שעליו נטען כי היה כור גרעיני בבנייה; וכזאת הייתה ההפצצה של שיירת משאיות בסודאן, עליה נטען, כי הובילה טילים איראניים לרצועת עזה. את שתי ההתקפות האלה מן הראוי לנתח כ"תרגילי חימום" בהקשר הכולל את ההיערכות הישראלית, בחסות ארה"ב, להתקפה צבאית על איראן.
לכך יש להוסיף כמה התפתחויות פנים-ישראליות. בתחילת השבוע פורסם, כי ברקע ההסכם בין נתניהו וברק בדבר הצטרפות העבודה לקואליציה עמדה ההסכמה, כי ממשלת נתניהו לא תקצץ בתקציב הצבאי, וזאת למרות המשבר הכלכלי והירידה בהכנסות ממסים. ואילו תקציב צבאי מנופח מעיד בהחלט על הכנות למלחמה נוספת.
באותו כיוון יש להבין גם את ההחלטה לערוך בקרוב תרגיל ארצי, ראשון מסוגו, שיבחן את התנהגות העורף בעת התקפת טילים. נותר רק לנחש, כי התרגיל נועד להכין את העורף הישראלי למקרה של מלחמה, שבו ישראל תתקוף את איראן ובתגובה תספוג בעצמה טילים.
אובאמה-נתניהו
לכאורה, הנשיא אובאמה ביטא בהזדמנויות שונות את רצונו בהידברות עם איראן, במטרה להגיע להסכמות בעניין פיתוח יכולתה הגרעינית. אך בהציגו גזר זה, לא מוותר הממשל האמריקאי על השוט הצבאי.
כך פורסם, כי בעוד שאובאמה נאם בכינוס נאט"ו על פירוק נשק גרעיני והידברות עם איראן, אדמירל מייקל מאלן, יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגיע במיוחד לשטרסבורג, כדי לפגוש את רב אלוף גבי אשכנזי, רמטכ"ל הצבא הישראלי. ועל מה דברו השניים? לפי "הארץ" (5.4), הם דיברו על "דאגת ישראל מהגרעין האיראני".
ייתכן שהנשיא אובאמה אינו מאושר מהרכבה של ממשלת נתניהו, אך הוא גם אינו רואה בה אסון. מבחינתו, כל עוד הממסד הממשלתי-צבאי הישראלי ממשיך לשרת אותו בנאמנות ולשמש כמקל כלפי מי שאינו צועד בנתיב התוכניות האימפריאליסטיות של ארה"ב, הוא יטפח עמו יחסים הדוקים. לכן אפשר להניח, שהנושא האיראני יתפוס מקום מרכזי גם בפגישתם הראשונה של אובאמה ונתניהו, שנקבעה לתחילת חודש מאי.
את המקלטים כבר הכנתם?
