למעלה מארבעים שנה חלפו מאז תורגם לראשונה לעברית "פדגוגיה של המדוכאים" – ספרו פורץ הדרך של המחנך והתיאורטיקן המרקסיסטי הברזילאי פאולו פריירה. ספר זה הוא מהמפורסמים והמשפיעים ביותר שנכתבו עד היום בתחום הפדגוגיה. על כן, הוא נחטף ונעלם מהמדפים בישראל סמוך להוצאתו הראשונה בעברית. מאז, ניתן היה למצוא את הספר רק בספריות, בחנויות יד שניה או כקובץ סרוק באיכות ירודה (אותו מכירים אינספור סטודנטים ממוסדות לחינוך ולהוראה). לאחרונה פרסמה הוצאת "פרדס" מהדורה עברית חדשה לספר בתרגומה של נעמי זוסמן.
פריירה (1997-1921) מימש את פעילותו החינוכית המהפכנית בקרב אוכלוסיות אנאלפביתיות מבוגרות ועניות. הדבר משך אליו את תשומת ליבה של החונטה הצבאית ששלטה בברזיל לאחר ההפיכה שהתרחשה בה ב-1964. השלטון אסר את פריירה, ובהמשך נאלץ לגלות לבוליביה ולצ'ילה. במהלך גלותו פרסם את "פדגוגיה של המדוכאים". הרעיונות שמציג הספר נותרו רלבנטיים ועדכניים גם לתקופתנו. עם זאת, תרגומו הראשון של הספר התיישן. זוסמן עשתה חסד עם קהל קוראי העברית בתרגום חדש, קולח מודרני ונגיש.
שלילת הדיכוטומיה מחנך-תלמיד
"פדגוגיה של המדוכאים" הוא כתב אישום נוקב כלפי מערכת החינוך ושיטת הלימוד "הבנקאית". לפיה, מפקיד המחנך יידע אצל התלמידים: "משימתו היא 'למלאם' בתכני הרצאתו – תכנים מנותקים מהמציאות, שאינם קשורים למכלול העשוי להעניק להם משמעות. המילים מרוקנות מתוכן ונקלטות כמלל חלול, מנוכר ומנכר".
תהליך למידה זה מדכא חקירה ולמידה מצד אחד, ומעודד גישה פסיבית וצייתנית, שהיא חלק מתהליך הדיכוי מצד שני: "ככל שהמתחנכים עסוקים באחסון הפיקדונות, כך הם ממעטים לפתח את התודעה הביקורתית שהייתה נובעת מהתערבותם בעולם כמי שמחוללים בו שינוי. ככל שיקבלו את התפקיד הסביל שנכפה עליהם בשלמות רבה יותר, כך ייטו להסתגל לעולם כפי שהוא, ולקבל את תפיסת המציאות המקוטעת שהופקדה בהם".
הספר לא מסתפק בהצגת בעיות השיטה הבנקאית, אלא גם מציע דרכים להתגבר עליהן. פריירה מציע שיטת חינוך דיאלוגית, שבמסגרתה שולל המחנך המהפכן את הדיכוטומיה מורה-תלמיד: "מאמצי התלמיד צריכים להתמזג במאמציהם של המתחנכים לעסוק בחשיבה ביקורתית ובשאיפה להומניזציה הדדית; עליהם להיות ספוגים באמון עמוק באנשים ובכוח היצירה שלהם. כדי להגשים זאת, עליו להימצא ביחסי שותפות עם המתחנכים".
הדיאלוג החינוכי שמציע פריירה שואב ממקום של ענווה, אהבה ואמונה מוחלטת במין האנושי. בהיעדר דיאלוג כזה, לא ניתן ליצור אמון הדדי בין המחנך למחונך, ולא ניתן לבנות ביניהם שותפות של אמת. הדיאלוג החינוכי צריך להיות נטוע בהווייתם הממשית של אלה הלוקחים בו חלק: "לעתים קרובות קורה שמחנכים […] מדברים אבל אינם מובנים, מפני שלשונם אינה רגישה למצב המוחשי של קהל שומעיהם. או אז, דבריהם אינם אלא רטוריקה מנוכרת ומנכרת. לשונם של המחנך […] וכן לשון העם, אינן יכולות להתקיים ללא מחשבה; ולא הלשון, אף לא המחשבה, יכולות להתקיים ללא המבנה, מושא התייחסותן. תקשורת יעילה מותנית בהבנתם של המחנך […] את התנאים המבניים, שבזיקה אליהם מתעצבות דיאלקטית מחשבת העם ולשונו".
בחינה מחדש של הסטטוס קוו בחינוך הישראלי
"פדגוגיה של המדוכאים" מציג תיאוריה ופרקטיקה שנועדו לבחון את הסטטוס קוו בשם הצדק החברתי. הוא מלבין את פני השיטות הפדגוגיות שלא עושות כן, ובכך מאמצות את הסטטוס קוו. את הפדגוגיה הדיאלוגית ניתן להתאים למרחבים ולמצבים שונים. היא מציעה לקסיקון עשיר שפיתח פריירה מניסיונו בחינוך מבוגרים, והותאם ליחידות חינוך החל מהגיל הרך וכלה בהשכלה גבוהה. מעל לכל, מציבה השיטה את השאלות שנותרו בעינן עד היום: מהו העולם שבו אנו חיים? מדוע הוא כזה? איזה עולם היינו רוצים ליצור? כיצד ניתן להביא ליצירתו?
התרגום החדש הוא אירוע חשוב דווקא בישראל, על רקע המגמות האנטי דיאלוגיות המתפשטות במערכת החינוך. אלה קיבלו לאחרונה זריקת מרץ בדמות העברת האגף לתוכניות חיצוניות מידי משרד החינוך לידי הפשיסט אבי מעוז, שכבר הצהיר כי בכוונתו "להילחם בחדירת הפרוגרס הרדיקלי". שר החינוך יואב קיש איים לאחרונה כי יאסור על כניסת ארגונים אזרחיים כמו פורום המשפחות השכולות לבתי הספר.
במציאות של השתקה, רדיפה, דיכוי, חוסר חשיבה ביקורתית וקונפורמיזם משתק האוחז ברבים, חיוני להיענות לקריאתו של פריירה לחינוך דיאלוגי, ושוויוני.
לידיעת הקוראות והקוראים: ביום ג' הקרוב (7.2), בשעה 20:00 יתקיים בגדה השמאלית ברחוב אחד העם 70 בתל אביב האירוע ההשקה למהדורה העברית החדשה של "פדגוגיה של המדוכאים" בהשתתפות ד"ר חגית גור צבי מאוניברסיטת ת"א – ממקימות המרכז לפדגוגיה ביקורתית בסמינר הקיבוצים; ד"ר שרף חסאן ממכללת אורנים – ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי; וקלרה יונה – ממייסדות עמותת "קדמה", מייסדת תיכון קדמה בירושלים ומנהלתו הראשונה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/116665
