תמרור אזהרה בעת משבר הקורונה: אחד מכל 10 עובדים משתכר פחות משכר מינימום

דו"ח שפרסם הארגון "קו לעובד" לציון ה-1 במאי, שלא זכה להתייחסות בעיתונות היומית, מגלה כי 11% מהעובדים בישראל קיבלו ב-2018 שכר נמוך משכר מינימום. זו הרעה משמעותית לעומת 9.5% שנמדדו ב-2012 ו-10% שנמדדו ב-2016. מי שאמור לאכוף את חוק זה הוא מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה, אך תקציבו ירד בשלוש השנים האחרונות ב-37%. הוא נקט ב-2019 פעולות בדיקה או עיצומים נגד 0.05% מהמעסיקים בלבד.

לנתונים עגומים אלה נודעת משמעות חמורה אף יותר נוכח המשבר הכלכלי במשק בעקבות מגפת הקורונה. "אחת הסכנות הברורות שטומנת המגפה בחובה היא פגיעה בזכויות עובדים, כאשר כה רבים מייחלים לפרנסה. דווקא בימים אלה מוטלת על המדינה החובה להגן על העובדים, על זכויותיהם הסוציאליות ושכרם יותר מאי פעם. לצערנו, הנתונים העולים מהדו"ח משקפים בבירור כי הרגולטור בישראל עושה מעט – מעט מדי – כדי לשמור על העובדים", נכתב בדו"ח. זאת ועוד: ממשלת המעבר הימנית עושה כל שביכולתה כדי לשרת את ההון ולהטיל את נטל המשבר על כתפי העובדים (ר' מאמר בעמוד 5 בגיליון השבוע של "זו הדרך").

"מי שומר על העובדים" היא כותרתו של דו"ח "קו לעובד" המנתח את פעולות האכיפה שמבצע מנהל ההסדרה והאכיפה כדי לאכוף זכויות עובדים. התמונה הנחשפת בדו"ח מדאיגה: בשנתיים האחרונות חלה ירידה של 16% במספר העיצומים וההתראות המוטלים על המעסיקים במשק. כלל המעסיקים, מולם נעשתה פעולת אכיפה, לא עלה על 1% מכלל המעסיקים במשק, אשר מספרם הכולל הוא כ-280 אלף.

שיעור העובדים ששכרם נמוך משכר המינימום גדול יותר במגזרים המוחלשים ממילא. כך, 20% מהעובדים הערבים, 17% מהעולים החדשים ו-16% מהעובדים החרדים מקבלים שכר נמוך משכר המינימום. 13% מהנשים משתכרות מתחת לשכר המינימום, לעומת 10% מהגברים, וכך גם 34% מבעלי השכלה הנמוכה מ-8 שנות לימוד, 37% מהעובדים הלא מקצועיים, 16% מהצעירים בני 29-25 ו-15% מבני ה-65 ומעלה. 29% מהמשתכרים פחות משכר מינימום נמצאים מתחת לקו העוני.

השתכרות מתחת לשכר מינימום נפוצה במיוחד בענפים בהם העבודה ברובה אינה מדווחת ומיעוט מהעובדים מאורגנים במסגרת איגוד-מקצועית: 46% מהמועסקים במשקי בית משתכרים פחות משכר מינימום.

כאמור, הגוף האחראי לאכיפת דיני העבודה בישראל הוא מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה. המינהל רשאי להטיל על מעסיקים עיצומים כספיים שנעים בין 5,000  ל-35 אלף שקל, או להעמידם לדין פלילי. בפועל הוא אינו פונה כלל להליך הפלילי בנושא שכר מינימום.

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"