מהגרות עבודה המועסקות בסיעוד נאלצות לשלם עד 8000 דולר דמי תיווך בניגוד לחוק. כך עולה מתחקיר שנערך על ידי דניאל ספרן הורן מ"קו לעובד". במהלך קיץ 2008 קיימה העמותה להגנה על זכויות העובדים "קו לעובד" סקר בין מהגרות עבודה בנושא דמי התיווך ששילמו על מנת לעבוד בארץ. במהלך הסקר רואיינו 40 עובדות סיעוד ממגוון ארצות בדרום מזרח אסיה. עובדות אלה הגיעו לארץ במהלך השנים 2007-2008. סקר זה הוא השלישי במספר ונותן, בהמשך לסקרים הקודמים, מבט ארוך טווח על מצב דמי התיווך כמו גם על המגמות בגבייתו. זאת, למרות שהחוק בישראל אוסר על גביית דמי תיווך מעבר לסכום מקסימאלי של 3,135 שקל, על פי תקנות שירות התעסוקה, תשלום ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה, התשס"ו- 2006, כל מהגרות העבודה שרואיינו נדרשו לשלם אלפי דולרים לחברות כח אדם לצורך הסדרת אשרת העבודה שלהן.
הממצא המרכזי של סקר זה הוא ממוצע הסכום ששילמו העובדות כדמי תיווך. הסכום שהתקבל הוא 5544דולר. הסכומים הנמוכים יותר שולמו בעיקר בפיליפינים , עד 5500 דולר ואילו הגבוהים יותר שולמו בעיקר בהודו, סרי לנקה ונפאל, עד 8000 דולר. במצב הנוכחי עובדת משלמת כ-4700 דולר יותר, בממוצע, מהסכום המותר לגביה על פי החוק. כל מהגרות העבודה דיווחו על נטילת הלוואות ממקורות שונים (בנקים או גורמים פרטיים) לצורך מימון דמי התיווך בריבית ממוצעת של 6.642% לחודש.
המשכורת הממוצעת של עובדות הסיעוד שנסקרו היא כ-2200 שקל (ובנוסף 100 שקל לשבוע "דמי כיס"). שכר זה משולם לעובדות עבור עבודה ב- 6 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה והוא נמוך בכ- 1200 שקל משכר המינימום עבור 8 שעות עבודה.
על פי נתונים אלה, מהגרת עבודה המגיעה לישראל נדרשת לעבוד בממוצע 9 חודשים כדי להחזיר את החוב וזאת בתנאי שהיא מועסקת באופן רצוף ומעבירה את כל הכנסותיה לטובת כיסוי החוב.יש לציין כי המידע שסופק על ידי עובדות הסיעוד יכול לשמש בסיס איתן לחקירה בתחום. שמות חברות כח האדם ידוע לכל, כמו גם שמות הסוכנים, כתובתם ופרטיהם. יש לציין גם כי מספר עובדות אף הסכימו לספק מספרי טלפון ושמות על מנת לתת עדות בנושא זה. באם יוחלט על ידי רשויות אכיפת החוק לקיים חקירה בנושא, יש לשער כי היא תשא פירות בקלות ובמהירות.
בקו לעובד סבורים שהצעד הנדרש על מנת להלחם בתופעה זו הוא מיסוד התיווך במסגרת ארגון ההגירה הבינלאומי – IOM. אם התיווך ייעשה על ידי ארגון זה, שאין לו מטרות רווח, סכומי התיווך ירדו באופן משמעותי. ממשלת ישראל אמנם החליטה לפעול כך (החלטת ממשלה מס' 4024 מ-31 ביולי 2005) אך התהליך הנוכחי של העברת התיווך לארגון (כרגע רק בתחום עובדי החקלאות התאילנדים) איטי ביותר ועדיין לא מיושם. יש לפעול ליישום החלטת ממשלה זו באופן מיידי בכל הקשור לעובדים מתאילנד כמו גם לכל מהגרי העבודה המגיעים לארץ. עוד ודורשת קו לעובד מרשויות אכיפת החוק ובראשן משרד התמ"ת לקיים חקירה מקיפה של תופעה זו על מנת לשים לה קץ. כאמור, שפע המידע יאפשר קיום חקירה אפקטיבית במהירות רבה ותוך השקעת משאבים קטנים בלבד.
לדברי דניאל ספרן הורן תופעת דמי התיווך אינה רק עבירה על החוק, גזל וניצול ציני של מהגרי עבודה אלא מהווה פגיעה קשה ביכולתם לנהל מו"מ על גובה משכורתם, כל שכן לפעול למען זכויותיהם וזאת משום הצורך להחזיר את החובות הכבדים אליהם התחייבו. התופעה עצמה בלתי נסבלת, אך התעלמות הרשויות ממנה מקוממת עוד יותר לאור הקלות שבה ניתן היה לשים לתופעה זו קץ. התקבלו אמנם החלטות חשובות בתחום, אך הן אינן מיושמות ונדמה כי לא מעט גופים (ממשלתיים ופרטיים) עושים יד אחת על מנת להכשיל אותן. על הממשלה ורשויות האכיפה לפעול באופן נחוש ומיידי למיגור תופעה בזויה זו ולו כדי ליישם את החוק.
