תחלואות הלאומנות פוגשות בתחלואות ההון-שלטון: המערכה על שדה בריר נמשכת

משפחת עופר מקדמת כריית פוספט בבקעת ערד באזור שדה בריר. בסוף ינואר אישר קבינט הדיור את הקמת המכרה. סלעי הפוספט משמשים לייצור זרחן, שהוא יסוד חיוני לכל צורות החיים: הוא גורם מפתח בתהליכים פיזיולוגיים וביוכימיים, בבניית רקמות בעלי החיים והצמחים ובהפעלת תהליכים מטבוליים. סלעי הפוספט המצויים בבטן האדמה הם המקור היחיד, כמעט, בעולמנו לאספקת זרחן, מעבר לזרחן הקיים באופן טבעי בקרקע ובחומרים אורגניים.

2018-04-05_195219

בישראל, סלעי הפוספט נמצאים בעיקר בנגב הצפוני והמרכזי, והם חלק מ"חגורת הפוספט היםתיכונית". כריית הפוספט נעשית כיום באופן בלעדי בידי חברת כי"לרותם בשלושה אתרים עיקריים: בקעת צין, אורון ומישור רותם. כי"לרותם שייכת לקונצרן כימיקלים לישראל המופרט שבבעלות משפחת עופר. עידן עופר, העומד בראש ממלכה זו, חי בלונדון.

אין תחרות רבה בעולם בתחום הדשנים הזרחניים, ועל כן הרווח מהפוספטים גבוה. 95% מתעשיית הפוספט הישראלית מופנים לייצוא בעבור תמלוגים למדינה שנקבעו בפקודת המכרות ועומדים על 2% בלבד משווי סלעי הפוספט. בשנת 2012 נגבו כ-5.4 מיליון דולר בתמלוגים, כאשר התוצר למשק מתעשייה זו נאמד בכמיליארד דולר.

אין להקל ראש בחשיבות הייצוא מישראל לכלכלת המדינה, אך כמו במקרים רבים אחרים, רוב הרווחים מעשירים את כיסי משפחות הטייקונים, ואזרחי ישראל כלל לא נהנים מהרווחים המגיעים מאוצרות הטבע של מדינתם. יתרה מזאת, העלויות למדינה בשל הרס הסביבה והטיפול בהררי הסיד הרדיואקטיבי ובבריאות האנשים – גבוהות בערך פי 30 מאשר התמלוגים שחברת כי"לרותם משלמת.

ושדה בריר? משפחת עופר מנסה לשים את ידה עליו למעלה מ-20 שנה. 15,000 דונם אלה ממוקמים כשלושה ק"מ מזרחית לכסייפה וכשלושה ק"מ מערבית לערד. הרוח לרוב נושבת ממערב למזרח, ולכן תושבי ערד עלולים לסבול מאבק רדיואקטיבי. לפי הערכות, כשבעה אנשים צפויים למות בכל שנה בערד בשל זיהום האוויר שיגרום האבק.

באופן לא מפתיע, נתניהו מעורב בסיפור באופן אישי. לאורך הדיון על הקמת המכרה, קיבל משרד הבריאות כמה חוות דעת המבהירות את הסכנה הבריאותית לתושבים באזור. בתגובה, הציגה משפחת עופר חוות דעת פרטית המראה כי שום סכנה אינה נשקפת. לפי התחקיר של ערוץ 10 (ינואר 2011): "הכדור חזר למשרד הבריאות, ששוב הזהיר מסכנת האבק. אלא שבעקבות לחץ של החברה, הוחלט לפנות ליועץ חיצוני שיקבע את משמעות הדוחות. איש אינו מוכן להסביר מה או מי גרם לשינוי ההחלטה. לחדשות 10 נודע כי מי שכפה את מינוי היועץ היא לא אחרת מלשכת ראש הממשלה".

האדמה בה רוצה משפחת עופר לכרות נמצאת מתחת לכפר בדואי גדול, אלפורעה. באלפורעה רבתי (הכולל גם את הכפרים זערורה ואלע'זה) חיים כ-15,000 תושבים. המדינה הכירה בכפר רק ב-2006, אולם תכנית המתאר ליישוב מתעכבת יותר מעשור בשל המחלוקת סביב תכנית כריית הפוספטים בשדה בריר. כדי לכרות את הפוספט, מבקשת המדינה, בשירות משפחת עופר, לעקור 10,000 אזרחים ערביםבדואים ממקומם. עקירת תושבים ומחיקת כפרים הן חלק מהתנהלות המדינה כיום נגד אזרחיה הערבים. היא מחפשת כל תירוץ אפשרי "לנקות" את הקרקע מיושביה הערבים ולרכזם ביישובים עירוניים עניים שנבנו למטרה זו.

ב"דה מרקר" (ינואר 2016) מצוטט חליל ג'ברי, תושב אלפורעה: "אנשים מיואשים. הם יודעים שהקמת המכרה אושרה למרות המלחמה של תושבי ערד, למרות כל ההמלצות נגד, למרות המומחה מחו"ל ולמרות עמדת משרד הבריאות. אם שני שרי בריאות לא הצליחו לשנות כלום, אז אנשים אומרים: 'מי אנחנו שבשבילנו ישנו החלטה?'. אבל גם אם יהיה מכרה במרחק מטר מפה, איש לא יעזוב את האדמה. כל תושבי אל־פורעה נולדו פה. אף אחד לא קנה את האדמה או עבר לפה, ואנחנו נישאר. אם יהיה לנו סרטן, יהיה סרטן".

הייתי כמה פעמים באלפורעה כדי לשוחח עם התושבים. המדינה משקיעה המון כסף בכפר, אך הכסף מיועד לתהליכים של הרס הקהילה המקומית ולא למען שגשוגה. נציגי המדינה פועלים כבר עשור בשירות הטייקונים, מספרים שקרים לתושבים על שכניהם, וכך גורמים לייאוש, לחוסר אמון ולהיעדר אמונה. התושבים כבר אינם יודעים על מי לסמוך.

לביקורי האחרון הצטרפה ד"ר שרית עוקד, תושבת ערד וממובילות המאבק נגד מכרה שדה בריר. ד"ר עוקד הסבירה את משמעות הכרייה: "כאשר הפוספט באדמה, אין לו קרינה רדיואקטיבית. אך כשמתחילים לחפור, נפלט רדון, גז רדיואקטיבי. הוא יהרוג אתכם, יגרום למחלות לילדים שלכם. אם לא נעצור את המכרה עכשיו, אתם לא תוכלו ולא תרצו להישאר כאן. בסין החזירו אנשים לקרקע שהפוספט נכרה ממנה. לכפרים הללו קוראים היום 'כפרי המוות'".

ההפגנה שארגַּנו בצומת ערד נגד המכרה בתחילת פברואר, בה השתתפו יהודים מערד (חרדים וחילונים), וערביםבדואים מאלפורעה הייתה מרשימה ומיוחדת. הפגנה כזו מפחידה את נתניהו. הוא עסוק מאוד ב"הפרד ומשול", והפגנה זו הייתה מפגן כוח של חיבור. עבורי, הייתה זו גם חוויה להיות שותפה בארגונה. ח"כ דב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת) וסגן השר יעקב ליצמן (יהדות התורה) פעלו מאחורי הקלעים, פעילים מקומיים מערד וחברי כנסת ומנהיגים ערבים מהנגב השתתפו.

קשה אמנם לנצח בקרב שבו אינטרסים של הוןשלטון חוברים למדיניות לאומנית, אך הקרב טרם הוכרע, ואנחנו ממשיכים להיאבק.

יעלה רענן

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב