תקציב 2021 – תקציב הגזירות של תאצ׳ריסטים ימנים קיצוניים

הצעת התקציב וחוק ההסדרים שאישרה הממשלה בתחילת השבוע כאילו נפלו עלינו מלפני 15 שנים – בזמן שהאורתודוקסיה הניאו-ליברלית שלטה ללא מיצרים בממסד הפוליטי.

בעקבות משבר הקורונה והמשבר הכלכלי של 2008, גם הכלכלנים מהזרם הבורגני המרכזי מבינים שהדרך לצאת ממשבר היא בקיצוצים ובמשטר צנע, אלא בהשקעה ציבורית ובהרחבה תקציבית. אבל איש לא עדכן את האוצר, או את נציגי ״השמאל״ בממשלה, שפיזרו מילים על אודות הרחבה תקציבית אבל בסוף נאבקו אך ורק עבור המשרדים של ראשי המפלגות שלהם.

מרצ: אין קשר בין ההכרזות לבין התקציב ששריה אישרו בממשלת הימין

 

הצעת התקציב שאושרה, בליווי חוק הסדרים מנופח, כוללת העלאה של מסגרת התקציב רק בהתאמה לגידול באוכלוסייה: 11 מיליארד שקל עלובים. החלק הארי של הסכום הזה ילך למערכת הצבאית – כלומר, לחיזוק הכיבוש וההתנחלויות ולחרחור מלחמה נגד איראן. בהצעת התקציב מוצע גם קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי כל המשרדים.

מערכת הבריאות זוכה אמנם בהגדלה משמעותית בתקציבה, שתופנה לחיזוק מערך בריאות הנפש ומערכות הרפואה בפריפריה. אבל נראה שמפלגת מרצ שמה את כל הביצים שלה בסל הבריאות והשליכה את כל שאר הדרישות השמאליות לפח. אין שום מס על הון. אין שום מהלך לחיזוק העובדים.

נוסף לקמצנות התקציב, שנערי האוצר לא מתביישים להודות כי נועד להכין את הקרקע לתקציב קיצוצים אגרסיבי שיבוא אחריו, אישרה הממשלה גם חוק הסדרים שמטרתו לבסס את משטר ההפרטות ואת משיכת ידה של המדינה מחובותיה.

 

ממשלת ימין-ימין

נוסף לגזירה בדבר העלאת גיל הפרישה לנשים – גולת הכותרת של הצעת חוק ההסדרים, המופיעה תחת הכותרת האורווליאנית ״שוויון מגדרי״ – כולל החוק גם רפורמה מרחיקת-לכת באופן בו מתבצעת רגולציה בישראל. מטרת האוצר היא להקים רשות רגולטורית בה הוא שולט, שנועדה למחיקת הרגולציה של משרדי הממשלה השונים. כבר היום מחזיק בידיו האוצר עוצמה רבה בהשוואה למדינות אחרות. הרפורמה המוצעת רק תחזק את השליטה של פקידי האוצר, תאצ׳ריסטים ימנים קיצוניים, בכלכלה.

מה עוד כלול בחוק? הפרטת הדואר, הפרטת החינוך, הפרטת הפיקוח על יבוא ועוד ועוד. ״רפורמות מבניות״ עד האופק.

הממשלה החדשה הכריזה שהיא ממשלת ״ימין-מרכז-שמאל״, אבל התקציב שהיא מציעה הוא תקציב ימני קיצוני עם כמה קישוטים שמזכירים מדינת רווחה – פה השקעה ברכישת אוטובוסים, שם מכשירי MRI – לא הרבה מעבר.

נראה שהעובדה שנציגי הציבור החרדי נותרו מחוץ לממשלה מאפשרת למאמיני השוק החופשי הפונדמנטליסטים ליברמן, סער, בנט ולפיד לגבש תקציב דורסני בצורה יוצאת דופן. נציגי ה״שמאל הציוני״ בממשלה, מצדם, הראו שהם לא באמת מחויבים לעובדים ולציבורים מוחלשים. כמו שהבהירו פעם אחר פעם – הם מחויבים בעיקר ל״רק לא ביבי״.

 

הגדלת תקציב לחברה הערבית – אבל באיזה מחיר

אשר לחברה הערבית, הצעת התקציב הנוכחית ממשיכה במגמה שראינו מאז 2015 במשרד האוצר – הגדלת תקציבים לחברה הערבית כדי לספק עובדים ערבים לענפים שונים להגדיל את הפריון במשק. זו מדיניות כלכלית מוצהרת של אגף התקציבים מאז שנות ה-90, שההנהגה הפוליטית של החברה הערבית ידעה לנצל ולנווט למקומות הנכונים.

את תוכנית 922 הובילה במידה רבה הרשימה המשותפת בראשות חד״ש בכנסת ה-20. הפעם, עם רע״ם בממשלה, תוכנית 923 נראית כמו הגדלה מסוימת של התוכנית הקודמת. השאלה היא האם הגדלה שולית של התקציבים שווה ויתור על העמדות הפוליטיות. התשובה של חד״שׁ היא לא מהדהד. אנחנו, בניגוד לתנועה האיסלאמית שהצטרפה לממשלת ההון, מתעקשים להיאבק למען הישגים תקציביים לחברה הערבית בלי לוותר על המאבק בכיבוש ובלי לוותר על עמדה חברתית-כלכלית כוללת המתייצבת לצד העובדים והמוחלשים ונגד ההון. רע״ם שואפת להיות ש״ס של החברה הערבית. אבל כמו ש״ס, היא לא באמת תוציא את הציבור שהיא מייצגת מחיים בעוני.

נמרוד פלשנברג